אבות דרבי נתן ט״וAvot DeRabbi Natan 15
א׳והם אמרו שלשה דברים רבי אליעזר אומר יהי כבוד חבירך חביב עליך כשלך. אל תהי נוח לכעוס. שוב יום אחד לפני מיתתך. יהי כבוד חבירך חביב עליך כשלך כיצד מלמד שכשם שרואה את כבודו כך יהא אדם רואה את כבוד חבירו וכשם שאין אדם רוצה שיהא שם רע על כבודו כך יהא אדם רוצה שלא להוציא שם רע על כבודו של חברו. ד״א יהי כבוד חבירך חביב עליך כשלך כיצד בזמן שיש לו לאדם מאה רבוא ונוטלים את כל ממונו אל יפגום את עצמו בשוה פרוטה:
1
ב׳ואל תהי נוח לכעוס כיצד מלמד שיהא עניו כהלל הזקן ואל יהי קפדן כשמאי הזקן מה היה ענותנותו של הלל הזקן אמרו מעשה בשני בני אדם שעמדו והמרו זה את זה וזה את זה בד' מאות זוז אמרו כל שילך ויקניט את הלל יטול ארבע מאות זוז הלך אחד מהם ואותו היום ע״ש היה עם חשיכה וקא חייף רישיה בא וטפח לו על הדלת אמר היכן הלל היכן הלל נתעטף ויצא לקראתו א״ל בני מה אתה צריך א״ל שאלה (זו) אני צריך לשאול א״ל אמור א״ל מפני מה עיניהם של תרמודים תרוטות א״ל מפני שדרין בין חול במדבר ובאות רוחות ומפזרות אותו על עיניהם לפיכך עיניהם תרוטות הלך והמתין שעה אחת וחזר וטפח לו על הדלת אמר היכן הלל היכן הלל נתעטף ויצא א״ל בני מה אתה צריך א״ל הלכה אני צריך לשאול. א״ל אמור א״ל מפני מה רגליהם של אפרקיים רחבות א״ל מפני שהם יושבין עם בצעי המים ובכל יום ויום הם הולכים במים לפיכך רגליהם רחבות הלך והמתין שעה אחת וחזר וטפח על הדלת אמר היכן הלל היכן הלל נתעטף ויצא א״ל מה אתה צריך לשאול א״ל הלכה אני צריך לשאול. א״ל אמור נתעטף וישב לפניו א״ל [מה אתה צריך א״ל כך נשיאים משיבים] אל ירבו כמותך בישראל (אמר לו ח״ו הוי זהיר ברוחך מה אתה צריך) א״ל מפני מה (ראשיהם של בבליים ארוכים א״ל בני הלכה גדולה שאלת לפי שאין שם חיות פקחות כשנולד הולד מגדלות *אותם על אברים של עבדים ושל שפחות לפיכך ראשיהם ארוכות אבל כאן שיש חיות פקחות כשנולד הולד מגדלות אותו בעריסה ומשפשפות את ראשו לפיכך ראשיהם סגלגלין). א״ל איבדת ממני ד׳ מאות זוז א״ל כדי הוא הלל שתאבד על ידו ד׳ מאות זוז [וד׳ מאות זוז] והלל אל יקפיד:
2
ג׳מה היה קפדנותו של שמאי הזקן אמרו מעשה באדם אחד שעמד לפני שמאי א״ל רבי כמה תורות יש לכם א״ל שתים אחת בכתב ואחת בע״פ א״ל את שבכתב אני מאמין לך את שבע״פ איני מאמין לך גער בו והוציאו בנזיפה. בא לפני הלל א״ל רבי כמה תורות נתנו א״ל שתים אחת בכתב וא׳ בע״פ א״ל בכתב אני מאמינך בע״פ אין אני מאמינך א״ל בני שב כתב לי אלף בית א״ל מה זה א״ל אלף א״ל אין זה אלף אלא בית א״ל מהו זה א״ל בית א"ל אין זה בית אלא גימל א״ל מניין אתה יודע שזה אלף וזה בית וזה גימל א״ל כך מסרו לנו אבותינו הראשונים שזה אלף וזה בית וזה גימל כשם שקבלת זו באמונה כך קבל עליך זו באמונה. מעשה בנכרי אחד שהיה עובר אחורי בהכ״נ ושמע תינוק שקורא (שמות כ״ח:ד׳) ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל בא לפני שמאי א״ל רבי כל הכבוד הזה למי אמר לכה״ג שעומד ומשמש ע״ג המזבח א״ל גיירני ע״מ שתשימני כה״ג א״ל אין כהן בישראל ואין לנו כהנים גדולים שיעמדו וישתמשו בכהונה גדולה אלא גר הקל שלא בא אלא במקלו ובתרמילו ויבא וישתמש בכהונה גדולה גער בו והוציאו בנזיפה. בא להלל א׳׳ל רבי גיירני ע״מ שתשימני כה״ג שאעמוד ואשמש ע״ג המזבח אמר לו שב ואומר לך דבר אחד מי שמבקש להקביל פני מלך ב״ו לא דין הוא שילמוד איך יכנס ואיך יצא א״ל הן אתה שמבקש להקביל פני ממ״ה הקב״ה לא דין הוא שתלמוד איך תכנס לבית קדש הקדשים איך תיטיב את הנרות איך תקרב לגבי מזבח איך תערוך את השלחן איך תסדר את המערכה אמר לו הטוב בעיניך עשה. כתב לו תחלה אלף בית ולמדו תורת כהנים והיה לומד והולך עד שהגיע (במדבר א׳:נ״א) והזר הקרב יומת נשא אותו גר ק״ו בעצמו ואמר מה אם ישראל שנקראו בנים למקום ועליהם אמרה שכינה (שמות י״ט:ו׳) ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אעפ״כ הזהיר עליהם הכתוב והזר הקרב יומת אני גר הקל לא באתי אלא בתרמילי עאכ״ו מיד נתפייס אותו גר מאליו בא לו אצל הלל הזקן א״ל כל הברכות שבתורה ינוחו על ראשך שאם היית כשמאי הזקן לא באתי (להקהל) בישראל. קפדנותו של שמאי הזקן בקש לאבדני מן העוה״ז ומן העוה״ב. ענותנותך הביאני לחיי העוה״ז והבא. אמרו לאותו גר נולדו שני בנים לאחד קראו הלל ולאחד קראו גמליאל והיו קוראין אותם גרים של הלל:
3
ד׳שוב יום אחד לפני מיתתך שאלו תלמידיו את רבי אליעזר וכי אדם יודע באיזה יום ימות שיעשה תשובה אמר להם כל שכן שיעשה תשובה היום שמא ימות למחר ישוב למחר שמא ימות למחרתו ונמצא כל ימיו בתשובה. ר' יוסי בר יהודה אמר משום ר' יהודה בר' אלעאי שאמר משום רבי אלעאי אביו שאמר משום ר״א הגדול (שוב יום אחד לפני מיתתך ו) הוי מתחמם כנגד אורן של חכמים הוי זהיר בגחלתן שלא תכוה שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב אף כל דבריהם כגחלי אש:
4