שו"ת במראה הבזק חלק ראשון ב׳B'Mareh HaBazak Volume I 2
א׳לימה, פרו
1
ב׳טבת תש"ן
2
ג׳ב. אמירת אלוקינו ואלוקי אבותינו ע"י גר כש"ץ או במנין גרים
3
ד׳שאלה:
4
ה׳במניין של גרים. האם יש לומר בחזרת הש"ץ "אלוקינו ואלוקי אבותינו ברכנו וגו'", הבא במקום ברכת כוהנים?
5
ו׳תשובה:
6
ז׳יש לגר שליח ציבור, לומר: "אלוקינו ואלוקי אבותינו", בברכת כוהנים ובברכת האבות, בין שהוא מתפלל במניין רגיל1לשון השו"ע או"ח, סי' נ"ג סע' י"ט: "יש מונעים גר מלהיות ש"ץ ונדחו דבריהם". דעת השו"ע מבוססת על הר"י בתוס', ב"ב, דף פ"א, ע"א, ד"ה למעוטי אדמת עכו"מ, וברמב"ן שם ע"פ הירושלמי ותשובת הרמב"ם, בניגוד לדעת ר"ת בתוס' שם, ע"פ משנה ביכורים., בין במניין של גרים2מסברא, היה מקום לחלק ולומר שמה שהותר זה דווקא במקום שחייב לומר לשון זו. כגון, להוציא אחרים שצריכים לומר "אלוקי אבותינו" או בקריאת פרשת ביכורים שצריכים לומר הפסוק כהוויתו, אבל לעצמו או למניין של גרים, יותר נכון להגיד "אלוקי אבות ישראל" כהמשנה בביכורים פ"א מ"ד. אמנם בתשובת הרמב"ם שמובא בהגהות מרדכי פ"א ממגילה פוסק, שגר מתפלל כישראל בין ביחיד בין בציבור. וכן משמע מפסק הב"ח, סי' קצ"ט, ומשנה ברורה שם, ס"ק נ', שאפי' להוציא אחרים אפשר לומר "אלוקינו ואלוקי אבותינו". ומשמע, שכל שכן שאפשר בינם לבין עצמם..
7