אבות דרבי נתן נוסח ב מ״גAvot DeRabbi Natan, Recension B 43
א׳עשרה נתנבאו ולא ידעו מה נתנבאו. אברהם נתנבא ולא ידע מה נתנבא שנאמר ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם (בראשית כ"ב ה') [ואשובה אליכם] אין כתיב כאן אלא ונשובה אליכם נתנבא שאבינו יצחק עתיד לחזור:
1
ב׳לבן נתנבא ולא ידע מה נתנבא שנאמר ויברכו את רבקה [וגו'] ויירש זרעך את שער שונאיו (שם כ"ד ס') נמצאו מקללין את עצמן ומברכים את רבקה אחותם:
2
ג׳יעקב נתנבא ולא ידע מה נתנבא שנאמר ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין (שם מ"ג י"ד). אחיכם זה שמעון. אחר זה יוסף. ואת בנימין זה בנימין כמשמעו:
3
ד׳השבטים נתנבאו ולא ידעו מה נתנבאו שנאמר (הנה) [והנה] הקטון את אבינו היום והאחד איננו (שם מ"ב י"ג) נתנבאו שיוסף בינותם עומד:
4
ה׳יוסף נתנבא ולא ידע מה נתנבא שנאמר כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא (שם מ"ה כ') נתנבא שעתידין לנצל את מצרים:
5
ו׳פרעה נתנבא ולא ידע מה נתנבא שנאמר ונלחם בנו ועלה מן הארץ (שמות א' י') נתנבא שעתידים ישראל לעשות עמו מלחמה ולהעלות לשלום את הארץ:
6
ז׳[איוב נתנבא ולא ידע מה נתנבא שנאמר גם את הטוב נקבל מאת האלהים ואת הרע לא נקבל (איוב ב' י') נתנבא שהקב"ה עתיד לחזור עליו את הטובה]:
7
ח׳משה נתנבא ולא ידע מה נתנבא שנאמר תביאמו ותטעמו בהר נחלתך (שמות ט"ו י"ז) אין כתיב כאן תביאנו ותטענו אמרו הבנים נכנסין והאבות אינן נכנסין:
8
ט׳גחזי נתנבא ולא ידע מה נתנבא שנאמר ויאמר גחזי נער אלישע איש האלהים [וגו'] ולקחתי ממנו מאומה (מלכים ב' ה' כ') מומה דהוה ביה נתנבא שהוא עתיד ללבוש הצרעת:
9
י׳חנה נתנבאה ולא ידעה מה נתנבאה שנאמר כל הימים אשר היה הוא שאול לה' (שמואל א' א' כ"ח) אמרה חנה כל הימים ששמואל בני קיים מלכות שאול קיימת:
10
י״אכתיב אחד אומר וימת (שאול) [שמואל] (שם כ"ה א') וכתוב אחד אומר ושמואל מת (שם כ"ח ג') וימת שמואל זה מיתה נבל ושמואל מת זו מיתה ודאי שנאמר ויקבצו לו כל ישראל ויקברוהו בעירו ברמה. וכי אין אנו יודעים שעירו היתה רמה אלא שהיו כל ישראל מספידים לו בכל מקום כדרך שמספידין לו בעירו:
11
י״בעשרה שמות נקראת ארץ אדמה. יבשה. חרבה. תבל. חלד. ארקא. ראשית. גיא. שדה. ארץ. נקראת ארץ (לשם) [על שם] רצתה. מלה"ד למלך שקרא לפמליא שלו ורץ אחד ועמד לפניו ועשאו המלך שלטון כך קרא הקב"ה לכל באי העולם ורצתה ארץ ועמדה לפניו. אדמה שממנה נוצר אדם הראשון שנאמר וייצר ה' אלהים [את האדם] עפר מן האדמה (בראשית ב' ז'). יבשה שהובישו מימיה את מי המבול. חרבה שהחריבו מימיה את מי המבול. תבל שהיה מתובלת בד"ת אבל ארץ ישראל אינה חסירה כלום שנאמר לא תחסר כל בה (דברים ח' ט'). חלד שכל באי עולם חולדים בה שנאמר האזינו כל יושבי (חדל) [חלד] (תהלים מ"ט ב'). ארקא מנין שנאמר כדנא תאמרון להון אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו (ירמיה י' י"א). ראשית מנין שנאמר בראשית ברא אלהים [וגו'] (בראשית א' א'). גיא מנין שנאמר מן גו יגורשו וגו' (איוב ל' ה'). שדה מנין שנאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה' (בראשית כ"ז כ"ז):
