שו"ת במראה הבזק חלק ראשון ע״חB'Mareh HaBazak Volume I 78
א׳מלמו, שוודיה
1
ב׳אדר, תנש"א
2
ג׳עח. גיור ילד שנולד לאם נוצריה הממשיכה לחיות עם בעלה היהודי
3
ד׳שאלה:
4
ה׳מקרה מאד נפוץ בקהילה: ילד או ילדה (מתחת לגיל בר/בת מצווה) מאמא נוצרית ואב יהודי, הילד/ילדה למד בבית הספר של הקהילה שהוא חינוך יהודי מינימלי רק פעם אחת בשבוע לשעה וחצי; אבל הוא מזדהה כמו יהודי ואומר שרוצה להיות יהודי וגם מאוד רוצה בר/בת מצווה.
5
ו׳אני שמעתי, ואפילו קראתי מאמרים הנכתבים ע"י רבנים אורתודוקסים מארה"ב, שאפשר להקל במקרים כאלו, כלומר — אע"פ שבדרך כלל אנחנו אומרים זכין לאדם שלא בפניו (וכאן לגייר את הילד על דעת ב"ד זה כאילו שזה לא בפניו), וכאן קשה לומר שזה זכות לגייר את הילד שהרי הוא גדל בבית של אינם שומרי מצוות, אבל זה עדיין נחשב לזכות שהוא בין כה וכה יגדל בתוך הקהילה היהודית, וזכות לו להיות יהודי אפילו לא שומר מצוות.
6
ז׳איך הרב רואה את השיטה לגייר את הילדים האלה בהיותם קטנים? האם אפשר להקל בגיור של קטנים יותר מבמבוגרים?
7
ח׳תשובה:
8
ט׳גיור איננו מעשה שמטרתו לאפשר שילוב בחיי הקהילה, או עריכת בר מצווה בלבד, אלא חייב להיות כרוך בקבלת עול מצוות1שו"ע יו"ד, סי' רס"ח, סע' ג'.. לפיכך, אם המצב בבית המדובר הוא שאין מקיימים בו מצוות כלל ואין חינוך לכך2וזה לא יכול להיות אחרת כשהאב נשוי לאישה נוצרייה., אזי, אין כל אפשרות בשלב זה לגייר את הילד, משום שאין ביטחון שיקיים מצוות לאחר מכן, ואולי אף יתנגד לכך אם ילך בדרכה של אימו3ואף בדיעבד יש לדון על פי הסוגיא — כתובות, דף י"א, ע"א - שהגיור איננו תופס..
9
י׳(ואע"פ שאומר שרוצה בכך — מ"מ הרי אינו מכיר את היהדות לאשורה, לא לפי מה שרואה בבית ולא לפי החינוך ליהדות, המועט ביותר, שמקבל בבית הספר).
10
י״אבמקרה כזה, גם נראה, שאין לצרף את הילד במסגרות החינוך היהודי לנוער בקהילה, משום שאין לאותה משפחה שום מגמה לקיום של תורה ומצוות, וצירופו למסגרות הללו עלול להתפרש כהכרה ביהדותו על סמך אביו היהודי, וזה מוביל לנישואי תערובת והקלת ראש בכל העניין.
11
י״באף בעל האגרות משה4אגרות משה אבן העזר, ח"ד, סי' כ"ו, אות ג'. כשהקל לגייר ילדים על דעת בי"ד, כשהאם היתה רפורמית או קונסרטיבית, דיבר דווקא במקרה שלומדים בבית ספר דתי אצל מורים ייראי שמיים, ומצוי שיגדלו להיות שומרי תורה ומצוות.
12