אבות דרבי נתן נוסח ב, הוספה לנוסח א ד׳Avot DeRabbi Natan, Recension B, Addition to Recension I 4
א׳נתאי הארבלי אומר הרחק משכן רע. אחד שכן בבית ואחד שכן בחוץ ואחד שכן בשדה. ואין הנגעים באים אלא על ביתו של רשע ועונותיו של רשע גרמו לסמוך כותלו של צדיק. כיצד כותל שבין רשע לבין צדיק נראה נגע בכתלו של רשע ובכותלו של צדיק וסותרים כותלו של צדיק בגינו של רשע:
1
ב׳ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומ' אוי לו לרשע אוי לו לשכנו. הא עונותיו של רשע גרמו לסתור כותלו של צדיק:
2
ג׳וכשם שהצדיקי' הראשונים היו חסידים. כך בהמות שלהם היו חסידים כמותן. אמרו גמלים של אאע"ה לא נכנסו לבית ע"ז מימיהן שנ' ואנכי פניתי הבית וגו'. מלמד שלא נכנסו לבית לבן הארמי עד שפינו כל ע"ז מפניהם. ומעשה בחמורו של ר' חנינא בן דוסא שגנבו אותו לסטים וחבשו אותו בחצר אחת הניחו לה שעורים ותבן ומים ולא היתה אוכלת ולא היתה שותה. אמרו מה אנו מניחין זו עד שתמות ותבאיש עלינו את החצר. מיד פתחו לה את הדלת והוציאוה והיתה משחקת והולכת עד שהגיעה לפתח של ר' חנינא בן דוסא שמע בנו קולה ואמ' לאביו אבא דומה קולה לקול בהמתנו. א"ל עמוד ופתח לה את הדלת והכניסוה והניחו לה שעורים ותבן ומים והיתה אוכלת ושותה לפיכך אמרו חכמי' כשם שהצדיקי' הראשוני' חסידי' כך היו בהמתן חסידה כמותן:
3
ד׳עשרה נסיונות נסו אבותינו את המקום במדבר ולא נענשו אלא על לשה"ר. אלו הן שנים בים. שנים במים. שנים במן שנים בסליו ואחד במעשה העגל ואחד במדבר פארן. שנים בים אחת בירידה. ואחת בעליה. בירידה מנין שנ' המבלי אין קברים במצרים וגו'. בעליה מנין שנ' וימרו על ים בים סוף. שנים במים אחת במרה ואחת ברפידים. במרה מנין שנ' ויבואו מרתה וגו'. ברפידים מנין ויחנו ברפידים ואין מים. ב' במן לא תצאו. ויצאו. ולא תותירו. ויותירו. שנים בסליו. אחת בסליו ראשון. ואחת בסליו שני. בסליו ראשון מנין בשבתנו על סיר הבשר. בסליו שני מנין והאספסוף אשר וגו'. במעשה עגל מנין אלה אלהיך ישראל. מדבר פארן מנין זה מעשיהן של מרגלים שנ' ויוציאו דבת הארץ וגו' זה מרגלים קשה מכולן שנ' וינסו אותי זה עשר פעמים וגו' אלו עשרה נסיונות שנסו אבותינו את המקום במדבר:
4
ה׳ר' שמעון בן אלעזר אומ' אף על מספרי לשון הרע נגעין באין שכן מצינו באהרן ומרים שספרו לשה"ר במרע"ה מיד באת עליהם את הפורענות שנ' ותדבר מרים ואהרן במשה וגו' הלכה צפורה ושחה לה למרים הלכה מרים ושחה לו לאהרן עמדו שניהם ודברו על אותו צדיק. וכיון שעמדו שניהם ודברו על אותו צדיק מיד נענשו שנ' והענן סר מעל האהל וגו'. ואף על אהרן באת עליו הפורענות שנ' ויחר אף ה' בם וילך מלמד שנסתלק מאהרן ונדבק במרים אבל מרים עסקה בדברים היתה שכן דרך נשים להיות משיחות זו לזו. מרים אמרה עלי היה דבור לא פרשתי מאצל בעלי. אהרן אמר עלי היה דבור לא פרשתי מאצל אשתי. אבותינו הראשונים עליהם דבור לא פרשו מנשותיהם הוא שדעתו גסה עליו פרוש מאצל אשתו. ולא היו דנין בפניו אלא שלא בפניו. ולא היו דנין בודאי אלא בספק. ספק דעתו גסה עליו ספק אין דעתו גסה עליו [ומה מרים שלא דברה אלא באחיה וחביבה ולא דברה אלא שלא בפניו מיד נענשה] ק"ו כל אדם המדבר דברים כנגד חברו ומבישו עאכו"כ הוא עונשו. באותה שעה אמ' אהרן למשה. משה אחי כסבור אתה שצרעת זו על מרים נתונה הא אינה נתונה אלא בבשרו של אבא עמרם. משלו משל למה"ד לאחד שנתנו לו גחלת לתוך ידו אע"פ שהו מופנה ממקום למקום בשרו נכוה שנ' אל נא תהי כמת וגו'. התחיל אהרן לפייס את משה. אמ' לו משה אחי כלום עשינו [רעה] לאחד מן העולם. א"ל לאו. ואם לאחד מן העולם לא עשינו רעה אתה אחינו והיאך נעשה עמך רעה אלא מה נעשה שגגה היא שהיתה בידינו אל תבטל ברית שהיתה בינינו לביניך. מפני שברית כרותה לאחים. ומנין שברית כרותה לאחים שנ' ולא זכרו ברית אחים. באותה שעה עג עוגה קטנה ועמד בתוכה ואמ' לפניו רבש"ע איני זז מכאן עד שתרפא מרים אחותי שנ' ויצעק משה אל יוי ויאמר וגו'.