12
י״גבעשרה דברים נברא (האדם) [העולם] בחכמה. ובדעת. בתבונה. ובכח. ובגערה. ובדין. בתולד. ובבריה. בחסד. וברחמים. בחכמה מנין שנאמר ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה (משלי ג' י"ט). בדעת מנין שנאמר בדעתו תהומות נבקעו (שם שם כ'). בכח מנין שנאמר עושה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו (ירמיה נ"א ט"ו). בגערה שנאמר עמודי שמים ירופפו [ויתמהו מגערתו] (איוב כ"ו י"א). בדין מנין שנאמר בראשית ברא אלהים (בראשית א' א'). בתולד מנין שנאמר אלה תולדות השמים והארץ (שם ב' ד'). בבריה מנין שנאמר בהבראם (שם שם). בחסד מנין שנאמר אמרתי עולם חסד יבנה (תהלים פ"ט ג'). ברחמים מנין שנאמר וברחמים גדולים אקבצך (ישעיה נ"ד ז'):
13
י״דשני דברים שמהלך ת"ק שנה. הנהרות מהלך ת"ק שנה. הישיבה ת"ק שנה וכולם שרשיו שרויים על עץ חיים שנאמר והיה כעץ שתול על פלגי מים (תהלים א' ג'):
14
ט״וז' דברים מעולים זה מזה (וזה). למעלה מן הארץ רקיע. ולמעלה מן רקיע כוכבים שהכוכבים הולכים וחוזרים והרקיע אינו זז ממקומו. ויש אומרים אף הוא חוזר כגלגל למעלה. [למעלה] מן הכוכבים אילנות אלא האילנות עושין פירות [והכוכבים אינם עושים פירות]. למעלה מן האילנות רוחות שהרוחות מנשבות ובאות והאילנות אינן זזין ממקומן. למעלה מן הרוחות בהמה שהבהמה אוכלת ושותה והרוחות לא אוכלין ולא שותין. למעלה מן הבהמה בני אדם שבני אדם יש בהם דעת (ולא משא) [ומשא]. למעלה מבני אדם מלאכי השרת אלא שבני אדם אוכלים ושותים ופרים ורבים וישנים ומתים ומלאכי השרת אינן אוכלים ושותים ולא פרין ורבין לא ישנים ולא מתים:
15
ט״זשבעה מתנות טובות עתיד הקב"ה לתת לצדיקים לעתיד לבוא. ואלו הן. כח. נוי. עושר. חכמה. בנים. אורך ימים. ונחת רוח. כח מנין שנאמר וקוי ה' יחליפו כח (ישעיה מ' ל"א). נוי מנין שנאמר מראיהם כלפידים כברקים ירוצצו (נחום ב' ה') מה הברק הזה שהוא רץ מסוף העולם ועד סופו לשעה קלה וחוזר לשעה קלה כך ישראל עתיד כל אחד ואחד לעלות לירושלים לעשות קרבנו לשעה קלה וחוזר לשעה קלה. עושר מנין שנאמר והיה הנכשל בהם (בדור) [ביום ההוא כדוד] (זכריה י"ב ח'). חכמה מנין שנאמר וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך (ישעיה נ"ד י"ג) מה ת"ל ורב אלא שהוא (מרבן ומלבן) [רבן ומלפן]. בנים מנין שנאמר הקטון יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום (שם ס' כ"ב). אורך ימים מנין שנאמר לא יבנו ואחר ישב (שם ס"ה כ"ב). נחת רוח מנין שנאמר וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים [ובמנוחות שאננות] (שם ל"ב י"ח):
