שו"ת במראה הבזק חלק שני קט״זB'Mareh HaBazak Volume II 116
א׳ישראל Israel
1
ב׳סיון תשנ"ה
2
ג׳קטז. יחס ההלכה לנושא משרה ציבורית הנחשד במעשים לא-כשרים
3
ד׳שאלה:
נושא משרה ציבורית שנבחר על-ידי הציבור, והועלו נגדו חשדות על ביצוע מעשים לא-כשרים:
נושא משרה ציבורית שנבחר על-ידי הציבור, והועלו נגדו חשדות על ביצוע מעשים לא-כשרים:
4
ה׳א. האם ניתן להעבירו מתפקידו עקב החשדות?
5
ו׳ב. מה ערכן הראייתי של החשדות לכאורה, הנדרשות לצורך הדחה?
6
ז׳ג. 1. האם יש הבדל בין סוגי מעשים שנחשד בהם לצורך הדחה- (בין אדם למקום, בין אדם לחברו, עבירות כנגד חוקי המדינה)?
7
ח׳2. האם שימוש בכספי ציבור לצורך ישיבות ות"ת יש בו כדי להכשיר מעשים העומדים בניגוד לחוקי המדינה?
8
ט׳ד. מי מוסמך להחליט על ההדחה?
9
י׳ה. מהן דרכי התשובה לנושא משרה ציבורית שחטא?
10
י״או. האם יש התיחסות שונה בהקשר דלעיל לנושאי תפקידים שונים, כגון דיין, רב, שוחט לעומת גבאי-צדקה ונשיא הקהילה?
11
י״בז. האם ניתן להחזירו למשרתו, ובאילו תנאים?
12
י״גתשובה:
אין אדם נפסל מחזקת כשרותו על-ידי קול וחשד בעלמא אלא בעדות של שני אנשים כשרים1שו"ע (חושן משפט סי' לד, כה). ועיין עוד שו"ת "חתם סופר" (חושן משפט סי' קס) לעניין רב, ושו"ע (אורח חיים סי' נג סכ"ה) וביאור הלכה (שם ד"ה אף) לעניין שליח-ציבור. 2יש לציין את הסיפור המובא בבא בתרא (נח ע"א) ואילך על ר' בנאה שראה, שכתוב על שער העיר: "כל דיין דמתקרי לדין, לא שמיה דיין". הוא שאל: "אלא מעתה אתא איניש מעלמא ומזמין ליה לדינא, פסליה?", ועל פיו הוסיפו: "ברם, סאבי דיהודאי אמרי, כל דיין דמתקרי לדין ומפקין מיניה בדין, לאו שמיה דיין"..
אין אדם נפסל מחזקת כשרותו על-ידי קול וחשד בעלמא אלא בעדות של שני אנשים כשרים1שו"ע (חושן משפט סי' לד, כה). ועיין עוד שו"ת "חתם סופר" (חושן משפט סי' קס) לעניין רב, ושו"ע (אורח חיים סי' נג סכ"ה) וביאור הלכה (שם ד"ה אף) לעניין שליח-ציבור. 2יש לציין את הסיפור המובא בבא בתרא (נח ע"א) ואילך על ר' בנאה שראה, שכתוב על שער העיר: "כל דיין דמתקרי לדין, לא שמיה דיין". הוא שאל: "אלא מעתה אתא איניש מעלמא ומזמין ליה לדינא, פסליה?", ועל פיו הוסיפו: "ברם, סאבי דיהודאי אמרי, כל דיין דמתקרי לדין ומפקין מיניה בדין, לאו שמיה דיין"..
13
י״דאם שני עדים מעידים שעבר על עבירה שיש בה עונש מלקות, הריהו נפסל לעדות3כל ההלכות האלה הן בהלכות עדות. מדאורייתא וכן לדיינות4שו"ע (חושן משפט סי' ז, ט): "כל הפסולים להעיד…מחמת עבירה פסולים לדון"., ועבירה קלה מזו פוסלת אותו רק מדרבנן5שם (סעיפים ב וג).. אין בעניין זה חילוק בין עבירות שבין אדם למקום לעבירות שבין אדם לחברו6שם..
14
ט״והאמור לעיל הוא לגבי עד ודיין שפסלותם מוזכרת בתורה. לגבי תפקידים ציבוריים אחרים צריך לדון, אם אפשר להוכיח בעדים, שהאדם אינו יכול או אינו נאמן עוד למלא תפקידו כראוי, וכמו בכל עובד שרוצים לפטרו7עיין למשל ב"אגרות משה" (חושן משפט ח"א סי' נג סע' עה-עז).. סכסוכים אלה חייבים לידון בפני בית-דין כשר8שם (סי' עז).. כמובן שיש דרישות שונות לגבי הקריטריונים והדרגה המוסרית הנדרשים לתפקידים השונים9עיין שו"ע (אורח חיים סי' נג, ד-ו) ו"משנה ברורה" (שם ס"ק טו) לגבי שליח-ציבור..
15
ט״זיש דרכים שונות לחזור בתשובה, בהתאם לעבירה שנעברה10שו"ע (חושן משפט סוף סי' לד)., והתשובה מועילה גם לעניין התמנות מחדש לתפקיד הציבורי שממנו הודח11"משנה ברורה" (סי' נג ס"ק טו), "חתם סופר" הנ"ל.
16
י״זאין היתר או הצדקה להשתמש בכספי-ציבור בניגוד לחוקי המדינה, אפילו לא לצרכי קודש12הדבר פשוט. להדגש העניין עיין "אגרות משה" (חושן משפט ח"ב סי' כט)..
17
י״חחובה להדגיש שעל דיונים אלה חלות כל הלכות לשון הרע החמורות13איתא בפסחים קיג ע"ב: "שלושה הקדוש ברוך הוא שונאן…והרואה דבר ערוה בחבירו ומעיד בו יחיד, כי הא דטוביה חטא, ואתא זיגוד לחודיה ואסהיד ביה קמיה דרב פפא, נגדיה לזיגוד, אמר ליה, טוביה חטא וזיגוד מינגד?! אמר ליה, אין, דכתיב "לא יקום עד אחד באיש", ואת לחודך אסהדת ביה, שם רע בעלמא קא מפקת ביה". ומפרש רשב"ם שם: "מאחר שאין אתה נאמן בעדות, לא יתקבל עדותך, אין לך עליך מצוה להעיד, הרי אתה עובר על לאו ד'לא תלך רכיל' (ויקרא יט)"., ועל אחת כמה וכמה אם הנחשד הוא מן העוסקים בצרכי ציבור ו/או תלמיד-חכם. גם יש להתייחס בזהירות ובחומרה למי ששמח בבזיונו של תלמיד-חכם ובחילול השם שנגרם עקב חשדות אלה (אפילו אם הם מבוססים).
18