5
ו׳מכאן אמרו כל המאריך בתפלתו אל יאריך יתיר ממשה. וכל המקצר בתפלתו אל יקצר יתיר ממשה. [והיכן מצינו במשה שהאריך בתפלתו שנ' ואתפלל לפני יוי את מ' היום ואת מ' הלילה אשר התנפלתי וגו'. והיכן מצינו במשה שקיצר בתפלתו שנ' אל נא רפא נא לה. באותה שעה אמ' הב"ה למשה. משה אילו אביה נזף בה כדאי היא שתכלם שבעה. אני ממ"ה ב"ה לא דין הוא שתכלם לי"ד אלא למענך אני מוחל לה על הסגר השני שנ' ויאמר יוי אל משה ואביה וגו'. והאיש משה עניו מאד וגו' יכול היה ענו אבל היה נאה ומשובח אבל לא היה גבור בקומה ת"ל ויפרוש את האהל המשכן מה משכן עשר אמות כן גובהו של משה עשר אמות יכול שיהא ענו ממלאכי השרת. באותה שעה עמד משה בתפלה לפני הב"ה אמ' לפניו רבש"ע אני אי אתה מעליני לארץ ישראל הניחני עוד שאחיה בעולם ולא אמות ולא איגנח בעפר. משיב הב"ה ואמר לו למשה משה לא כך כתבתי בתורתי על ידך אני אמית אחיה וגו' ואם אין אני ממית אותך בעולם הזה היאך אני מחיה אותך בעולם הבא ולא עוד אלא שתעשה תורתי פלסטר שנ' ואין מידי מציל. משיב משה ואמ' לפני הב"ה רבש"ע אם לא הניחני בעולם כעוף שהוא פורח באויר ומלקט בכל יום מורסנו מן הקרקע ושותה מים הנהרות אחיה בעולם ולא אמות ולא איגנח בעפר. א"ל רב לך. שוב אמ' לפניו רבש"ע ואם לאו עין אחת שלי יניח תחת עקב הדלת שלשה פעמים בכל יום. ובשניה אראה בה את העולם ולא אמות ולא איגנח בעפר. א"ל רב לך. ומהו. רב לך שדברת כבר נגזרה גזרה ונחתם גזר דין. כיון שראה משה הקב"ה שלא נשא לו פנים ולא נתן לו חיים פתח פיו ואמר הצור תמים פעלו וגו'.
6
ז׳באותה שעה אמ' הקב"ה לסמאל ולכל מלאכי השרת. אמר סמאל להב"ה רבש"ע כל מלכי עולם אלך אצלם ואקח את נפשם ואת נשמתם ולא אחר את דבריך אבל לפני בן עמרם אין אני יכול לעמוד אצלו. קצף עליו הב"ה ואמ' צא והביא נשמתו של משה. מה עשה סמאל מלאך המות שלף את חרבו מתערה ועמד לפני משה מיד. עמד משה בחימה גדולה ונטל את מטה האלהים בידו שחקוק שם המפורש שבו בקע הים ועשה נסין גדולים וגער בו וכעס עליו עד שנס מלפניו ואח"כ רץ אחריו בשם המפורש ותפסו והכהו ונטל קרן חדרו ועיור את עיניו ושגרו מלפניו בבושה וכלימה גדולה. מיד עמד משה בתפלה לפני הב"ה ואמ' לפניו רבש"ע זכור לי אותו היום שנגלית עלי בסנה ואמרת לי לך ואשלחך אל פרעה. וזכור אותו היום שעליתי לפניך על הר סיני והייתי עומד לפניך מ' יום ומ' לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי עד שקבלתי תורתך ונתתיה לעמך. בבקשה ממך אל תמסרני ביד מלאך המות. יצתה בת קול ואמרה לו. משה משה דייך העה"ז שהרי העה"ב מתוקן לך כבר נתקבלה תפלתך שהרי הב"ה בעצמו מיטפל בך וקוברך. מיד עמד משה וקדש את עצמו כשרפי הוד באותה שעה נגלה הב"ה משמי מרום העליונים ורד באהלו לקבל את נשמתו. כיון שראה משה להב"ה עמד בתפלה ונפל על פניו ואמ' לפניו רבש"ע במדת רחמים בראת את עולמך במדת רחמים אתה מנהג את עמך תתנהג עמי במדת רחמים. יצתה ב"ק ואמרה משה משה אל תתירא כי הלך לפניך צדקך וגו'.
