אבות דרבי נתן נוסח ב ל״דAvot DeRabbi Natan, Recension B 34
א׳רבי דוסא בן הרכינס אומר שינה של שחרית ויין של צהרים ושיחת הילדים וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ טורפין את האדם מחיי העולם הזה ומחיי העולם הבא:
1
ב׳הוא היה אומר כל הפורש מד' דברים אלו הוא שני למלאכי השרת:
2
ג׳רבי חנניא בן תרדיון אומר כל שנים ושלשה שהם יושבים בשוק ואין ביניהם דברי תורה הרי זה מושב לצים שנאמר ובמושב לצים לא ישב (תהלים א' א'):
3
ד׳רבי אלעזר בן רבי צדוק אומר כל שנים ושלשה שהן יושבים ואוכלים על שלחן אחד ואין אומרים עליו דברי תורה כאילו הן אוכלים זבחי מתים שנאמר כי כל שלחנות מלאו קיא צואה בלי מקום (ישעיה כ"ח ח'):
4
ה׳רבי חלפתא איש צפורי אומר כל שנים ושלשה שהן יושבים בשוק ויש ביניהם דברי תורה השכינה נגלית עליהם שנאמר אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו (מלאכי ג' ט"ז):
5
ו׳רבי לויטס איש יבנה אומר מאד מאד הוי שפל רוח שתקות אנוש רמה ובן אדם תולעה:
6
ז׳הוא היה אומר בד' דברים הבהמה משונה מן האדם. מעי האדם סרוחים. ומעי הבהמה אינם סרוחים. אדם יש בו רוח זיעה. ובהמה אין בה רוח זיעה. אדם יש בו יצר הרע. ובהמה אין בה יצר הרע. שנות אדם נתקצרו. ושנות בהמה לא נתקצרו:
7
ח׳רבי מתיא בן חרש אומר הוי מקדים לשאול בשלום כל האדם והוי זנב לאריות ולא ראש לשועלים:
8
ט׳רבי חנניה בן חכינאי אומר הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי והמפנה לבו לבטלה סימן רע לו. אינו צריך להיות עסוק אלא בדברי תורה שנאמר בהתהלכך תנחה אותך (משלי ו' כ"ב):
9
י׳ר' דוסא הבבלי אומר (המלמד) [הלמד] מן התינוקות כענבים הקהות (והיין) [וכיין] מגתו. והלמד מן הזקנים כענבים בשולות וכיין ישן:
10
י״ארבי אומר אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו. יש קנקן חדש מלא ישן. וישן אפילו טיפה אין בו. אינו מלא אלא מימי רגלים:
11
י״ברבי אלעזר בן עזריה אומר אם אין חכמה אין יראה. אם אין יראה אין חכמה. אם אין דרך ארץ אין תורה. [אם אין תורה אין דרך ארץ]:
12
י״גהוא היה אומר אם אין דעת אין בינה. אם אין בינה אין דעת אם אין קמח אין תורה. אם אין תורה אין קמח:
13
י״דהוא היה אומר כל שחכמתו מרובה ממעשיו למה הוא דומה לאילן שענפיו מרובים ושרשיו מעוטין הרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו. וכל שמעשיו מרובים מחכמתו למה הוא דומה לאילן שענפיו מרובים ושרשיו מרובים אפי' כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזין אותו ממקומו:
14
ט״ורבי שמעון בן אלעזר אומר כל שמעשיו מרובים מחכמתו למה הוא דומה לרוכב סוס וכלונס בפיו כל מקום שהוא רוצה הוא מחזירו. וכל שחכמתו מרובה ממעשיו לרוכב סוס ואינו כלונס בפיו רכב עליו ונפל ממנו ושבר את מפרקתו:
15
ט״זרבי נתן אומר יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך וכבוד חבירך ככבוד רבך וכבוד רבך כמורא שמים:
16
י״זיהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך שכן מצינו במשה רבינו ע"ה שהשוה כבודו לכבוד יהושע תלמידו שנאמר ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים (שמות י"ז ט') לי אנשים אין כתוב כאן אלא בחר לנו אנשים. הא שהשוה כבודו לכבוד יהושע תלמידו:
17
י״חוכבוד חבירך ככבוד רבך שנאמר (ואתה תצוה) [אתה תדבר] את כל אשר אצוך (שם ז' ב'):
18
י״טוכבוד רבך כמורא שמים שנאמר והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים (שם ד' ט"ז):
19
כ׳כל המקלל את חבירו לשם שמים סופו לצאת ממנו בכבוד. משה קילל את פרעה לשם שמים ויצא ממנו בכבוד שנאמר וירדו כל עבדיך אלה אלי (שם י"א ח') ומנין שיצא ממנו בכבוד שנאמר גם האיש משה גדול מאוד (שם שם ג'):
20
כ״אוכל המכבד את חבירו שלא לשם שמים סופו לצאת ממנו בקלון שכן את מוצא בבלק שכבד את בלעם שנאמר ויבואו אל בלעם ויאמרו לו [וגו'] כי כבד אכבדך (במדבר כ"ב ט"ז י"ז) ומנין שיצא ממנו בקלון שנאמר ועתה ברח לך אל מקומך (שם כ"ד י"א):
21
כ״ברבי אלעזר הקפר אומר אל תהי זקוק לדין. ואל תירא לפני מי שהוא גדול ממך. ועשה שוק בעלי דבבך:
22
כ״גרבי אליעזר בנו אומר החושך עצמו מן הדין פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא. והגס לבו בהוראה שוטה רשע וגס רוח. אל תהי דן יחידי שאין דן יחידי אלא אחד. ואל תאמר קבלו דעתי שהן רשאין ולא אתה:
23
כ״דהוא היה אומר הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם הזה ומחיי העוה"ב:
24
כ״ההוא היה אומר היצורים למות והמתים להחיות והחיים לדין. לידע ולהודיע שהוא עד והיודע ועתיד לדין. שאין לפניו לא עולה ולא שכחה ולא משוא פנים ולא מקח שוחד. ואל יבטיחך יצרך שיש לך בשאול בית מנוח. שעל כרחך אתה נוצר ועל כרחך אתה נולד ועל כרחך אתה חי ועל כרחך אתה מת ועל כרחך אתה עתיד ליתן חשבון לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה:
25