אגדת בראשית נ״זAggadat Bereshit 57

א׳פרק (נ"ו) [נ"ז] כתובים.
[א] שיר למעלות אשא עיני (תהלים קכא א). זש"ה ורוח לבשה את עמשי ראש השלישים וגומר (דה"א יב יט), אמר ר' ברכיה קשה הוא שרה של אדום, שכן זכריה רואה אותו, שנאמר ראיתי הלילה והנה איש רוכב על סוס אדום וגומר (זכרי' א ח). שהיה מבקש להדמות לאותן שנקראו כוכבים, שנאמר הבט נא השמימה וספור הככבים וגו' כה יהיה זרעך (בראשית טו ה), לישראל שהן נתונין במצולה, וכן הוא אומר אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך (עובדי' א ד), שבקש אדום להדמות לאותן שנקראו כוכבים, שנאמר הבט נא השמימה וגו', ואחריו סוסים אדומים שרוקים ולבנים (זכרי' א ח), אלו המלכים שעמדו הימנו, [אדומים] שהן אוהבין את הזהב, שרוקים שהן מסרקי' גפן של ישראל ונוטלין ממונן, לבנים כדי להלבין עונותיהם של ישראל, חזר וראה קרנות, שנאמר ואשא את עיני וארא והנה ארבע קרנות (שם ב א). אלו ארבע מלכיות, אמר לו כל זמן שהקרנות האילו נראין, אין קרנם של ישראל מתרומם, שנאמר אלה הקרנות אשר זרו את יהודה כפי איש לא נשא ראשו (שם שם ד), אימתי ישראל נושאין ראש, כשאגדע קרנם, שנאמר וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק (תהלים עה יא), צדיק אלו ישראל, שנאמר ועמך כולם צדיקים וגו' (ישעי' ס כא), אותה שעה אשא עיני וגו' עזרי מעם ה' וגו'.
1