16
י״זג' (כתרים) [כתים] הם. אחת רואה את המלך ורואה את הפנים שנאמר אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך (תהלים ק"מ י"ד). ואחת ראה את המלך ואינה רואה את הפנים שנאמר לא (יכנס) [יכנף] עוד מורך (ישעי' ל' כ'). ואחת אינו רואה לא את הפנים ולא את (המלאכים) [המלך] שנאמר ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר (שם שם כ"א). יש מהם רואים בחלום. ויש מהם רואים בחזון. ויש מהם רואים במראה. כשהוא אומר והיה אחרי כן אשפוך רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם. וכן הוא אומר וגם על העבדים ועל השפחות (יואל ג' א' וב') לרבות בני אדם חיה ועוף. אין לי אלא בני אדם בלבד כשהוא אומר וגם לרבות את הכל:
17
י״ח[שמנה עשר] אלו נקראו עבדים. אברהם נקרא עבד שנאמר והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי (בראשית כ"ו כ"ד). יעקב נקרא עבד שנאמר ואתה אל תירא עבדי יעקב (ישעי' מ"ד ב'). ישראל נקראו עבדים שנאמר כי לי בני ישראל עבדים (ויקרא כ"ה נ"ה). משיח נקרא עבד שנאמר הן עבדי אתמך בו (ישעי' מ"ב א'). מלאכים נקראו עבדים שנאמר הן בעבדיו לא יאמין (איוב ד' י"ח). משה נקרא עבד שנאמר לא כן עבדי משה (במדבר י"ב ז'). יהושע נקרא עבד [דכתיב וימת יהושע בן נון עבד ה' (יהושע כ"ד כ"ט). כלב נקרא עבד מנין] שנאמר ועבדי כלב עקב היתה (במדבר י"ד כ"ד). דוד נקרא עבד שנאמר (ועבדי דוד) [ודוד עבדי] נשיא להם לעולם (יחזקאל ל"ז כ"ה). ישעיהו נקרא עבד שנאמר ויאמר ה' כאשר הלך עבדי ישעיהו (ישעיה כ' ג'). אליקים נקרא עבד שנאמר וקראתי לעבדי לאליקים (שם כ"ב כ'). איוב נקרא עבד שנאמר השמת לבך אל עבדי איוב (איוב ב' ג'). דניאל נקרא עבד שנאמר דניאל עבד אלהא חייא (דניאל ו' כ"א). חנניה מישאל ועזריה נקראו עבדים שנאמר שדרך מישך ועבד נגו עבדוהי די אלהא עילאה (שם ג' כ"ו). נבוכדנצר נקרא עבד ולא הוה שוה לו שנאמר אל נבוכדנצר מלך בבל עבדי (ירמיה כ"ה ט'). זרובבל נקרא עבד שנאמר בעת ההיא נאם ה' אקחך זרובבל בן שאלתיאל עבדי (חגי ב' כ"ג):
18
י״טשנים עשר אלו נקראו בחורים ואלו הן [אברהם נקרא בחור מנין אשר בחרת באברם] (נחמיה ט' ז'). יעקב נקרא בחור שנאמר יעקב אשר בחרתיך (ישעיה מ"א ח'). ישראל נקראו בחורים שנאמר וישורון בחרתי בו (שם מ"ד ב'). שאול נקרא בחור בגבעת שאול (בחור) [בחיר ה'] (שמואל ב' כ"א ו'). שבט לוי נקרא בחור שנאמר ובחור אותו מכל שבטי ישראל (שמואל א' ב' כ"ח). משה נקרא בחור שנאמר לולי משה בחירו משה מבחוריו (במדבר י"א כ"ח). יהודה נקרא בחור [שנאמר כי ביהודה בחר לנגיד] (דה"י א' כ"ח ד'). (יהודה) [דוד] נקרא בחור שנאמר ויבחר (ביהודה) [בדוד] עבדו (תהלים ע"ח ע'). שלמה נקרא בחור שנאמר ויבחר בשלמה בני (דה"י א' כ"ח ה'). ירושלם נקראה בחורה שנאמר העיר אשר (בחרתיה) [בחר ה'] (מלכים א' י"ד כ"א):
