אבקת רוכל קמ״חAvkat Rokhel 148
א׳השאלה לא נמצאת
1
ב׳ראיתי מה שכתב האפטרופוס לטעון בעד היתום וז"ל פור אונדי שו טוען קי סאבימוש סיירטו קי נון לי אירה אינקארגו כו' עד אינון קונדינא לה אזיינדה אאיל און פיג"ו סאליאה די קארגו:
2
ג׳נשבינו על פי דרכו ונאמר כי מ"ש קי סאבימוש סיירטו קי נון לי אירא אין קארגו כו' עד פרוטה ידיעה זו אינה ידיעה דכמה פעמים מתחייב אדם לאדם באיזה דרך שיהיה ולא ידע שום אדם ואין אומרי' למי שלא ראה את החדש שיבא ויגיד:
3
ד׳ומ"ש טאנטו סו מאדרי דבר תימא הוא מי נתן נאמנות לאם על בנה. ומ"ש אי סי' פ' ואיסי קארגו די שוש פאדריש כו' מי יודע אם נתן לאח האחר חלקו או שמא היה בדעתו ליתן לו חלקו כמו שנתן לזה ולא הספיקו ע"י שנפטר קודם כל זה לפי דרכו אבל לפי האמ' אין אנו צריכי' לכך אלא אפי' לא היה חייב לו מעולם כלום אם אמר חייב אני לך מנה ואתם עדי מתחייב הוא בדברים אלו ליתן לו מנה וכמבוא' בדברי הרמב"ם פי"א מה' מכירה וז"ל המתחיי' עצמו בממון לאחר בלא תנאי כלל אע"פי שלא היה חייב כלום הרי חייב שדבר זה מתנה היא ואינה אסמכת' כיצד האומר לעדים הוו עלי עדים שאני חייב לפ' מנה או שכתב לו בשטר כו' חייב לשלם אע"פי ששניהם מודי' והעדי' יודעים שלא היה לו אצלו כלום שהרי חייב עצמו כמו שישתעבד הערב ומקום דין זה בגמרא פרק הנושא וכבר האריכו בזה הרב המגיד והר"ן ופשט השמועה כדברי הרמב"ם ולי נראה עוד ראיה לדברי הרמב"ם מדאמרינן פרק מי שמת ולודו איסור בהא זוזי דרב מרי וליקנינהו באודיתא ומאח' שהוכחנו דהכא הוי כאומר אתם עדי אע"פי שאינו חייב לו כלום מתחייב בדברים אלו ומעתה נתבטלו כל דבריו שקדמו וגם כל מ"ש אי קואנטה מאש קי דיש"ו קי שי שיאיג"י חרם סתם כו' עד שאלוו קון ראיה ברורה אין לה שחר ודברי' בטלי' הם שהרי יש ראיה ברורה כשמש בצהרים וכן מ"ש קי איל קי פי"זו כו' נו פי"זו אינטינדיר אה ב"ד קומו איל נפטר נו שי לי פיאלייו אפי' אונה פרוטה קונטאנטי כו' עד סוף דבריו אין לו רגלים כלל שמאחר שנתברר שבדברים אלו שאמר נתחייב במעות אלו שהודה גובים אותם מיד מיורשיו כדין גביית חוב נאם הצעיר: יוסף קארו
4
