שו"ת במראה הבזק חלק שני ק״חB'Mareh HaBazak Volume II 108
א׳באזל, שוויץ Basel, Switzerland
1
ב׳אדר ב' תשנ"ב
2
ג׳קח. מעמד הנולדים מנישואי כהן עם יהודיה בת גוי
3
ד׳שאלה:
באבן העזר סימן ז' סעיף י"ז מופיע: כותי ועבד הבא על בת ישראל וילדה ממנו, אותה הבת פגומה לכהונה. מהאחרונים יוצא שאינה חללה ממש, ולכן פסקו שלא תצא.
באבן העזר סימן ז' סעיף י"ז מופיע: כותי ועבד הבא על בת ישראל וילדה ממנו, אותה הבת פגומה לכהונה. מהאחרונים יוצא שאינה חללה ממש, ולכן פסקו שלא תצא.
4
ה׳מה דין הוולד מנישואין אלה? האם הוא כהן או האם הוא חלל? לכאורה יש לנקוט כשתי החומרות- שלא לקרוא לו לכהן ולא ייטמא למתים. מצד שני, המשפחה אינה שומרת מצוות- אם נאמר להם שאינם כהנים, ייטמאו למתים.
5
ו׳האם יש מקום לומר להם שהילדים ממשיכים להיות כהנים, ואז יש סיכוי שישמרו את כהונתם?
6
ז׳תשובה:
כידוע עניין מעמדם של הנולדים לאם ישראלית מן הנכרי שנוי במחלוקת עוד מתקופת הגאונים1מסקנות הגמרא ביבמות (מה ע"ב) שהוולד כשר, ולא נזכר דבר בקשר לכהונה. "אוצר הגאונים" יבמות (עמ' 106) מביא בשם בה"ג שאם הוולד זכר- כשר בכוהנת, ואם נקבה- מותרת ללוי ולישראל אך אסורה לכהן.
רי"ף שם מציג שתי דעות, ודעת ה"נמוקי יוסף" שמסקנתו להכשיר, רמב"ן, רשב"א וריטב"א הבינו מרי"ף להלכה שפגום לכתחילה, ובדיעבד אין להוציא.
דעתו של רמב"ם (הל' איסורי ביאה פ' טו ה"ג), שנויה במחלוקת בין "מגיד משנה" ו"משנה למלך" מזה, ולעומתם "בית יוסף" (לטור אבן העזר תחילת סי' ד).
רשב"א, ריטב"א ומאירי הבינו מרש"י בסוגיה שהבת אמנם פגומה לכהונה, אך לא הבן הנולד לישראלית מן הנכרי, וכן היא דעת מהרש"ל ב"ים של שלמה" יבמות (פ"ד סי' לח) ובתשובותיו (סי' יז)., ועל כל פנים נפסקה הלכה בשו"ע שהוולד פגום לכהונה2שו"ע (אבן העזר סי' ד, סע' ה, יט. וסי' ז, סע' יז). ועיין גם "פתחי תשובה" (בסי' ד ס"ק ג).. מתוך ההתיחסות למעמד ה"דור ראשון" מגיעים הפוסקים גם לבירור מעמד הדור השני, היינו הנולד מנישואי כהן עם בת הגוי. יש שכתבו, שהואיל והבת פגומה לכהונה, אם נישאת- תצא, והוולד חלל3"באר הגולה" (בסי' ד, סע' ה אות י). וכן נראה דעת ה"חתם סופר" בשו"ת, (אבן העזר ח"ד סי' קכה).. יש שהכשירו את הוולד לגמרי מכיוון שהאיסור הוא מדרבנן והוא רק לכתחילה4מהרש"ל ב"ים של שלמה" שם, בציון "לולי דמסתפינא"..
כידוע עניין מעמדם של הנולדים לאם ישראלית מן הנכרי שנוי במחלוקת עוד מתקופת הגאונים1מסקנות הגמרא ביבמות (מה ע"ב) שהוולד כשר, ולא נזכר דבר בקשר לכהונה. "אוצר הגאונים" יבמות (עמ' 106) מביא בשם בה"ג שאם הוולד זכר- כשר בכוהנת, ואם נקבה- מותרת ללוי ולישראל אך אסורה לכהן.
רי"ף שם מציג שתי דעות, ודעת ה"נמוקי יוסף" שמסקנתו להכשיר, רמב"ן, רשב"א וריטב"א הבינו מרי"ף להלכה שפגום לכתחילה, ובדיעבד אין להוציא.
דעתו של רמב"ם (הל' איסורי ביאה פ' טו ה"ג), שנויה במחלוקת בין "מגיד משנה" ו"משנה למלך" מזה, ולעומתם "בית יוסף" (לטור אבן העזר תחילת סי' ד).
רשב"א, ריטב"א ומאירי הבינו מרש"י בסוגיה שהבת אמנם פגומה לכהונה, אך לא הבן הנולד לישראלית מן הנכרי, וכן היא דעת מהרש"ל ב"ים של שלמה" יבמות (פ"ד סי' לח) ובתשובותיו (סי' יז)., ועל כל פנים נפסקה הלכה בשו"ע שהוולד פגום לכהונה2שו"ע (אבן העזר סי' ד, סע' ה, יט. וסי' ז, סע' יז). ועיין גם "פתחי תשובה" (בסי' ד ס"ק ג).. מתוך ההתיחסות למעמד ה"דור ראשון" מגיעים הפוסקים גם לבירור מעמד הדור השני, היינו הנולד מנישואי כהן עם בת הגוי. יש שכתבו, שהואיל והבת פגומה לכהונה, אם נישאת- תצא, והוולד חלל3"באר הגולה" (בסי' ד, סע' ה אות י). וכן נראה דעת ה"חתם סופר" בשו"ת, (אבן העזר ח"ד סי' קכה).. יש שהכשירו את הוולד לגמרי מכיוון שהאיסור הוא מדרבנן והוא רק לכתחילה4מהרש"ל ב"ים של שלמה" שם, בציון "לולי דמסתפינא"..
7
ח׳ויש שהגדירוהו כספק חלל, שמשמעותו כפי שציין כבודו בשאלה: אסור לו להיטמא למתים, אך אין הוא נושא כפיו ואינו עולה ראשון לתורה5"חלקת מחוקק" (שם בסי' ד ס"ק ג)..
8
ט׳בשאלה זו דן בעל ה"שרידי אש" בספרו6(ח"ג סי' ח ובהוצאה החדשה ח"א סי' עא).. הוא מגיע למסקנה (תוך בקשה שלא לסמוך רק עליו) שיש לפסוק כדרך-הביניים, שבעצם מוציאה ידי חובת כל השיטות, דהיינו שלא ישא כפיו אך גם יזהר מטומאה. לעומת זאת, אין הוא פוסל את העלאתו לתורה ככהן, שהרי אין כאן איסור לישראל כבנשיאת כפיים.
9
י׳נראה שכיוון זה של פתרון יכול להועיל גם בנדון דידן. יש לומר להם לבני המשפחה שהם כהנים, אלא שהם מנועים מלישא כפיים, ואם ימשיכו לשמור על כהונתם בהימנעות מהיטמאות, יוכלו לעלות לתורה ככהנים.
10
י״אאם ברור באופן חד-משמעי שאפשר לנהוג רק באחת משתי הדרכים, נראה שהואיל ורבים סבורים, שמדאורייתא בן אינו פגום לכהונה, עדיף לעשותם כהנים לכל דבר, לרבות נשיאת כפיים, מאשר התרתם להיטמא למתים.
11
