אבקת רוכל ר״דAvkat Rokhel 204
א׳ב שאלה אנשי נמצייא הוטל עליהם מס במה שפורעים בזה המלכות מהרב ואנשי טוקאט לא הוזכרו בזה אחר זמן שאלו אנשי נמצייא מאנשי טוקאט שיסייעום ולא עשו דבר קצוב ביניהם אלא בתחלה סייעום בדבר מועט וכל עוד שאנשי טוקאט היו נוסעים בעיר היו מוסיפים בסיוע עד שנעשו אנשי טוקאט עיקר שהיו פורעים חמשה ושלשים במס אחר שתושבי טוקאט הלכו מקצתם חזרו להיות פורעים חצי בחצי עתה שואלים אנשי טוקאט שנשארו מעט מהרבה הן בבעלי בתי' הן בממון ואינם רוצים לסייע בחצי אם יש להם דין או לא:
1
ב׳תשובה נראה טעם היות שקהל נמצייא באים מחמת טענות שלש וקהל טוקאט אינם טוענים אלא טענה א' ונראית כמגומגמת הדין עם הקהל טוקאט בטבא חדא פלפלתא כו' שמה שטוענין עליהם קהל נמצי"א לחייבם מפני הקהל שבטוקאט עקרו נעקר מקהל נמצ"יא אינה טענה מפני שהמס הזה אינו מוטל על מספר הבעלי בתים אלא על כללות העיר שאם היו מועטים ונתרבו לא יוסיפו על הסך הקצוב וכן אם היו מרובים ונתמעטו לא יפחתו מהסך הקצוב וא"כ אותם שעקרו דירתם מנמצי"א פטורים מלישא עמהם בעול המס ההוא ואין צריך לומר הנלוים עמהם שבאו ממקומות אחרים ואין לומר כיון שאין עבדי המלך תובעים המס הנז' מקהל טוקאט הוא מפני שנכללים בכל קהל נמצי"א וא"כ יש להם לסייע עמהם דאדרבא אומרים דלפי שבשעה שנתחלק מס זה לא היה קהל בטוקאט כשאחר כך נתיישב שם קהל שכחו מלכתוב בספר המלך לגבות מהם מס זה וכיון ששכחוהו לקהל זה מזלם גרם ואין לשום אדם עסק עמהם וק"ו הוא מהא דאמרינן בפרק חזקת גבי פרדכת מסיע מתא ה"מ באצילתיה מתא אבל אנדיסקי סייעתא דשמייא היא ופי' רשב"ם אבל אנדיסקי ממונים של מלך הרגילים לגבות מכל בית ובית מכל איש ואיש עד שיעלה החשבון למס הקצוב ושכחוהו לזה או לא רצו לשאל לו כלום כו' וגבו כל המס מכל השאר אעפ"י שהכביד עליהם המס שהיה לו לזה ליתן פטור דסייעתא דשמייא היא שמחלו לו והשתא ומה התם שזה יושב עמהם בעיר אם שכחוהו עבדי המלך ומפני כך הכביד המס על בני העיר אפי"ה פטור משום דסייעתא דשמייא הכא שאינם בעיר א' ולא עוד אלא שבשעה שנתיישבה טוקאט כבר היה המס מוטל על בני נמצייא עאכ"ו דכששכחוהו עבדי המלך מלהעלו' זכרון טוקאט לגבות מהם מס דפטורים משום דסייעתא דשמייא ואין להקשות ע"ז מדאמרינן בפרק מי שמת ההוא דמי כלילא דשדו בי מלכא אאכולי ואיסטרוגי הוו מסייעין בהדייהו וידע מלכא דהוו מסייעי וכתבה אאכולי והאשטרוגי הא קמן דאע"ג דלא שדייא מלכא אלא אאכולי הוו איסטרוגי מסייעי בהדייהו דשאני התם שהיה אכולי ואיסטרוגי בעיר אחת אבל בנ"ד שהן שתי עיירות פשיטא דלא מסייעי:
2
ג׳ועוד יש לחלק דשאני התם דאיסטרוגי הוו שכיחי בשעה דשדו כלילא משא"כ בנ"ד דלא היה קהל בטוקאט כשהטילו מס זה ועוד י"ל דאיסטרוגי לאו מדינא הוו מסייעי אלא מעצמם היו מסייעים וכמ"ש בתרומת הדשן בשם מהר"מ במרדכי לחד שינוייא:
3
ד׳והשתא ל"מ דלא תיקשי לן מההיא דמי כלילא אלא אדרבא איכא לאתויי ראיה שפיר מההיא דמי כלילא לנ"ד דהשתא ומה התם דאיסטרוגי הוו עם אכולי בעיר אחת כיון שלא כתבו בספר המלך אלא אכולי לא דינא הוא דלסייעו איסטרוגי בהדייהו הכא דשתי עיירות הן עאכ"ו וכ"ש דבשעת הטלת המס לא היה קהל בטוקאט דפשיטא דפטירי:
4
ה׳ומה שטוענים עליהם עוד לחייבם מפני ששתי הקהלות פורעים הכארגי"ס ביחד אינה טענה שאין הכאראג"יס תלוים במס הזה ולא המס הזה תלוי בכראג"יס שהכאראג"יס הם על מספר גולגולות האנשי' שעיירה קטנה סמוכה לעיר גדולה וקדומה נוהגים עבדי המלך לכתוב שתיהן יחד כדי שלא לטרוח לכתוב ספר בפני עצמו לעיר הקטנה וגם כדי שלא לטרוח לילך שם שיוציאו הוצאות על כרג"יס מועטים ולכן כוללים מספר גולגולת האנשים שבעיר קטנה בכלל מספר האנשי' שבעיר גדולה ואין ספק שמתרבה מספר הכאראג"יס בשביל צירוף העיר הקטנה יותר מאם היו גובים מהעיר הגדולה לבד ומה ענין זה למס הנז' שלא יוסיף ולא יגרע:
5
ו׳ומה שטוענים עליהם עוד לחייבם מפני שעד היום פרעו חלקם במס הנז' גם זו אינה טענה שאם עד עכשיו סבלו עכשיו אינם רוצים לסבול וכמ"ש המרדכי בפ' דבתרא על מה שנהגו עד עכשיו שלא ליקח מס ממה שיש ביד בני אדם משל אחרים ועדיף נ"ד דאפי' לפי דברי קהל נמצייא מנהג בטעות הוה דאם הם רוצים לחייב לדרים בטוקאט שהיו דרים מקודם בנמצייא הבאות ממקומות אחרים לדור בטוקאט לא היה להם לסייע במס ההוא אפי' לפי דברי קהל נמצייא כל שכן שכפי הדין אף אותם שהיו דרים מקודם בנמצייא ונעתקו לדור בטוקאט פטורים מלסייע במס הנזכר מהטעמים שכתבתי זהו מה שנראה לי הצעיר יוסף קארו
6
