אבקת רוכל צ״טAvkat Rokhel 99
א׳חכם לבב ואמיץ כח קורא לשבויי הסכלות דרור ולאסירי ההעדר פקח קוח מוציא ממסגר הפתיות אסירי עיני עורים יפקח פקוח שכלי בני זמנינו מוציא אל פועל מן הכח בנועם אמריו המקוטרים מר ולבונה ומרוקחים רקוח עלה למרום שבה שבי ומלקוח נטה שמ"י התבונות וארץ חפץ המדעים קרע קרוע הכה בים התלמוד גלים בקעו בקוע והעלה מתוכו פנינים המשוקעים שקוע: נטה אהלו אפדנו בין ימי החכמות ותקעם תקוע הוציא בשמן מחביביו בו כלה כל שמן מתקוע מקצות הארץ קציני' באים לשמוע דבריו באלו תקעו בתקוע נכספה וגם כלתה נפשי ספירי ספוריו לקוח חולת אהבה אני יבש כחרס הכח בלשוני מודבק מלקוח ישלח דברו וירפאני יזה עלי מי נעימותיו יניף גשם נדבת שלמותו יחייני יקימני ואחיה לפניו אחרי פרישת דרישת שלום גדולת מעלת מעלתו והתפלה לאל יצילנו מכל צרה אומר כי מיום שומעי היות קצף בעיר צפת צפי עליה מי הצרות צרת הדבר תמיד אייחל עתה יכלה ונבא בתוכה ונשמח שמחות את פני מי שאני נכסף לראותו כראות פני אלהים ויהון נפקין זקוקין דינור ובעורין דאשא מפומיה דמר לפומי ופה אל פה קושיותי אחבר אדבר אגרה אשבע רעבוני בלחם תעודתי לחם אבירים ודגן שמים הנותן טוב טעם לשבח ישביח ישביע ישובח גלי ספקותי ודכים ע"כ אחרו עד עתה פעמי גשמי נאמי קולמוסי ומנעתי עצמי מגשת בארשת קסת הסופר אשר במתני כי אמרתי דברים יכולין להיות על פה מה לי לאומרם בכתב אך עתה הלאני ה' כל עדתי בראותינו כי עבר כלה קיץ וקצת מן החורף והמגפה לא נעצרה אמרנו ארוכה היא בעון הדור ע"כ נחה שקטה הסכמתי לבא לפני מעכ"ת במגלת ספר בכל מה שאסתפק בו אתנהלה לאטי בעטי כי עתה לא עת דודים להראות פנים אל פנים ומגילה נקראת בזמני' כאלו ויהי מה במנה אקח מעת מעלתו ובמעלתו עמוקה מני חשך אגלה ומים מתוקים קרים נוזלים מבורות עמוקים אדלה ופנינים וכל אבן יקרה מים התלמוד אעלה ושפע שבע רצון כל גדותי אמלא אע"פי מגילה קטנה ככף איש אננה מעלה וממלאה מקום זוהר צוהר טוהר פני מעלת כ"ת פני מלאך האלהים אבל מה אעשה כי עונותי הטו משך הזעם הזה שיעור מה שנמשך וחטאתי מנעו הטוב ממני ישתבח הגוזר אליו פי קראתי יאמר די לצרות כל עמו ישראל אמן וכעת לא אעמיק שאלה או הגבה למעלה בדבר הלכה אבל תהיה השאלה בענין כי קרה לי ברודיש להיות הדבר נחוש אע"פי שכבר נשאל מכ"ת ממני עליה זה ימים ע"י כתב שנון הר' דוד י"ה אמנם מתוך תשובתו נראה שלא הרצה השאלה לפני גדולתו כראוי ע"כ הוספתי עתה שנית ידי כדי להעמידה על נכון בעניינ' וזה תוארה:
1
