אבות דרבי נתן כ״זAvot DeRabbi Natan 27
א׳רבי יוסי אומר כל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות שנא׳ (שמואל א ב׳:ל׳) כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו כי מכבדי אכבד זה פרעה מלך מצרים שנוהג כבוד לפני מי שאמר והיה העולם שיצא בראש פמליא שלו ואמרו לו עבדיו מנהג שבעולם כל המלכים אינם יוצאים אלא אחר פמליא שלהם ואתה יוצא בראש פמליא שלך. אמר להם וכי פני מלך בשר ודם אני הולך להקביל איני הולך להקביל אלא פני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא לפיכך נהג בו הקב״ה כבוד ולא נפרע ממנו אלא הוא בעצמו (שנא' (שיר השירים א׳:ט׳) לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי:
1
ב׳רבי פפייס אומר כנסת ישראל היתה משבחת על סוס רכב פרעה) שנא' (חבקוק ג׳:ט״ו) דרכת בים סוסיך. רבי יהושע בן קרחה אומר כשבא פרעה לים בא על סוס זכר ונגלה עליו הקב״ה בסוסיא נקיבה שנא׳ לסוסתי ברכבי פרעה. והלא לא רכב אלא על כרוב שנא' (תהילים י״ח:י״א) וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח אלא נדמה הכרוב לסוסי פרעה כנקבה ונכנסו כולם לים. (שמואל א ב׳:ל׳) ובוזי יקלו זה סנחריב שנהג בזיון לפני מי שאמר והיה העולם (לפיכך ביזהו הקב״ה) שנא׳ (ישעיהו ל״ז:כ״ד) ביד עבדיך חרפת (את) אדני ותאמר ברוב רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרות קומת ארזיו מבחר ברושיו ואבא מלון קיצו יער כרמילו (ואמר) אני קרתי ושתיתי מים ואחריב בכף פעמי כל יאורי מצור. לפיכך פרע הקב״ה ממנו ע״י מלאך וגילח ראשו וזקנו וחזר בבושת פנים אל ארצו (רבי ישמעאל בנו של ר׳ יוחנן בן ברוקא אומר הלומד ע״מ ללמד וכו׳) הוא היה אומר לא כל התורה כולה אתה מקבל עליך לגומרה ואי אתה בן חורין לפרוש הימנה אלא כל המרבה ומוסיף מוסיף שכר הרבה. ר׳ אלעזר בן חסמא אומר קינין ופתחי נדה הן הן גופי הלכות רבי יוחנן בן נורי אומר ההלכות והטהרות והנדות והקינין הן הן גופי תורה. הוא היה אומר סידור של שלחן [גדול] ועשיית ב״ד וקיומיהן מביאין טובה לעולם:
2
ג׳ר׳ יוחנן בן דהבאי אומר האומר אין הלכה זאת נבראת אין לו חלק לעוה״ב. הוא היה אומר אל תרחק עצמך ממדה שאין לה קצבה וממלאכה שאין לה גמירא. משל למה הדבר דומה לאחד שהיה נוטל מי הים ומטיל ליבשה ים אינו חסר ויבשה אינה מתמלאה היה מקצר בדעתו אמר לו ריקה מפני מה אתה מקצר בדעתך בכל יום טול שכרך דינר של זהב:
3
ד׳ר״א בן שמוע אומר יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך וכבוד חבירך כמורא רבך ומורא רבך כמורא שמים. מלמד שיהא כבוד תלמידו חביב עליו ככבוד חבירו ילמדו כל אדם ממשה רבינו שאמר ליהושע (שמות י״ז:ט׳) בחר לנו אנשים בחר לי לא נאמר אלא בחר לנו מלמד שעשאהו כמותו אע״פ שהוא רבו ויהושע תלמידו. ומניין שכבוד חבירו יהא חביב עליו כרבו שנא׳ (במדבר י״ב:י״א) ויאמר אהרן אל משה בי אדוני והלא אחיו קטן ממנו היה אלא עשאו רבו ומניין שכבוד רבו [יהא] חביב עליו ככבוד שמים שנא׳ (שם יא) ויען יהושע בן נון משרת משה מבחוריו ויאמר אדוני משה כלאם. שוקלו כנגד שכינה מפני שבראשונה היו אומרין דגן ביהודה ותבן בגליל ומוץ בעבר הירדן חזרו לומר אין דגן ביהודה ואין תבן בגליל אלא מוץ ובעבר הירדן לא זה ולא זה:
4