אבקת רוכל ע״גAvkat Rokhel 73
א׳אעפ"י שאין מנהגי לכתוב ולאשר ולקיים ולחזק פסק אחרים רק בפסקי אחר שאעיין היטב ב' ג' ימים לפחות ואח"כ אני משיב בארוכה כאשר יורוני מן השמים ועתה בעוברי פה ארם צובא חדא כרעא אמברא וחדא אארעא ואני הולך על אשר אני הולך ולבי בל עמי שאלוני משפט צדק ולא אוכל להשיב כאשר עם לבבי וכדי שלא להשיב פני שואלי ריקם ואהבת הטוב אהבת נעורים עם החכם השלם היושב על כסא ההוראה ואהבת התור' שלמדנו לפני מורינו הרב הגדול מוהר"ר יוסף קארו נר"ו לא אוכל להמלט מלכתוב והיא היא אלצני לצאת ממאנתי ולא אכתוב ענין הלכה כי כבר הודעתי בפסק האחר כי ספרי אינם אתי רק נראה לי כי זה הדין הוא ברור כשמש שאין במתנ' ראובן לשמעון ממשות כלל שכיון שהוואק"וף הוא עשוי כתיקונם לפני העש"ג השופט הגדול דלא מרעו נפשייהו ובפרט אלו השופטים מולא"ש שלוקחים פרס מאת המלך יר"ה ת"ק לבנים ביום ובודאי דלא מקבלי שוחדא וידוע ומפורסם הוא זה דלא מקבלי שוחדא וכבר ניסינו בזה כמה פעמי' ולא מקבלי שוחדא וכך שמענו מפי מגידי אמת נמצא לפי זה שהוואק"וף חזק לדור דורים כל ימות לעולם ועד והמתנה שנתן ראובן אין בה ממש:
1
ב׳וזכורני שבאה שאלה כזו לפני ולפני אלופי וגבירי היושבים בצפת תוב"ב על כסא ההוראה והודענו השאלה לפני הרב הגדול מורינו כמוה"ר יוסף קארו נר"ו והסכמנו כולנו גם הרב מורינו הסכי' על ידינו כי תלמידיו אנו ומימיו אנו שותים שאין להרהר אחר הוואק"וף כיון שהוא עשוי כמנהגם ותקונם ונמוסם כמ"ש הטור סי' ס"ח והאריך שם מורינו שיחיה ג"כ הריב"ש האריך בהרבה מקומות סי' נ"א וקס"ו ור"ז והדבר פשוט ולית דין צריך בשש וענוותנותיה של החכם הפוסק נר"ו תרבני כי לא היה צריך לי ולאפושי גברא קא אתינא נע ומטלטל טלטלא דגברא קשה הצעיר משה בר חיים אלש"יך:
2
ג׳דברי פי חכם חן וישרים למוצאי דעת ופוק חזי אשלי רברבי דמסהדו על האי פסקא זה האיש משה ורבו רבן של ישראל אשר האיר העולם בפסקיו וספריו ומתורתו למדין כל ישראל כ"ש שהדין פשוט הוא בעיני שהוואק"וף שעשוי כתיקונם הוא כשר ואינו יכול ליתן מתנה ולא למוכרה ולא צריך לכל זה אלא שלהפצרת השואל יואל לידע דעתי הקלושה והחלושה כתבתי שתי שורות אלו זעירא בחברייא יצחק משען:
3
ד׳הדברים נראין בטעמם והחכם השלם הפוסק היושב על כסא ההוראה דיינא דנחית לעומקא דדינא הוא והנה אשלי רברבי המסייעי סיוע שיש בו ממש לפני הרב אבא מארי זלה"ה פה דמשק אירע ענין וואק"וף שעשה אדם אחד וחזקו אבא מארי ורבני העיר הזאת ולא אעבור על דברי חבירי ואלופי שהם הרהיבוני לחתום פה נאם הצעיר חיים בכמוה"ר יצחק החבר זלה"הה:
4
ה׳הדברים פשוטים אני רואה כאן ואין צורך לכל זה כי המה בכתובים בטור ח"מ סי' ס"ח ושם הארכתי בביאורי כל הצורך גם בתשובות הריב"ש סי' ר"א וקס"ו ור"ז והנה מאריך לשם בענייני צוואות הנעשות בעש"ג וכבר אמרתי לכם פה אל פה וגם במכתב לאמר כי מורי הרב הגדול מוהרי"ב זלה"ה היה רואה תשובות הריב"ש וסומך עליהם יותר מפוסקים אחרים שבזמנו ותופס סברתו יותר מפוסקים אחרים והוא פוסק לשם שאחר שנעשה הדבר ע"י השופט הגדול דידעינן בודאי דלא מקבלי שוחדא ולא מרעו נפשייהו ובמ"ש זה האיש משה על השופטים הגדולים דבריו האמת והצדק וכבר כמה פעמים שאלתי לשרים ונכבדים הנכנסים בבתי השדרים והעידו לי על אלו השופטים שקוראי' אותם מולאש' ולוקחים פרס ת"ק לבנים ביום מאת המלך יר"ה דלא מקבלי שוחדא:
5
ו׳ולכן אני אומר לכם יפה דנתם יפה זכיתם להחזיק במעוז הצוואה הנעשית בעש"ג ולהעמיד הוואק"וף והמתנה שנתן ראובן לשמעון קרובו היא בטלה וכל כי האי מילי מעלייתא לימרו משמייכו והאמת יורה דרכו והחולק ע"ז לא שנא ולא קרא ולא שמש תלמידי חכמים והוא מן המתמיהים וכל דבריכם האמת והצדק זולת מה שכתב החכם הפוסק שמה שנתן יעקב לבנו ראובן היה מתנת בריא לא יפה כיון כי כבר כתבו הרי"ף והרמב"ם ז"ל כי היוצא בשיירה הוא כמו ש"מ יע"ש:
6
ז׳ובבואו לארץ הלזו צפת תוב"ב מאנדירנופלא עברתי דרך קוסטאנטינא ליכנס בספינה ושם בקוסטא' יע"א הראו לי צוואה א' מאיש עשיר איני זוכר שמו עתה שהיתה עשוייה וואק"וף בעש"ג וג"כ אמרו לי שזהו מנהג השרים כדי שלא יבואו בניהם לידי עניות כי משכירות אותם הבתים אוכלים וג"כ היהודים מבני עמנו עושים כך לא ח"ו להפקיע מדין תורתינו ובימי הרב הגדול מאריה דאתרא אשר האיר הארץ מתורתו ממזרח שמש נעשו דברים אלו והחזיק' באומרו כי דינא דמלכותא דינא וראיות אחרות כגודל חכמתו ועתה לא אזכירם:
7
ח׳והנה היום בקוסטאנטינה נוהג המנהג הזה ג"כ אנו יתמי דיתמי אין לנו רשות להשתמש כ"ש כי נראה בעיני פשוט יותר מביעתא בכותחא ובמקום שאמרו לקצר איני יכול להאריך ומי שחותמו אמת ינחנו במעגלי צדק למען שמו אמן כה מעתיר לפני האל שלומכם ירבה ויפרוץ נאם הצעיר יוסף קארו
8
