אבות דרבי נתן נוסח ב ח׳Avot DeRabbi Natan, Recension B 8
א׳על גמילות חסדים מהו אומר כי חסד חפצתי ולא זבח [ודעת] אלהים מעולות (הושע ו' ו') הקיש הקל לקל והחמור לחמור ונמצאו לדברי תורה חמורים מעולות חמורות וגמילות חסדים שהיא קלה מזבחים קלים. וכן הוא אומר החפץ לה' בעולות וזבחים [וגו'] (שמואל א' ט"ו כ"ב). רבי שמעון אומר חביבים עלי דברי תורה יותר מעולות וזבחים:
1
ב׳ומנין שגמילות חסדים מלאה הארץ שנאמר חסד ה' מלאה הארץ (תהלים ל"ג ה') ומנין (שהוא) [שהיא] מן הארץ עד הרקיע שנאמר כי גדול (מעל) [עד] שמים חסדך (שם נ"ז י"א) מנין (שהוא) [שהיא] למעלה מן הרקיע שנאמר כי גדול מעל שמים חסדך (שם ק"ח ה') ומנין שמסוף העולם ועד סופו שנאמר וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו (שם ק"ג י"ז):
2
ג׳מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה מהלך בדרך ורץ אחריו ר' יהושע (ואמר) [אמר] לו אוי לנו שאבד בית חיינו מקום שהיה מכפר [על] עונותינו. א"ל אל תירא יש לנו כפרה אחרת תחתיה. א"ל מה הוא. [א"ל] כי חסד חפצתי ולא זבח (הושע ו' ו'):
3
ד׳תלמידי חכמים שהיו יושבים ושונים ועבר המת לפניהם או הכלה אם יש עמהם כדי צרכם אל יפסיקו משנתם ואם לאו יפסיקו משנתם:
4
ה׳מעשה בתלמידיו של ר' יהודה (הנשיא) [בר אלעאי] שהיו יושבים ושונים ועברה [כלה] לפניהם. אמר להם ר' יהודה חבירינו עמדו והתעסקו עם הכלה שכן מצינו שנתעסק הקב"ה עם הכלה מראש שנאמר ויבן ה' אלהים את הצלע (בראשית ב' כ"ב). [ר' שמעון בן מנסיא אומר הרי הוא אומר ויבן ה' אלהים את הצלע] (שם) מלמד שקלעה וקשטה [ונתנה לו]. ויש במקומות שקורין (לכלה) [לגדליתא] בנייתא:
5
ו׳וכן הוא אומר אחור וקדם צרתני [וגו'] (תהלים קל"ט ה') מלמד כשברא הקב"ה את אדם הראשון היה מוטל גולם מסוף העולם ועד סופו שנאמר גלמי ראו עיניך (שם שם) יכול שלא ראיתם עד שתשימנו גולם שנאמר ועל ספרך כולם יכתבו (שם) איזה (ספר) [ספרך] זה ספרו [של] אדם הראשון שנאמר זה ספר תולדות אדם (בראשית ה' א'):
6
ז׳[דבר אחר אחור וקדם צרתני. מלמד כשברא המקום אדם הראשון היה מוטל גולם מסוף העולם ועד סופו שנאמר כי שאל נא לימים ראשונים (דברים ד' ל"ב) יכול קודם בריתו של עולם ת"ל מקצה השמים ועד קצה השמים (שם) אתה דורש מה למעלה ומה למטה ומה עתיד להיות]:
7
ח׳דבר אחר אחור וקדם צרתני [ותשת עלי כפך] מלמד כשברא הקב"ה את אדה"ר בקשו מלאכי השרת להבהבו ופרש המקום כפו עליו (ושמהו) [ושמרו] והטיל שלום ביניהם שנאמר המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו (איוב כ"ה ב'):
8
ט׳ד"א אחור וקדם צרתני זה אדם וחוה שנבראו כאחד ולמה לא נתנה לו מיד אלא שהיה צפוי לפני הקב"ה שאדה"ר עתיד לעשות לו במה של עץ להיות יושב ודן עליה והרי דברים ק"ו ומה אם דבר שנדבר בפיו עשאן תרעומות אילו (לא) נתנו לו מיד עאכ"וכ. העביר המקום לפניו סדר בהמה וחיה ועופות שנאמר וייצר ה' אלהים מן האדמה וכל חית השדה [ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו] (בראשית ב' י"ט) קרא לבהמה בהמה וחזר וקרא שמות לכל אחד ואחד. [קרא לחיה חיה וחזר וקרא שמות לכל אחד ואחד. קרא לעופות עופות וחזר וקרא שמות לכל אחד ואחד. קרא למלאכי השרת מעופפים וחזר וקרא שמות לכל אחד ואחד]. וי"א אף להקב"ה [קרא שם שנאמר] וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו (שם ב' י"ט) [קרא שמו ה'] וכה"א ה' איש מלחמה ה' שמו (שמות ט"ו ג'). התחיל אדם הראשון מתרעם (בו) לפני הקב"ה ואומר לפניו רבונו של עולם לכל הבריות שבראת בעולמך בראתה זוג (זוג) ולי אין זוג שנאמר ולאדם לא מצא עזר כנגדו (בראשית ב' כ'). כיון שראה אדה"ר את חוה אמר זאת זוגי שנאמר ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי (שם ב' כ"ג) [הפעם הזאת] נבראת אשה מאיש מכאן ואילך אדם נושא את בת חבירו ומצוה על פריה ורביה. הפעם הזה נעשה המקום שושבין לאדם מכאן ואילך אדם קונה לו שושבין לעצמו:
9
י׳[שאלה] זו שאלה מטרונה אחת את ר' יהושע א"ל רבי והלא מתחלת בריאתו של עולם גניבה היתה וכי המלך גנב משלו אמר (להם) [לה] ח"ו לא גנב המקום כלום. אמר לה אמשול לך משל לה"ד למלך שבנה פלטרין גדולה (והקיפוה) [והקיפה] חומה של ברזל ופרס דיוטגמא ואמר כל מי שימצא גונב (הוא) [יהא] יודע שדינו דין. עמד המלך בלילה ושלף לבנה של טיט ונתן תחתיה של זהב ופרס דיוטגמא ואמר כל מי שימצא מנסר יהא יודע שדינו דין כך. כל מי שהוא רואה את הלבנה היה משבחה. כך כיון שראה את חוה אמר ויאמר האדם זאת הפעם (שם). ועוד אמשול לך מלה"ד לאחד שנטל ליטרא אחת של בשר מן הטבח והיה בה עצם ואמר לטבח הא לך עצם זה ותן לי בשר תחתיו וכי גנב זה כלום. אמרה לו לאו. אמר לה כן (עושה) [עשה] המקום עם אדם הראשון נטל ממנו עצם ונתן לו בשר תחתיו שנאמר ויקח אחת מצלעותיו (שם ב' כ"א). ולא עוד אלא כל זמן שאדם רואה תינוקת מלאה דם לא במהרה הוא נושא אותה (מלבו) [מפני] שלבו גס בה. ולא עוד אלא כל זמן שהאשה מתגדלת עם איש לא במהרה הוא נושא אותה מפני שהוא רואה [אותה] כאחותו. אמרה לו רבי פייסתני אף אני נתגדלתי עם בן אחי אבא ובשביל שנתגדלתי עמו לא רצה (לי) [לישאני] ונשא אשה אחרת כעורה ממני:
10