19
כ׳[ששה] אלו נקראו ידידים. הקב"ה נקרא ידיד שנאמר אשירה נא לידידי (ישעיה ה' א'). אברהם נקרא ידיד שנאמר מה לידידי בביתי (ירמיה י"א ט"ו). ישראל נקראו ידידים שנאמר ונתתי את ידידות נפשי (שם י"ב ז'). בנימין נקרא ידיד שנאמר לבנימין אמר ידיד ה' (דברים ל"ג י"ב). שלמה נקרא ידיד שנאמר ויקרא את שמו ידידיה (שמואל ב' י"ב כ"ה). ירושלים נקרא ידידיה שנאמר מה ידידות משכנותיך (תהלים פ"ד ב'). יבא ידיד בן ידיד ויבנה בית לידיד בחלקו של ידיד. יבואו ישראל שנקראו ידידים ויבנו בית המקדש שנקראת ידידיה בגבול בנימין שנקרא ידיד:
20
כ״א[חמשה] אלו (הן) נקראו אהובים. אברהם נקרא אהוב שנאמר זרע אברהם אוהבי (ישעי' מ"א ח'). יעקב נקרא אהוב [שנאמר ואוהב את יעקב (מלאכי א' ב'). ישראל נקראו אהובים שנאמר (ואוהב) [אהבתי] אתכם אמר ה' (שם שם). שלמה נקרא אהוב שנאמר ואהוב לאלהיו היה (נחמיה י"ג כ"ו). שערי ירושלם נקראו אהובים] שנאמר אוהב ה' שערי ציון (תהלים פ"ז ב'):
21
כ״בארבעה נקראו אש. הקב"ה נקרא אש שנאמר כי ה' אלהיך אש אוכלה (דברים ד' כ"ד). התורה נקראת אש שנאמר מימינו אש דת למו (שם ל"ג ב'). ישראל נקראו אש שנאמר והיה בית יעקב אש (עובדיה א' י"ח). העולם הבא נקרא אש שנאמר מי יגור לנו אש אוכלה (ישעיה ל"ג י"ד):
22
כ״גד' דגלים לכסא הכבוד. צדק. ומשפט. חסד. ואמת. שנאמר צדק ומשפט מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך (תהלים פ"ט ט"ו):
23
כ״דשנים עשר נקראו חיים. [הקב"ה שנקרא חיים] שנאמר הוא אלהים חיים ומלך עולם (ירמיה י' י'). התורה נקראת חיים שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה (משלי ג' י"ח). ישראל נקראו חיים שנאמר חיים כולכם היום (דברים ד' ד'). ארץ ישראל נקראת חיים שנאמר כי נתתי את חתיתם בארץ חיים. תורת חכם נקראת חיים שנאמר תורת חכם מקור חיים (משלי י"ג י"ד). פי צדיק נקרא חיים שנאמר פי צדיק מקור חיים (שם י' י"א). חסד נקרא חיים שנאמר כי טוב חסדך מחיים (תהלים ס"ג ד'). העולם הבא נקרא חיים שנאמר אתהלך לפני ה' בארצות החיים (שם קט"ז ט'). גן עדן נקרא חיים שנאמר ועץ החיים בתוך הגן (בראשית ב' ט'). מים נקרא חיים שנאמר יצאו מים חיים (זכריה י"ד ח'). ירושלים נקראת חיים שנאמר כל הכתוב לחיים בירושלים (ישעיה ד' ג'). ברכה נקראת חיים שנאמר כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם (תהלים קל"ג ג'):
24