7
ח׳שלשה מלאכים ירדו עם הב"ה באותה שעה ואלו הן גבריאל ומיכאל וזגנזגאל. גבריאל צוה עליו הקב"ה להציע למשה את המטה. מיכאל צוה עליו הב"ה לפרוש עליה פורש ארגמן. וזגנזגאל צוה עליו הב"ה להניח לו ביסר של מעלת במראשותיו מיד נטל הב"ה נשמתו בנשיקות פה ונתנה תחת כסא כבוד שנ' וימת שם משה וגו'. באותה שעה פתח עליו הב"ה ואמ' מי יקום לי עם מרעים ומי יתיצב לי עם פועלי און. ומלאכי השרת מספידין עליו ואמרין והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה ושמים היו בוכין עליו [ומספידין ואומרין אבד חסיד מן הארץ. והארץ היתה בוכה עליו ומספדת ואומ' וישר באדם אין] וכל סדרי בראשית היו בוכין עליו וצועקין [ואומרי' הצדיק אבד ואין איש שם על לב. וחמה ולבנה בוכין עליו ומספדין ואומ' וכסילים מתי תסכיל על הצדיק אנו בוכים]. ורוח הקדש היתה בוכה עליו ומספדת ואומרת ולא קם נביא וגו'. ויהושע משרתו מבקש משה רבו ולא מצאו והיה בוכה עליו ומספיד ואו' הושיעה ה' כי גמר חסיד וגו'. וכל ישראל בוכין עליו ומספדי' ואומ' ויתא ראשי עם וגו'. ועד אן לא היה יודע סמאל מלאך המות שמת משה עבד יוי וגנזו תחת כסא כבודו והלך למקומו בקשו ולא מצאו. הלך אצל הים אמ' לו ים משה ראוי אצלך. א"ל שוטה שבעולם מיום שגזרני לשנים עשר גזרים והעביר ישר' בתוכו שוב לא ראיתי אותו שנ' תהום אמר לא בי היא. הלך אצל גיהנם אמר לה גיהנם משה ראוי אצלך אמרה לו קולו שמעתי באזני ואותו לא ראיתי. [הלך לו אצל שאול ואבדון אצל שערי מות אצל שערי צלמות אצל טיט היון ואמ' להם משה ראוי אצלכם. אמרו לו שמענו מפרעה מלך מצרים ואותו לא ראינו שנא'......] הלך כל אצל שבעולם ואמר' משה ראוי אצלכם אמרו לו קולו שמענו ולא ראינו. הלך אצל ג"ע ובקש ליכנס בתוכה היו מלאכי שרת ממונין על שערי ג"ע היו דוחפין אותו וטורדין אותו ואומרי' לו רשע רשע לא כך כתו' זה השער ליוי וגו' אין לך רשות ליכנס בג"ע. באותה שעה פרח בכנפיו מעל דלתי הגן כשיעור ארבעת אלפים פרסה נכנס ואמ' ג"ע משה ראוי לך אמרה לו מיום שבא אצלי עם גבריאל לראות מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא שוב לא ראיתה. [הלך לו אצל היים כיון.... אותו קרא לו ממרחק ש' מאות שנה אמ' לו מה טיבך לכאן אין לך רשות ליכנס אצלי שנ' אמ' לו משה ראוי לך. א"ל מיום שנטל ממני מטה וקולמוס שוב אל ראיתי אותו. הלך לו אצל מדברות אמ' להם משה ראוי לכם אמרו לו מיום שניהג ישר' בצדק בנו שוב לא ראיתי.] הלך אצל הרים אמ' להם משה ראוי לכם. אמ' לו מיום שפסל ממנו שני לוחות אבנים שוב לא ראינו. הלך אצל הר סיני אמ' לו משה ראוי לך. א"ל מיום שקיבל את התורה מימינו של הב"ה שוב לא ראיתי. הלך אצל עופות אמר להם משה ראוי לכם אמרו לו מיום שהבדילנו בין טמא לטהור שוב לא ראינו. הלך אצל חיות השדה אמ' להם משה ראוי לכם. אמרו מיום שהפרישנו בין כשר לאכילה בין פסול לאכילה לא ראינו. הלך אצל חצר מות אצל דומה המלאך שהו ממונה על הנשמות ואמ' לו משה ראוי לך. א"ל קול הספדו שמעתי ואותו לא ראיתי. הלך אצל מלאכי השרת אמרו לו כמו הדבר. הלך אצל בני אדם אמ' להם משה ראוי לכם. אמרו לו וכי משה קבורתו וגו'. ואף יהושע היה מצטער עליו ובוכה ומתאבל ואומ' אבי אבי רבי רבי שגדלני מנעורי עד היום הזה ר' שלמדני תורה. עד שא"ל הב"ה יהושע מה אתה מצטער על משה רבך כבר מובטח לו שהוא בן עולם הבא שנ' ויאמר יוי למשה הנך וגו'. ולא נשמתו של משה אלא נשמת כל הצדיקים כולן גנוזות תחת כסא הכבוד שנ' והיה נפש אדוני צרורה בצרור החיים נחך יוי אלהיך תחת כסא כבודו:
8