אבקת רוכל קמ״גAvkat Rokhel 143
א׳דין טוען ונטען
1
ב׳יקרים ומעולים לשם ולתהלה פרנסי ק"ק רודי"ס יצ"ו אחרי דרישת השלום שאלתכם באר אלי על תביעות ה"ר אליעזר בן ה"ר יום טוב דאישטיליא נ"ע לה"ר לוי בן אלטביב ועם היותי טרוד בלימוד הישיבה ה"י מלבד כמה טרדות מעול הקהלות יע"א ופניתי מכל עסקי למלאת חפצכם חפצי שמים להשקיט המיית דברי ריבות כי באו שתי הכתות מפוייסים שכל מה שאכתוב שנר' לי בדין תורה יקבלו עליהם בסבר פנים יפות ונטלו על זה קנין ושבועה:
2
ג׳והנני משיב כי רואה אני את דברי ה"ר לוי טובים ונכוחים שעל טענת ה"ר אליעזר שהוחזק כפרן מטעם שטען בב"ד זה שמנה חדשים לא היו דברים מעולם שלא לקח מאביו שום צמר אלא מהחכם זקני והנה השטר מכחישו השיב ה"ר לוי שח"ו לא כפר מעולם ואע"פ שכתבתי שטען ה"ר אליעזר שהוא יביא עדים שכפר בבית דין מכל מקום לא כתבתם שהביא עדים על כך:
3
ד׳ועל מה שטען ה"ר אליעזר שעל ה"ר לוי מוטל להביא ראיה כמה הפסיד בשבירת הספינה מאחר שהיה במקום שיכול להביא עדים חייב להביא עדים השיב ה"ר לוי ששבירת הספינה היה מפורסם לכל יושבי רודי"ש וכן ראיתי כתוב בטופס המעשה ב"ד שביד ה"ר לוי ששבירת הספינה הנז' היה גלוי ומפורסם וכיון שכן אינו צריך להביא ראיה כמה הפסיד דסתם ספינה הנשברת הסחורה שבה הולכת לאיבוד זולת מה שיכולים להציל בדוחק ובצער ומי יוכל לידע כמה מציל שהבאים עמו בספינה כל אחד בהול להציל מה שיוכל מממונו ואינו מטפל לדעת כמה הציל חבירו בדקדוק וכיון שנודע הדבר שנשברה הספינה א"צ להביא ראיה אחרת:
4
ה׳ועל מה שטען עוד ה"ר אליעזר שיביא ה"ר לוי הנז' שטר מינוי איך נתמנה הה"ר יוסף סמיג"א נ"ע אפטרופוס מפני שה"ר לוי טען שכבר פרע לה"ר יוסף הנז' נ"ע שהיה אפטרופוס על יתמי ה"ר יום טוב נ"ע וסייע דבריו ר' אליעזר ממה שהכריז בשתי כנסיות ולא נמצא שום עד שיעיד לפני ב"ד איך מנוהו אפטרופוס השיב ה"ר לוי שהוא נאמן לומר שנתמנה זקנו אפטרופוס במינו שהיה אומר נאנסו ועוד שיש בידו שטר מחילות ומעשה בית דין שנעשו בזמן ההוא שמתוכם יראה שהיה הה"ר יוסף הנז' נ"ע אפטרופוס שלהם ושמסר בידו כל הנשאר מנכסי ה"ר יום טוב אביו אני אומר שהסיוע שרצה ה"ר אליעזר להסתייע ממה שהכריזו בבתי כנסיות ולא נמצא שום עד שיעיד לפני ב"ד איך מינהו אפטרופוס אינו סיוע משום דמילתא דלא רמיא עלייהו דאינשי לאו אדעתייהו כ"ש אחר כמה שנים וטענת ה"ר לוי שהוא נאמן לומר שנתמנה זקנו אפטרופוס במיגו שהיה אומר נאנסו טענת טובה היא כדאיתא בסוף פרק המוכר את הבית המפקיד אצל חבירו בשטר נאמן לומר החזרתי במיגו דנאנסו ובשבועה אבל כתבתם שטען ה"ר אליעזר שלא היה יכול לומר ה"ר לוי שנאנסו מפני שמצפ"ת לטריפו"ל ומאליי"א לרוד"יש לא היה יכול לטעון נאנסו מפני שהם מקומו' שהרבים מצויים שם והיה צריך להביא ראיה שנאנסו ועוד שהוא יביא עדים שבאו עמו בכל אותו הדרך מצפ"ת לטרי"פול ומאל"יא לרודי"ס ויעידו איך באו בהשקט ובשלוה דלא אירע להם שום אונס וא"כ נתבטל המיגו:
