אבות דרבי נתן כ״טAvot DeRabbi Natan 29
א׳רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי מאיר אל תרצה את חבירך בשעת כעסו [ואל תנחמהו בשעת אבלו ואל תשאל לו בשעת נדרו] ואל תבא לביתו ביום אידו ואל תשתדל לראותו וכו׳ (יש אומרים) יש לך חבירים מקצתן מוכיחין אותך ומקצתן משבחין אותך אהוב את המוכיחך ושנא את המשבחך מפני שמוכיחך מביאך לחיי העולם הבא והמשבחך מוציאך מן העולם. הוא היה אומר בכל מקום שאדם הולך לבו הולך. עומד לבו עומד. יושב דברים מיושבים כנגדו:
1
ב׳הוא היה אומר כל השוקד עצמו על דברי תורה מוסרין לו שקדנין כנגדו. וכל הבוטל מדברי תורה מוסרין לו בטלנין כנגדו כגון ארי וזאב ונמר וברדלס ונחש והגייסות והליסטין באין ומקיפין אותו ונפרעין ממנו שנא׳ (תהילים נ״ח:י״ב) אך יש אלהים שופטים בארץ:
2
ג׳אבא שאול (בן ננס) אומר (יש לך) [ד׳ מדות בת״ח יש (לך)] אדם שלמד לעצמו ואינו מלמד לאחרים. לאחרים ואינו מלמד לעצמו הלמד לעצמו ולאחרים. ואינו למד לא לעצמו ולא לאחרים. הלמד לעצמו ואינו למד לאחרים כיצד שנה אדם פרק אחד שנים ושלשה ולא השנה אותם לאחר ונתעסק בהן ולא שכחן זה שלמד לעצמו ואינו למד לאחרים. לאחרים ולא למד לעצמו כיצד שנה אדם סדר אחד שנים וג׳ פעמים ושנה אותן לאחרים ולא נתעסק בהם ושכחן זה שלמד לאחרים ולא למד לעצמו. הלמד לעצמו ולאחרים כיצד שנה סדר אחד שנים ושלשה סדרים והשנה אותן לאחרים ונתעסק בהן ולא שכחן נתפשה ותפשוה זהו שלמד לעצמו ולאחרים. אינו למד לא לעצמו ולא לאחרים. כיצד שנה אדם סדר אחד ב׳ וג׳ פעמים ולא שנאן לאחרים ולא נתעסק בהן ושכחן זהו שלא למד לעצמו ולא לאחרים. רבי חנניא בן יעקב אומר הניעור בלילה מתוך דברי תורה סימן יפה לו. מתוך דברי שיחה סימן רע לו ר׳ יעקב בן חנניה אומר הניעור בלילה ואינו פותח פיו בדברי תורה ראוי לו ומוטב לו שנהפכה לו שלייתו של אמו על פניו ולא יצא לאויר העולם ולא ראה את העולם:
3
ד׳ר״א הקפר אומר כל המכבד חבירו לשום ממון סוף שנפטר ממנו בקלון. וכל הבוזה את חבירו לשום מצוה סוף שנפטר ממנו בכבוד. ומנין שכל המכבד חבירו לשום ממון סוף שנפטר ממנו בקלון שכן מצינו בבלעם הרשע שכבד בלק לשם ממון שנא׳ (במדבר כ״ב:י״ח) ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב. ומניין שנפטר ממנו בקלון שנא׳ (שם כד) ועתה ברח לך אל מקומך וגו׳ והנה מנעך ה׳ מכבוד. ומניין שכל הבוזה את חבירו לשם מצוה סוף שנפטר ממנו בכבוד שכן מצינו במשה רבינו שביזה פרעה לשום מצוה שנא׳ (שמות י״א:ח׳) וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר. וכי פרעה עומד על הגג ומשה עומד על הארץ אלא כך אמר משה לפרעה אפי׳ כל עבדיך שעומדין (ומשתחוים) לפניך על במה שלך יעמדו ויבקשו ממני איני שומע להם. ומניין שנפטר ממנו בכבוד שנא׳ (שם יב) ויקרא למשה ולאהרן לילה אמרו לו וכי גנבים אנו שנצא בלילה אלא המתן לנו עד שיביא הקב״ה לנו ז׳ ענני כבוד ונצא בהם בשמחה ובראש גלוי שנא׳ (במדבר ל״ג:ג׳) ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה:
4
ה׳על ד׳ חלוקי כפרה הלך ר׳ מתיא בן חרש אצל ר׳ ישמעאל בן אלעזר הקפר ללודקיא לבקרו ואמר לו שמעת בארבע חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש. אמר לו שמעתי ושלשה הן ותשובה על כל אחת ואחת. כתוב אחד אומר (ירמיהו ג׳:י״ד) שובו בנים שובבים נאם ה׳ ארפא משובותיכם. וכתוב אחד אומר (ויקרא ט״ז:ל׳) כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם. וכתוב א' אומר (תהלים פט) ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם. וכתוב אחד אומר (ישעיהו כ״ב:י״ד) אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון. הא כיצד אם עבר אדם על מצות עשה ועשה תשובה אינו זז משם עד שמוחלין לו מיד על זה נאמר שובו בנים שובבים. עבר אדם על מצות לא תעשה ועשה תשובה התשובה תולה ויום הכפורים מכפר על זה נאמר כי ביום הזה יכפר עליכם. עבר אדם על כריתות ומיתות ב״ד ועשה תשובה תשובה ויוה״כ תולין ויסורין ממרקין (ובשאר ימות השנה מכפרין) ועל זה נאמר ופקדתי בשבט פשעם. אבל מי שמחלל שם שמים אין בו כח לא לתשובה לתלות ולא ליסורין למרק ולא ליוה״כ לכפר אלא תשובה ויסורין תולין ומיתה ממרקת עמהן ועל זה נאמר אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון:
5
ו׳איסי בן יהודה אומר מפני מה תלמידי חכמים מתים בלא זמנן לא מפני שמנאפין ולא מפני שגוזלין אלא מפני שהן בוזין בעצמן:
6
ז׳ר׳ יצחק בן פנחס אומר כל מי שיש בידו מדרש ואין בידו הלכות לא טעם טעם של חכמה. כל מי שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש לא טעם טעם של יראת חטא. הוא היה אומר כל שיש בידו מדרש ואין בידו הלכות זה גבור ואינו מזויין. כל שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש חלש וזיין בידו. יש בידו זה וזה גבור ומזויין. הוא היה אומר הוי זהיר בשאילת שלום בין אדם לחבירו ואל תבוא לבין המחלוקת ואל תשתדל לראותו. שב במקום חברים והוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים:
7