אבקת רוכל מ״בAvkat Rokhel 42
א׳פי' מה שאמרו' מאימתי נקרא יין משיתחיל לימשך
1
ב׳ט ועל הספק הו' לא ידעתי מי הביאך לעלות על דעתך סברא זו דכי אמר רב הונא יין משהתחיל לימשך הוי יין נסך דלא חייב אלא כשמשכו הגוי ולא כשמשכו ישראל דהא ודאי פשיטא דאפי' שהתחיל לימשך נקרא הכל יין אף כשנמשך ע"י ישראל דרב הונא לא בא ללמדנו אלא מאימתי תהי יין לשמשם ואילך יאסר במגע גוי לא לאוסרו מטעם ניצוק דמאן דכר שמיה דנצוק השתא ועוד דאם אינו נאסר במגע גוי עצמו יאסר מטעם ניצוק דהיינו מפני שהוא מחובר ליין שנגע בו הגוי יפה כח הבן מכח האב ויציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא וכן משמע מפי' רש"י שכתב על דברי רב הונא ומשעה שהוא נמשך מצד העליון לצד התחתון קרוי יין עכ"ל ומדקאמר קרוי יין ודאי משמע דאתא לאשמועינן דבין נמשך ע"י הגוי בין נמשך ע"י ישראל קרוי שם יין וכן מבואר מדברי הרא"ש שכתב אמר רב הונא יין מכיון שהתחיל לימשך נעשה יין נסך פרש"י שהגת עשויה במדרון כו' ר"ל אם פנה החרצנים והזגין והבדילם מן היין והיין לבדו נמשך מצד עליון לצד התחתון ונשאר עומד היין בפני עצמו אז מיקרי המשכה ונאסר במגע גוי כל מה שבגת אף אם נגע בחרצנים וזגים עכ"ל וגם המרדכי כתב וז"ל ובספר המצוות פי' שאם נתן הסל בתוך גיגית רחבה ולקח הישראל מן היין שבסל שזו היא המשכה ואם נגע גוי בחרצנים ובזגים הדרוכים ובעוטים נאסר הכל עכ"ל הרי לך בהדיא דכשמשך ישראל את היין אם נגע גוי בחרצנים ובזגים נאסר הכל ומ"ש הרב רבינו נסים ואע"ג דברייתא לא מוכחא כו' אמר רב הונא מסברי שאף מה שלא נמשך נעשה יין נסך כיון שהוא מחובר היינו לומר שכיון שהוא מחובר כיון שחל שם יין על קצתו חל שם יין על כולו ואם היתה ההשכתו ע"י ישראל וחל שם יין על כולו אם נגע בחרצנים וזבים נאסרו ומה מאד תמהתי על שעלה על דעת כ"ת לומר שרבינו יעקב סובר מטעם ניצוק ורצית להוכיח כך מדאצטריך טופח ע"מ להטפיח ולא נסתכלת לאחוריך שתי שיטות שכתב מאימתי נקרא יין ליאסר במגע משהתחיל לימשך ואם משם ואילך נגע בו הגוי נאסר ומה שהצריך טופח על מנת להטפיח אפשר היה לומר דלא מטעם חיבור הוא אלא מטעם שאם אין בו כדי להטפיח אין כאן משקה ליאסר במגע דכל שאין בו כדי להטפיח אין שם משקה עליו אלא שמצאתי בהגה"ה מימוניות פ"י מה' מאכלות אסורות שכתבו ואם לא נגע כי אם בחרצנים וזגים אינו נאסר אלא א"כ שם יין טופח להטפיח עליהם שמחברם עכ"ל ולכן י"ל שצריך שיהא ע"מ להטפיח כדי שע"י נגיעתו במקו' אחד בחרצנים וזגים יאסר הכל אכן בלשון ספר מצוות גדול והתרומה שכתבו וז"ל ואם לא נגע רק בחרצנים ובזגים אין הכל נאסר אלא א"כ טופח ע"מ להטפי' עליהם שמחבר את הכל עכ"ל הרי מבואר דכיון שנמשך הגת ע"י ישראל לרש"י כדאית ליה ולר"ת כדאית ליה ונגע גוי בחרצנים וזגים אם יש עליהם יין טופח ע"מ להטפיח נאסר הכל מטעם שכולו מחובר זה לזה והו"ל כאילו החרצני' עצמם יין וכל שנגע ביין שבצד א' של חבית פשיטא שנאסר גם הצד האחר כיון שמחובר עמו ולא מטעם ניצוק כדקא סלקא דעתיה דמר כנ"ל הצעיר יוסף קארו
2