5
ו׳ועם היות שהטענה הראשונה אמצפ"ת לטרי"פול ומאל"יא לרוד"יס לא היה יכול לטעון נאנסו מפני שהם מקומות שהרבים מצויים שם והיה צריך להביא ראיה שנאנסו יש לדחותה משום שלפעמים יארע בשיירא בלילה שיגנבו או יגזלו של אחד מן השיירא ואין ידוע עד שהנגנב או הנגזל צועק מ"מ הטענה השניה שטען שיביא עדים שבאו עמו מצפ"ת לטריפו"ל ומאליי"א לרודי"ס ולא אירע להם שום אונס אין ספק שאם יביא עדים שיעידו כן שנתבטל המיגו אבל לא כתבתם שהביא עדים כו' ואפילו אם יביא עדים שיעידו כן אין לחייב לה"ר לוי מפני המעשה ב"ד ושטר קבלת הה"ר יוסף נ"ע מה"ר לוי מה שהיה בידו שלו ושל היתומים שכיון שעמד בדין עם ה"ר יוסף נ"ע ונתן לו חשבון מנכסיו ומנכסי היתומים והצדיקו ב"ד החשבון ההוא ומסר כל מה שנמצא בידו ביד הה"ר יוסף זקנם כבר נפטר מהם ואין להם עליו כלום שהרי כתוב בשטר קבלת הה"ר יוסף נ"ע מה שביד ה"ר לוי שהה"ר יוסף נ"ע היה ממונה על היתומים הנ' ואפי' למ"ד אין מעלין משטרות ליוחסין משום דסהדי אמנה שבשטר קא מסהדי ולא להאי שהוא כהן התם שאני דאפי' אם אינו כהן כיון שנקרא באותו שם שפיר מצי מסהדי עליו שהוא חייב לפלוני מנה מה שאין כן כאן ועוד דהכא מנה בשטר ממש הוא שהיאך יעידו שזה מסר דמי היתומים לזה ומחל לו כל תביעה שיש ליתומים אם לא שנתברר להם שהיה לו כחלק כל דמי היתומים ואפי' אם לא נכתב שהיה ממונה על נכסיהם אפשר לומר דככתוב דמי מהטעם הנז' כ"ש שנכתב בהדייא שהיה ממונה על נכסיהם והדברים מוכיחים שהה"ר יוסף נ"ע היה אפטרופוס היתומים הנז' אם שמנוהו ב"ד ואם לא מינוהו ב"ד אלא הוא נתמנה מעצמו הוי שפיר אפטרופוס דלא גרע מיתומים שסמכו אצל בעל הבית דיש לו דין אפטרופוס והדבר ידוע שלא היו מניחים האלמנה והיתומים מלתבוע זכותם כל כך שנים אלא ודאי מינו להם אפטרופוס ומי היה ראוי להתמנות אפטרופוס על היתומים הללו אם לא הה"ר יוסף נ"ע בהיותו זקן וחכם ונשוא פנים ויודע להפך בזכות היתומים א"כ אפי' לא היה כתוב בשטר שהיה ממונה על היתומים לא היה ספק בדבר שהוא היה ממונה ואפטרופוס עליהם אם מפי ב"ד ואם מפי האלמנה והיתומים כ"ש עכשיו שנמצא כתוב שהיה ממונה על נכסי היתומים שאין ספק שהיה אפטרופוס:
6
ז׳ומה שטען הר' אליעזר שאפי' נניח שהיה ההר' יוסף נ"ע אפטרופוס לא היה כח לפשר עמו שאין דנין לחוב היתומים השיב הר' לוי שלא נתפשר עמו אלא עמד בדין עמו לזכו' היתומים דברי הר' לוי נכוחים במ"ש בפירוש במעשה ב"ד שנתן הר' לוי חשבון מהנכסים ושהחשבון היה יפה ומכוון וא"כ לא היה פשרה בדבר אלא קבלת חשבון ומה שיצא מהחשבון המכוון קבל בעד היתומים כמו אפטרופוס:
