אבות דרבי נתן נוסח ב כ״דAvot DeRabbi Natan, Recension B 24
א׳הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה:
1
ב׳הוי מתלמידיו של אהרן עניו כדרך שהיה אהרן שנאמר בקשו את ה' כל ענוי (ארץ) [הארץ] (צפניה ב' ג'). וכה"א עקב ענוה יראת ה' (משלי כ"ב ד') ואומר וענוים יירשו ארץ (תהלים ל"ז י"א):
2
ג׳דבר אחר אוהב שלום ורודף שלום ללמדך שכל המטיל שלום בארץ מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו במרום שנאמר המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו (איוב כ"ה ב'). וכי יש קטטה למעלה אלא ללמדך שכל המטיל שלום בארץ מעלה עליו כאילו עשאו במרום שנאמר המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו. וכה"א לא ברא הקב"ה לא מאה מיכאל ולא מאה גבריאל אלא מיכאל אחד וגבריאל אחד שכל זמן שהוא קוראו הוא רץ ובא ועושה שליחותו. וכן הוא אומר ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד (שמות ט' כ"ד) לא האש מזיק את הברד ולא הברד מזיק את האש. לפיכך ברא המקום מלאכי אש ומלאכי ברד ואינן מזיקין זה את זה:
3
ד׳דבר אחר אוהב שלום ורודף שלום אפילו אתה רץ אחריו מעיר לעיר ומכרך לכרך וממדינה למדינה אל תמנע מלהטיל שלום שהוא שקול כנגד כל המצות שבתורה:
4
ה׳שאל אבנימוס הגרדי (אל) [את] רבן גמליאל איזהו כבודו של עולם. א"ל שלום. א"ל מנין. [א"ל] הרי הוא אומר יוצר אור ובורא חשך עושה שלום ובורא את הכל מאחר שברא המקום את השלום חזר וברא את הכל:
5
ו׳וכן הוא אומר סור מרע ועשה טוב בקש שלום (תהלים ל"ד ט"ו). רבי יוסי אומר אם ישב אדם בתוך ביתו ואינו יוצא לשוק היאך הוא מטיל שלום בין אדם לחבירו. אלא מתוך שהוא יוצא לשוק הוא רואה בני אדם (מתכנים) [מתנצים] ונכנס ביניהם ומפשרם:
6
ז׳על [כל] המצות שבתורה מהו אומר כי יקרא קן צפור (דברים כ"ב ו') כי תפגע שור אויבך (שמות כ"ג ד') כי תראה חמור שונאך (שם שם ה') מצוה שהיא באה על ידך את זקוק לה לעשותה:
7
ח׳דבר אחר הוי מתלמידיו של אהרן מלמד שהיה אהרן שואל בשלום בוגדי ישראל והיה אחד מהם מבקש לעשות עבירה והיה אומר (הוא) [אוי] לי מחר יבא אהרן וישאל בשלומי היאך אני משיבו והיה בוש ולא היה סורח. וכן איש שהיה צוהב עם חבירו היה אהרן הולך (לו) [אצלו] ואומר לו בני למה צהבת את ריעך עכשיו בא אצלי בוכה (ומתחנן) [ומתחרט] ואומר אוי לי שצהבתי עם חבירי שהוא גדול ממני הריני עומד בשוק לך ובקש לי ממנו. [מניח זה והולך אצל אחר ואומר לו בני למה צהבת עם חבירך עכשיו בא אצלי וכו']. כיון שיצאו לשוק ופגעו זה בזה היו מגפפין זה את זה ומנשקים זה את זה. וכך היה אהרן עושה כל הימים עד שהיה מטיל שלום בין אדם לחבירו. וכן איש שהיה צהוב עם אשתו ומשלחה מביתו והיה אהרן הולך אצלו ואומר לו בני למה צהבת עם אשתך. אומר לו על שסרחה עלי. א"ל הרי אני עורבה שאינה סורחת עוד עליך מעתה. הולך לו אצל אשתו ואומר לה בתי למה צהבת את בעליך. אמרה לו שהכני וקללני. אמר לה הריני עורבו שאינו מכך ולא מקללך עוד מעתה. וכך אהרן עושה כל ימיו עד שחיה מכניסה לתוך ביתו והיתה מתעברת ויולדת בן ואמרה לא נתן לי הבן הזה כי אם בזכות אהרן. ויש אומרים יותר מג' אלפים מישראל היה שמם אהרן. וכשמת (הלינו) [חלצו] על מטתו יותר מכ"ד אלפים (בני) [בנים] ובני בנים לכך נאמר ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל (במדבר כ' כ"ט):
8