ב׳אלמנה אחת קנתה ברודיש בתים אחרי מות אישה זמן רב וישבה בהם היא ובניה זמן מה ואחר כך נתנם במתנה לבתה ונסעו משם לא"י האם והבת הרשתני טרם נסיעתה למכור הבתים הנז' ומכרתים ואח"כ בא ב"ח בני האלמנה הנז' לטרוף ממני מעות הבתים בטענה שהיו הבתים של הבנים בני האלמנה והיו משועבדים לשטר חובו ולא של האלמנה עד שתוכל לתיתם במתנה עתה יש לדעת אם תספיק הודאת האלמנה איך הבתים היו שלה וכי נתנתם במתנה לבתה אם לא בסגנון הזה חליתי פני שנון זה ימים בכתב ישאל מאת מעלתו והשיב לי כי אמר לו מעלתו כי צריך שתקדים שבועת אלמנה למתנה כדי שתהא מתנה וכמדומה לי מתוך תשובה זו שלא הורצית השאלה לפני כת"ר בשלמותה ולא סיימוה קמיה אבל שאלו ממנו בסתם אלמנה שנתנה מתנה בבתים מה דין אותה מתנה וע"כ השיב כי צריך שתקדם שבועת אלמנה למתנה כי חשב שאלו הבתים שנתנה האלמנה לא נקנו אחרי מות אישה אבל קנאם אישה והוחזקו להיות שלו ואחרי מותו נתנם האלמנה במתנה ולכ"כ שצריך שתשבע קודם כי כל זמן שלא נשבעה ולא הגבוה ב"ד נכסי בחזקת יתמי קיימי כמ"ש הרא"ש בתשובותיו והביאו הטור באבן העזר כמפורש לפני חכמתו ואין זה נדון שאלתי כי בנדון של אלו הבתים נקנו אחרי מות בעל האלמנה אבי היתומים זמן רב ובנדון כזה נראה לי שלא יאמר כת"ר הדין שאמר כי טעם הדין הנז' כתב הרא"ש בתשובותיו משום דנכסי בחזקת יתמי קיימי וכמו שכתבתי לעיל בשמו והטעם הזה לא יצדק רק בקרקעות שקנאם המת והוחזקו להיות שלו והוחזק זכות ליתומים באותם הקרקעות בחיים חייתו מצד אביהם כי כל נכסיו סופם ליפול לפניהם ולהיות שלהם וע"כ נאמר אחרי מותו נכסי בחזקת יתמי קיימי והעמידם בחזקתם אבל לא יצדק בקרקעות שנקנו אחרי מיתת המת ולא נתברר זכות להם לא למת ולא ליורשיו לעולם כי איך נאמר נעמידם בחזקתם ומעולם לא היה ליורשים בהם זכות ומשפט וטבע הלשון הזה של נכסי בחזקת פ' קיימי להאמר על דברים היה להם ענין ברור להיותם קנין של איש מה ואח"כ נולד איזה ספק או ערעור בדבר הזה אז נאמר נעמיד הנכסים בחזקת מי שהיה לו זכו' ברור בהם מתחלה ובנדון שלנו מעולם לא היה ליורשי' זכות ברור מאחר שנקנו אחרי פטירת אביהם ואיך נעמידם בחזקתם אלא ודאי הבתים הללו דין מטלטלים יש להם שמתנ' האלמנה מתנה בהם:
2
