אבות דרבי נתן נוסח ב ל״בAvot DeRabbi Natan, Recension B 32
א׳רבי נחוניה בן הקנה אומר כל המקבל עליו עול תורה מעבירין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ. וכל הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ:
1
ב׳הוא היה אומר הנותן לבו לדברי תורה מעבירין ממנו דברי שטות. והנותן לבו לדברי שטות מעבירין ממנו דברי תורה:
2
ג׳רבי יוסי אומר כל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות. וכל המבזה את התורה גופו מבוזה לבריות:
3
ד׳רבי ישמעאל אומר הלומד על מנת ללמד אין מספיקין בידו ללמוד וללמד. והלומד על מנת לעשות מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות:
4
ה׳רבי יהודה אומר הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון:
5
ו׳רבי ישמעאל בנו של רבי חנינא בן ברוקה [אומר] משלך יתנו לך ובשמך יקרוך ובמקומך יושיבוך. ואין שכחה לפני המקום ואין אדם נוגע במוכן לך
6
ז׳רבי יוחנן בן ברוקה אומר המחלל שם שמים בגלוי נפרעין ממנו בסתר והשם מתחלל ואין נפרעים ממנו אלא בגלוי:
7
ח׳רבי (יוחנן) [חנינא] בן דוסא אומר כל שקדמה יראת חטאו [לחכמתו סופו להתקיים. חכמתו ליראת חטאו] אין סופו להתקיים. מעשיו לחכמתו סופו להתקיים. [חכמתו למעשיו אין סופו להתקיים]. משל למה הדבר דומה לאחד שבא אצל החנוני. א"ל תן לי רביעית יין. א"ל הבא כלי ופתח לו את תיקו. א"ל תן לי שמן. א"ל הבא כלי ופתח לו את המפושלות. א"ל בן מאירה כלי אין בידך ואתה מבקש ליטול יין ושמן. כך הקב"ה אומר לרשעים מעשים טובים אין בידכם ואתם מבקשים ללמוד תורה שנאמר ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי (תהלים נ' ט"ז). חוקי אין את משמר היאך את מספר בהם ואתה שנאת מוסר (שם שם):
8
ט׳עקביא בן מהללאל אומר יסתכל אדם בד' דברים ואינו בא לידי עבירה דע מאין באת ולאיכן אתה הולך ומי עתיד להיעשות עפר רמה ותולעה ומי הוא דיין לכל המעשים ברוך הוא:
9
י׳רבי שמעון בן אלעזר אומר מאין הוא בא ממקום אש וחוזר למקום אש. ומאין הוא בא ממקום לחוץ וחוזר למקום (חוץ) [לחוץ]. ומאין הוא בא ממקום שאין בריה יכולה לראות וחוזר למקום שאין בריה יכולה לראות. מאין הוא בא ממקום טומאה וחוזר ומטמא את אחרים:
10
י״אהוא היה אומר עשה עד שאתה מצוי ומצוי לך ומצוי לאשר תתן:
11
י״ברבן גמליאל אומר עשה לך רב לחכמה והסתלק מן הספק ואל תרבה לעשר אומדות:
12
י״גשמעון בנו אומר כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף גדול יותר מן השתיקה. ולא מדרש הוא העיקר אלא הכל שם לפי המעשה:
13
י״דרבן גמליאל אומר על ג' דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום שנאמר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם (זכריה ח' ט"ז):
14
ט״ורבי אומר איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם. כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת היא לו מן האדם. והוי זהיר במצוה קלה כמצוה חמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות. ובורח מעבירה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מהו עונשין של עבירות. והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה:
15
ט״זהסתכל בג' דברים ואין אתה בא לידי עבירה. דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים:
16
י״זרבן גמליאל אומר יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון. וכל תלמוד שאין עמו מלאכה סוף הבטלה לעורר עון:
17
י״חהוא היה אומר העושים שררה עם הצבור אין עמלים עמהם באמת שברית אבותם עוזרתם ותפלתם עומדת להם ואתם מעלה אני עליכם שכר כאילו עשיתם בעולם הזה ובעולם הבא:
18
י״טרבן גמליאל אומר כל תלמיד פגום (שבא) [שהוא] בן [ארץ] ישראל משובח יותר מכל המשובחים שבמדינות. משל למה"ד לברזל הנדוי שהוא עובר ממקום למקום וכחו תש עליו. אבל משביח הוא (במקומות) [מהמקומות] אחרים:
19
כ׳הוא היה אומר עשה סתרך כגלויך מקום [שהנחת] אל תטול. [אם רוצה אתה שלא יטול אדם את שלך] אף את אל תטול את של חבירך.
20
כ״ארבי יהודה הנשיא אומר עשה רצונו כרצונך [כדי שיעשה רצונך כרצונו ובטל רצונך מפני רצונו שיבטל רצון אחרים] מפני רצונך:
21
כ״בהוא היה אומר אם עשית רצונו כרצונך [לא עשית רצונו כרצונו] ואם עשית רצונו שלא כרצונך עשית רצונו כרצונו. רצונך שתחיה אל תחיה עד שתחיה. מוטב לך למות מיתה בעולם הזה שעל כרחך אתה מת מלמות מיתה לעתיד [לבא] שאם תרצה אי אתה מת:
22
כ״גכל תלמיד שנתחלל בו שם שמים אין מספיקין בידו לעשות תשובה שנאמר אח נפשע מקרית עוז [וגו'] (משלי י"ח י"ט). מה ת"ל כבריח ארמון אלא כהנים באים עליו כבריח ארמון. וכן הוא אומר כי לא יבינו את פעולות ה' (תהלים כ"ח ה') מתוך שהוא אומר יהרסם (שם) בעוה"ז ולא יבנם (שם שם) בעולם הבא. ודורשי ה' לא יחסרו כל טוב (שם ל"ד י"א):
23