אגדת בראשית מ״זAggadat Bereshit 47

א׳פרק (מ"ו) [מ"ז] נביאים.
[א] ויברח יעקב שדה ארם (הושע יב יג). זש"ה לך עמי בא בחדריך וגו' (ישעי' כו כ), לך הסתכל בחדרי לבך, וראה שלא לפי עונותיך הבאתי עליך יסורין, ואין חדריך אלא כליות, שנאמר נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן (משלי כ כז). ואם באו עליך יסורים אל תפתח את פיך, ותקרא תגר אחר מידת הדין, אלא וסגור דלתיך בעדך (ישעי' שם), למה, חבי כמעט רגע (שם שם). שאין היסורין מתעכבין בעולם, עוברין הן, שנאמר עד יעבור זעם (שם שם). ד"א לך עמי. בשעה שאתה רואה שעה חצופה, אל תעמוד כנגדה, אלא תן לה מקום, לך עמי וגו', הסתכלו לי כביכול, בשעה שראיתי שעה חצופה בעונותיכם, נתתי לה מקום, שנא' השיב אחור ימינו וגו' (איכה ב ג), אף אתם לך עמי וגו', שכל מי שעמד נגד השעה נפל בידה, וכל מי שנתן מקום לשעה, נפלה בידו, נבות עמד כנגד השעה, ומה נעשה לו, ויעידוהו וגו' לאמור ברך נבות אלהים ומלך ויוציאוהו מחוץ לעיר ויסקלוהו באבנים וימות (מ"א כא יג), ומי גרם לו, לפי שעמד כנגד השעה. אבל אברהם נתן מקום לשעה, וברח מנמרוד מלך הכשדים, שנאמר לך לך וגו'. וילך אברם וגו' (בראשית יב א וד). וחזרה השעה ונפלה בידו. שנאמר ואבימלך הלך אליו מגרר ויאמרו ראה ראינו וגו' (שם כו כו וכח). יוסף נתן מקום לשעה, בשעה שהיו מוכרין אותו לישמעאלים. ולא היה יכול לומר אחיכם אני. אלא שתק ונתן מקום לשעה, וחזרה השעה ונפלה בידו, שנא' וילכו גם אחיו ויפלו לפניו וגו' (שם נ יח). יעקב נתן מקום לשעה, וברח מפני עשו, שנאמר ויברח יעקב וגו' (הושע יב יג), וחזרה ונפלה השעה בידו, שנאמר ויקח עשו את נשיו וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו (בראשית לו ו) לכך נאמר לך עמי בא בחדריך וגו'.
1
ב׳[ב] ד"א ויברח יעקב. זש"ה ערום ראה רעה ונסתר וגו' (משלי כב ג). זה יעקב, ומה ראה וברח, אלא כיון שנטל את הברכות, התחיל עשו מבקש להרגו, שנאמר וישטום וגו' [ואהרגה את יעקב אחי] (בראשית כז מא). הלך לו אצל ישמעאל. שנא' וילך עשו אל ישמעאל (שם כח ט), אמר לו יצחק אחיך אבי הוא, ואיני יכול להורגו, אלא בא לך עמי והורגו (עיין לעיל בראש הספר) את שאחיך הוא, שבשבילו גרשך אברהם מביתו, שכך אמרה שרה גרש האמה הזאת וגו' (שם כא י). אתה הורג לאחיך ואני הורג ליעקב אחי, ואנו נוטלין כל העולם כולו לעצמינו, ועוד חושב בלבבו לאמור משהוא הורג לאבא, ואני ליעקב אחי, אני בא בדין על ישמעאל, לומר למה הרגת את אבא, ואני הורגו ונוטל כל העולם כולו לעצמי, אמר לו הקב"ה אין ברייה יודעת מה שחשבת בלבבך, שנאמר יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה וה' שם היה (יחזקאל לה י). חייך שם הייתי הריני מפרסמך ומודיע לכל, מה שבקשת לעשות, שנאמר כי אני חשפתי את עשו גליתי את מסתריו (ירמי' מט י), ואין חשפתי אלא פרהסיי', שנאמר חשף ה' את זרוע קדשו וגו', וגליתי את מסתריו, למה שבקש לשדד (את) זרעו ואחיו ושכיניו (שם שם) ולפיכך ואיננו (שם שם). כשראה יעקב המעשים הללו. אמר מה אני יושב כאן לחבול בנפשי ובנפשו של ישמעאל לכך נאמר ערום ראה רעה ונסתר (משלי כב ג), זש"ה ויברח יעקב שדה ארם. ורוח הקדש צווח ואומרת וישלך עליו ולא יחמול מידו ברח יברח (איוב כז כב).
2