7
ח׳ועל מה שטען הר' לוי שעברו שתים עשרה שנה שעמד ברוד"יש עם ביתו ולא אמרו לו דבר ואח"כ עקר דירתו משם וישב בשאלוני"קי ששה שנים ועבר שלשה פעמים דרך רוד"יש ולא אמרו לו דבר עם היות היתומים גדולים כי עכשיו הא' בן שלשים שנה והאחר בן כ"ד שנים ובכל זה הזמן לא דברו לו מאומה עד עכשיו שנפטר האפטרופוס השיב הר' אליעזר הסיבה שלא שאלתי ממנו עד עתה לפי שהייתי עסוק בלמוד ולא הייתי משגיח בנכסים ולא בשום דבר אחר ואפי' בצרכי הבית ועתה מקרוב גילו אזני שהנתבע היה עושק הנכסים ועוד שאין הנדון הזה דין מצרנות או חזקה לומר מאחר שלא שאלת עד עתה מחלת זכותיך ועוד שבר מן דין השטר הנז"ל נאבד ממני ועתה אינה ה' לידי שמצאתיו עכ"ל:
8
ט׳ומה שטען שלא תבע מפני שהיה עסוק בלמודו כו' אינה טענה שאפילו שיהיה לבו חושק בתורה ביותר לא היה לו להניח מלתבוע זכותו כ"כ שנים שאפילו מי שתורתו אומנותו בזמן הזה כמה שעות וכמה ימים הוא בלא הועיל ויהיו ימי תביעת זכותו לעזר ולהועיל כאחד מהם ועוד שבמעשה ב"ד מפורש שעמדו יורשי הר' יום טוב נ"ע לחשבון עם הר' לוי ובודאי הר' אליעזר א' מהיורשים וע"כ פנים ידע או שמע בנכסי אביו נ"ע שהוליך הר' לוי וא"כ לא צדק במה שכתב ועתה מקרוב גילו אזני כו':
9
י׳ומה שטען שאין נדון זה דין מצרנו' או חזקה כו' דבר פשוט הוא וגם הר' לוי לא טען כן מטעם מחילה אלא להוכיח שודאי ידע בחשבונו עם ההר' יוסף ובקבלתו נכסי היתומים ממנו דומה למ"ש הרא"ש בתשובה על המוציאים שטרו' ישנים:
10
י״אומה שטען שהשטר נאבד ממנו כו' לאו טענה היא שבתוך כתבי אביו נ"ע או בתוך כתבי זקנו נ"ע ובשמנה עשרה שנה זמן היה לחפש ולמצוא ועו' שכבר מפורסם היה שהוליך הר' לוי צמר של אביו נ"ע ולא הוה שתיק שמנה עשרה שנה מלתבוע אפילו בלא שטר אלא ודאי הדברים מוכיחים שידע שזקנו ההר' יוסף נ"ע עמד בדין עמו בעד היתומים לפי שהיה אפטרופוס שלהם וקבל כל זכותם:
11
י״בומה שטען עוד הר' אליעזר שבר מן דין חייב הר' לוי לפרוע החלק המגיע לאחיו הר' יוסף דאישט"יליא משום דקי"ל אפטרופא לדקנני לא מוקמינן אינה טענה מפני שלא אמרו אלא שאינם חייבים להעמיד להם אפטרופוס שאם בית דין מפקחין על נכסי אדם שאינו נמצא שם לזכותו תבא עליו ברכה ועוד שהנפקד אם רוצה לפרוש בים והמפקיד הוא במדינת הים אם הביא הפקדון לב"ד נפטר מאחריותו וכמ"ש הרמב"ם בסוף פ"ז מהלכות שאלה ופקדון ומי ב"ד נאמן כמו הה"ר יוסף נ"ע שהיה חכם ונשוא פנים וזקנו של הר' יוסף הנז' ועוד שהיה אפטרופוס על היתומים שכיון שמסר לו חלק הר' יוסף דאישטי"ליא הוא פטור ואין להם תביעה עליו הכלל העולה שהר' לוי פטור מתביעת הר' אליעזר והנלע"ד כתבתי וחתמתי הצעיר יוסף קארו
12
