אגדת בראשית נ״הAggadat Bereshit 55
א׳פרק (נ"ד) [נ"ה] תורה.
[א] וישלח יעקב מלאכים (בראשית לב ד). חיילי מלאכים שלח, אלא ראה מה כתיב למעלה ויפגעו בו מלאכי אלהים, ויאמר יעקב כאשר ראם וגו' (שם שם ב ג) וישלח יעקב. זש"ה שאי סביב עיניך (ישעי' ס ד), את מוצא מיום שיצא יעקב ממעי אמו, צפה הקב"ה שהיה מבקש עשו להרגו, ומסר הקב"ה ליעקב מלאכי השרת שהיו משמרין אותו, וכן דוד אומר יושב בסתר עליון וגו' כי מלאכיו יצוה לך (תהלים צא א ויא). והיו מלאכי השרת משמרין אותו כל הימים שהי' בארץ ישראל, כיון שבא לצאת אצל לבן, נסתלקו הימנו אותן מלאכי השרת, ונמסרו לו אחרים, למה שהמלאכים המשמשין בא"י אינן משמשין ח"ל, וכן יעקב ראה אותן כשיצא חוץ מן אביו, שנאמר ויחלום והנה סולם וגו' והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו (בראשית כח יב), לא הי' צריך לומר אלא יורדין ואח"כ עולין. שאין דרכן אלא לירד מלמעלה ואח"כ לעלות, ומה הוא עולים ויורדין, אותן המלאכים שהיו משמשין אותו בא"י על שבא לצאת ח"ל ראה אותן מסתלקין הימנו, וירדו מלאכים אחרים ושימשו אותו בח"ל, כיון שבא לחזור אצל אביו, אמר הקב"ה למלאכים הראשונים שהיו משמרין אותו בא"י אין אתם יוצאין לאפנ"טי (פי לקראת) של בני, משל לבן מלכים שהניח רומי וסנ"קליטין שלה ויצא לו, אצל הברב"ריין ומסר לו אביו לגיו"נות הרבה שישמשו אותו, אחר זמן כיון שבא לחזור מן ברב"רייא, אמר המלך לסנ"קליטין שלו, אין אנו יוצאין לאפנטי של בני, הרי הוא בא, והי' הבן מתירא לבא, כיון שתלה עיניו וראה לאביו וכל סנ"קליטין שלו שיצאו לקראתו, התחיל שמח, כך יעקב כשבא לחזור אצל אביו, אמר הקב"ה למלאכים הראשונים, נרד ונלך לאפנט"י של יעקב, יעקב שומע שעשו בא, התחיל מתירא, אמר לו הקב"ה תלה עינך וראה מי בא לאפנטי שלך, כד"א שאי סביב עיניך וראי (ישעי' ס ד). מיד ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה (בראשית לב ג), כמד"א וקרא זה אל זה (ישעי' ו ג). ואמר להן הואיל שבאתם לקראתי לכו בשליחותי, וישלח יעקב מלאכים, ודוד צווח ואומר חונ' מלאך ה' סביב ליראיו (תהלים לד ח).
[א] וישלח יעקב מלאכים (בראשית לב ד). חיילי מלאכים שלח, אלא ראה מה כתיב למעלה ויפגעו בו מלאכי אלהים, ויאמר יעקב כאשר ראם וגו' (שם שם ב ג) וישלח יעקב. זש"ה שאי סביב עיניך (ישעי' ס ד), את מוצא מיום שיצא יעקב ממעי אמו, צפה הקב"ה שהיה מבקש עשו להרגו, ומסר הקב"ה ליעקב מלאכי השרת שהיו משמרין אותו, וכן דוד אומר יושב בסתר עליון וגו' כי מלאכיו יצוה לך (תהלים צא א ויא). והיו מלאכי השרת משמרין אותו כל הימים שהי' בארץ ישראל, כיון שבא לצאת אצל לבן, נסתלקו הימנו אותן מלאכי השרת, ונמסרו לו אחרים, למה שהמלאכים המשמשין בא"י אינן משמשין ח"ל, וכן יעקב ראה אותן כשיצא חוץ מן אביו, שנאמר ויחלום והנה סולם וגו' והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו (בראשית כח יב), לא הי' צריך לומר אלא יורדין ואח"כ עולין. שאין דרכן אלא לירד מלמעלה ואח"כ לעלות, ומה הוא עולים ויורדין, אותן המלאכים שהיו משמשין אותו בא"י על שבא לצאת ח"ל ראה אותן מסתלקין הימנו, וירדו מלאכים אחרים ושימשו אותו בח"ל, כיון שבא לחזור אצל אביו, אמר הקב"ה למלאכים הראשונים שהיו משמרין אותו בא"י אין אתם יוצאין לאפנ"טי (פי לקראת) של בני, משל לבן מלכים שהניח רומי וסנ"קליטין שלה ויצא לו, אצל הברב"ריין ומסר לו אביו לגיו"נות הרבה שישמשו אותו, אחר זמן כיון שבא לחזור מן ברב"רייא, אמר המלך לסנ"קליטין שלו, אין אנו יוצאין לאפנטי של בני, הרי הוא בא, והי' הבן מתירא לבא, כיון שתלה עיניו וראה לאביו וכל סנ"קליטין שלו שיצאו לקראתו, התחיל שמח, כך יעקב כשבא לחזור אצל אביו, אמר הקב"ה למלאכים הראשונים, נרד ונלך לאפנט"י של יעקב, יעקב שומע שעשו בא, התחיל מתירא, אמר לו הקב"ה תלה עינך וראה מי בא לאפנטי שלך, כד"א שאי סביב עיניך וראי (ישעי' ס ד). מיד ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה (בראשית לב ג), כמד"א וקרא זה אל זה (ישעי' ו ג). ואמר להן הואיל שבאתם לקראתי לכו בשליחותי, וישלח יעקב מלאכים, ודוד צווח ואומר חונ' מלאך ה' סביב ליראיו (תהלים לד ח).
1
ב׳[ב] ד"א וישלח יעקב מלאכים. זש"ה שלח אורך ואמתך וגו' (שם מג ג). א"ר ברכיה כשהצדיקים בעולם האורה עמהם, שנ' אור זרוע לצדיק וגו' (שם צז יא). וכן ירמיהו אומר תנו לה' אלהיכם כבוד וגו' (ירמי' יג טז), עשו תשובה לפניו שאין כבוד אלא תשובה שכן יהושע אומר לעכן בני שים כבוד וגו' (יהושע ז יט), בטרם יחשיך וגו' (ירמי' שם). עד שלא יסלק את האורה מכם ויסלק את הצדיקים והנה נמצאין בחושך, בטרם יחשיך ובטרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף, עד שלא יסתלקו אותן שמתפללין וקודמין את הנשף, שנאמר קדמתי בנשף ואשוע (תהלים קיט קמז). ללמדך שכל זמן שהצדיקים קיימין, האור בעולם, כך כל זמן שהי' יעקב בא"י, היה האור עמו, וכשיצא נסתלק האור, שנאמר ויפגע במקום וגו' (בראשית כח יא), וכיון שבא לחזור, חזר' התורה למקומה בזכותו, שנאמר ויזרח לו השמש (שם שם), לפיכך הוא אומר איני חוזר לא"י עד שתשלח אותו האור שהי' עמי, שנאמר שלח אורך וגו' (תהלים מג ג), שנאמר תתן אמת ליעקב (מיכה ז כ). וישלח יעקב מלאכים, אף לעתיד לבא כך הקב"ה עושה שנאמר כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומי' ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה (ישעי' ס ב).
2