ג׳עוד ראיה מכח הסברא כי אלו הקרקעות טרם קנותם היו הדמים אשר בהם נקנו מטלטלין והיתה אלמנה יכולה לתיתם במתנה למי שתרצה כדין כל מטלטלין ולמה יסתלק כח האלמנה מהם כשנתלבשו אותם דמים בקרקעות ועמדו בחזקת היתומים איזה כח וזכות נתחדש ליתומים באותם דמים כשנתלבשו בקרקעות יותר ממה שהיה להם בדמים עצמם עד שנאמר כי טרם הלבשתם לא היה שום זכות ליתומים ואחר הלבשתם עמדו בחזקתם זה הדבר יאמנהו השכל וירחקנו הסברא אלא ודאי אין לבתים הללו דין קרקע אלא דין מטלטל ואזלינן בתר מעיקרא כי נקנו הבתי' הללו אחרי מיתת המת מדמים שהם מטלטלים והרי הם כמטלטלי ולא אזלינן בתר השתא הא למה זה דומה ללוה שהניח יתומי' והניח מטלטלים ולא קרקעות ולפי דין התלמוד דמטלטלין דיתמי לא משתעבדי לב"ח האם נאמר שלא יוכלו היתומים לקנות באותם המטלטלין קרקע אחרי מות אביהם מיראתם שלא יטרוף הבעל חוב מהם אותו קרקע בטענה שיאמ' הב"ח עתה הוא קרקע דיתמי דמשתעבד ליתמי ולא מטלטל ודאי לא נאמר כן ולא ימצא דין בזה בעולם לעד אבל אדרבא נמצא בהפך דגרסינן במסכת כתובות פרק הכותב יתומים שגבו קרקע בחוב אביהם בעל חוב חוזר וגובה אותם מהם והביאו הטור בחשן המשפט סי' ק"ז ומשמע דדוקא קרקע שגבו בחוב אביהם דכיון שהיה משועבד לחוב אביהם הרי אלו כאלו קנאו אביהם והם ירשוה ממנו אבל שאר קרקעות שקנו הם בדמיהם אין ב"ח חזור וגובה מהם אע"פי שירשו הם הדמים מאביהם שאם לא נאמר כן יקשה דלאשמועינן הך דהוי רבות' טפי דאפילו קרקע שקנו הם בדמיהם בעל חוב חוזר וגובה מהם וכ"ש קרקע שגבו בחוב אביהם שהרי הוא כאלו יירשוה מאביהם אלא ודאי אינה צריכה לפנים לע"ד שאם קנו היתומים קרקע בדמיהם אע"פי שיירשו הדמים מאביהם אין ב"ח חוזר וגובה מהם דכיון שהקרקע בא מכח הדמים שהם מטלטל הרי הוא כמטלטל דלא משתעבד לב"ח לפי דין התלמוד וכן ג"כ בנ"ד הקרקע שנקנה אחרי מיתת המת ובא מכח הדמים שהם מטלטלים הרי הוא כמטלטלים כך עניות וקוצר וחוסר דעתי נוטה כ"ז הארכתי אע"פי שהדברי' פשוטים בעיני כדי להכריח שלא הורצית השאלה לפני מעכ"ת כראוי:
3
ד׳עוד יראה מעכ"ת בטענה אחרת יש לי בזכות כי אלו הבנים בני האלמנה הנ"ל מסכימים כולם עתה לתת הבתים הנז' לאמם במתנה ולמחול לה שבועת אלמנה אם תספיק הסכמתם זאת עתה אם לאו אחלי יכונו לפני הדרתו יהיו עיני השגחתו פקוחות על כל הפרטים שכתבתי ונועם כוונתו שקופים פתוחים נגדם עוד אחלה פני מעלתו ימהר יחישה מעשה תשובתו הרמתה כי אליה אני מצפה כמלקוש יורה ארץ אלהינו ירונו ברכות עד בלי די יגזור הטובה בבקשתו כנפשו הרמה והנשאה וכנפש המשתחוה מרחוק כבד ראש ושפל אבנים מחוי קידה עוד ראיה אחרת יש לי בתשובת הרא"ש ז"ל להכריח החילוק שחילקתי ואיני יכול לכותבה כי אין בידי תשובות הרא"ש גם שאר ספרים אין אתי כי כולם שלחתים שמה ורוב או כל מה שכתבתי הוא ממה שאני זוכר עינתי ברו"דיש ושלום יהודה ן' וירגא:
4