כ״הששה אלו נקראו מלאים. הקב"ה נקרא מלא שנאמר הלא את השמים ואת הארץ אני מלא (ירמיה כ"ג כ"ד). יהושע נקרא מלא שנאמר ויהושע בן נון מלא רוח חכמה (דברים ל"ד ט'). כלב נקרא מלא שנאמר ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי (במדבר י"ד כ"ד). בצלאל נקרא מלא שנאמר וימלא אותו רוח אלהים בחכמה (שמות ל"ה ל"א). אהליאב נקרא מלא שנאמר מלא [אותם] חכמת לב (שם שם ל"ה). [חירם נקרא מלא שנאמר מלא חכמה] וכליל יופי (יחזקאל כ"ח י"ב):
25
כ״וארבעה אלו נאמר להם (שואל) [שאל. אברהם נאמר לו שאל שנאמר ויאמר ה' אלהים מה תתן לי (בראשית ט"ו ב') אין אדם אומר מה תתן לי אלא אם כן נאמר לו שאל]. שלמה נאמר לו שאל שנאמר ויאמר אלהים שאל מה אתן לך (מלכים א' ג' ה'). אחז נאמר לו שאל שנאמר שאל לך אות (ישעיה ז' י"א). (משה) [משיח] נאמר לו שאל שנאמר שאל ממני ואתנה גוים נחלתך (תהלים ב' ח'):
26
כ״זג' אלו נאמר להם בשיבה טובה. אברהם נאמר לו בשיבה טובה שנאמר ואתה תבוא אל אבותיך בשלום תקבר בשיבה טובה (בראשית ט"ו ט"ו). גדעון בן יואש נאמר לו בשיבה טובה שנאמר וימת גדעון בן יואש בשיבה טובה (שופטים ח' ל"ב). דוד נאמר לו בשיבה טובה שנאמר וימת (דוד) בשיבה טובה (זקן ושבע) [שבע] ימים (דה"י א' כ"ט כ"ח). צדקיהו נאמר לו בשיבה טובה שנאמר בשלום תמות ובמשרפות אבותיך המלכים הראשונים (ירמיה ל"ד ה'):
27
כ״חג' אלו נקראו כושים. ישראל נקראו כושים שנאמר הלא כבני כושים אתם לי (עמוס ט' ז'). צפורה נקראת כושית שנאמר על אודות האשה הכושית (במדבר י"ב א'). שאול נקרא כושי שנאמר על דברי כוש בן ימיני (תהלים ז' א'). עבד מלך נקרא כושי שנאמר וישמע עבד מלך הכושי (ירמיה ל"ח ז') ואין אתה יודע אם העבד נקרא כושי ואם המלך נקרא כושי. [אמור מעתה עבד נקרא כושי ולא המלך נקרא כושי]. וכה"א אל לשכת בני חנן בן יגדליהו איש האלהים (שם ל"ה ד') ואין אתה יודע אם חנן נקרא איש האלהים ואם גדליהו נקרא איש האלהים. אמור מעתה חנן נקרא איש האלהים. ולמה נקרא שמו יגדליהו אלא שגדלו המקרא:
28
כ״טז' שמות נקרא אריה. אריה. ארי. כפיר. לביא. ליש. שחל. שחץ. אריה בנערותו. ארי בזקנותו. כפיר שהוא כופר באביו ובאמו. לביא שהוא חוטף [לבן] של בריות כשהוא שואג. ליש שהכל נעשין בפיו כמין בצק. שחל שהכל משחלין לפניו. שחץ שהכל משתחץ. ד"א שחץ שהוא שוחץ בפיו:
29
ל׳ז' שמות נקרא עני. עני. אביון. מסכן. מך. דל. דך. רש. עני כמשמעו. אביון שהוא מתאוה לכל רואה דבר ואינו אוכל דבר ואינו שותה. מסכן שהוא מסוכן בנפשו. מך שהוא מך עד האסקופה. דך שהוא מדוכדך. דל שהוא דל מנכסיו. רש שהוא מתרושש. ד"א שהיא ירושת בידו:
30
ל״אז' שמות נקרא נחש. [נחש]. פתן. אפעה. שרף. צפעוני. תנין. שפיפון. נחש שנשיכתו דומה לנחש. פתי שכל חי שהוא נושכו הוא צועק מלפניו. שרף שכל מי שהוא נושכו הוא שורף את דמו ומיבש בשרו. צפעוני שכל מי שהוא נושכו שערו פורח עליו ובשרו מתמוסס. תנין שכל מי שהוא נושכו (מתהלך) [מתהפך]. שפיפון שכל מי שהוא נושכו חושף על מעיו:
31