אבודרהם, סדר תפילות החול, תפילת עמידהAbudarham, Weekday Prayers, Amidah
א׳
1
ב׳
2
ג׳
3
ד׳
4
ה׳
5
ו׳
6
ז׳
7
ח׳
8
ט׳
9
י׳
10
י״א
11
י״ב
12
י״ג
13
י״ד
14
ט״ו
15
ט״ז
16
י״ז
17
י״ח
18
י״ט
19
כ׳
20
כ״א
21
כ״ב
22
כ״ג
23
כ״ד
24
כ״ה
25
כ״ו
26
כ״ז
27
כ״ח
28
כ״ט
29
ל׳
30
ל״א
31
ל״ב
32
ל״ג
33
ל״ד
34
ל״ה
35
ל״ו
36
ל״ז
37
ל״ח
38
ל״ט
39
מ׳
40
מ״א
41
מ״ב
42
מ״ג
43
מ״ד
44
מ״ה
45
מ״ו
46
מ״ז
47
מ״ח
48
מ״ט
49
נ׳
50
נ״אלמשומדים אל תהי תקוה על שם מקוה ישראל ועל שם ותהי לדל תקוה וכתיב ויש תקוה לאחריתך. אלו לישראל, אבל למשומדים אין תקוה. שלא תהיה להם שום תקות טוב בעולם הזה וגם לעולם הבא. לפי שנדונים לגיהנם לדורי דורות כמו שנאמר ואתה אלהים תורידם לבאר שחת. ומלת משומד פירשה הרמב"ן וזה לשונו כל בן נכר לא יאכל בו תרגם אונקלוס כל בר ישראל דישתמד. שהתנכר לאחיו ולאביו שבשמים במעשיו הרעים. והוא משומד שהזכירו חכמינו זכרונם לברכה בכל מקום ופירושו מנוכר ושיעורו משומדע. מלשון ואשתמודע יוסף ית אחוהי וחסרו העי"ן כמו שהבליעוה במלות רבות ואמרו מדם במקום מדעם דורקטי במקום קטוע. בקי במקום בקיע. וכל המינים כרגע יאבדו ע"ש רגע ימותו וחצות לילה וגו׳ והמינים והמשומדים דין אחד להם. ודוקא אם [לא] ירצו לשוב שאם חזר לטוב מקבלים אותם בתשובה שאין דבר שעומד בפני התשובה. וכל אויביך וכל שונאיך על שם על אויבך ועל שונאיך אשר רדפוך. מהרה יכרתו לשון תלמוד הוא על שם כי יכרית ה׳ אלהיך את הגוים. ומלכות זדון זו מלכות עמלק. ובפרקא קמא דשבועות קורא לה מלכות חייבת. ולפיכך תקנו לקללם ערבית ושחרית לפי שאומר בפסוק גבי עמלק עד בא השמש כל ממלכות אינם עושים מלחמה אלא עד שש שעות אבל מלכות חייבת עושה שחרית וערבית. ועמלק הוא מזרעו של עשו. מהרה תכלה על שם כלה בחמה כלה ואינמו. ותשבר על שם שבור זרוע רשע. ותכניע על שם והכנעתי את כל אויבך. והמון העם אינם אומרים ותשבר ותכניע אלא תכניע בלבד ונכון הוא לאומרו מפני שצריך מענין חתימה סמוך לחתימה. ברוך אתה ה' שובר אויבים ומכניע זדים על שם שיני רשעים שברת ועל שם שאון זדים תכניע. ואם תאמר האיך אנו מתפללין בתפילתינו המינים והמשומדים הא אמרינן בפרקא קמא דברכות גבי ההוא מינא דהוה מצער ליה לר' יהושע בן לוי לאו אורחא דארעא למעבד הכי דכתיב גם ענוש לצדיק לא טוב ואפילו במינאי מאי טעמא ורחמיו על כל מעשיו. ויש לומר דכי קאמר לאו אורח ארעא למעבד הכי הני מילי לקללו שבא לידי כליון. [אי נמי ציבור שאני]. אי נמי דמשום צערו לאו אורח ארעא למיעבד הכי כדאמרינן התם דהוא מצער ליה. אבל אנו בתפילתינו לכבוד הבורא אנו מתכונים מפני שכופר בו. כך מצאתי בחידושי דב"ש.
51