שו"ת במראה הבזק חלק שני מ״גB'Mareh HaBazak Volume II 43
א׳בואנוס איירס, ארגנטינה Buenos Aires, Argentina
1
ב׳סיון, תשנ"א
2
ג׳מג. קניית בגדים חדשים במכירת סוף - העונה בימי בין המצרים
3
ד׳שאלה:
מקובל בעולם שהחנויות עורכות מכירת סוף- עונה בהנחות גדולות לפעמים עד 50% מן המחיר. בדרום אמריקה חלה מכירה זו בדרך כלל בזמן ימי בין המצרים.
מקובל בעולם שהחנויות עורכות מכירת סוף- עונה בהנחות גדולות לפעמים עד 50% מן המחיר. בדרום אמריקה חלה מכירה זו בדרך כלל בזמן ימי בין המצרים.
4
ה׳שאלתי: האם מותר אז לקנות בגדים, נעליים ודברים אחרים? האם יש בענין זה הבדל בדין בין שלושת השבועות, לתשעת הימים או לשבוע שחל בו ט' באב? ואם מותר לקנות, האם גם מותר לחדש את הדבר או יש להמתין עד לאחר תשעה באב?
5
ו׳תשובה:
א. בתלמוד לא מצינו דינים מיוחדים לימים שבין י"ז בתמוז לר"ח אב. אמנם יש נוהגים בימי בין המצרים שלא ללבוש בגד חדש כל שאלו היה לובשו בשאר ימות השנה, היה צריך לברך שהחיינו; ובטעם הדבר אמרו: איך נברך "שהחיינו… לזמן הזה" והזמן הינו זמן של פורענות וצער לכלל ישראל1"ספר החסידים" (סי' תתמ); והטעם מובא במהרי"ל הל' ט' באב וב"משנה ברורה" (סי' תקנא ס"ק צח)., ולכן טוב להיזהר בדבר2שו"ע (אורח חיים סי' תקנא יז) "משנה ברורה" ס"ק צט "וממילא לא יאכל הפרי (החדש) ולא ילבש הבגד (החדש)".; וכשיש צורך, יש להדר ללבוש הבגד החדש בשבתות שבתוך ימי בין המצרים, ויברך עליו שהחיינו3אמנם קיימת מחלוקת בפוסקים, אם מברכים שהחיינו בשבתות שבבין המצרים, ובשעת הצורך פשוט שיש להקל; וע"ע "משנה ברורה" (שם ס"ק צח) המביא ב"שער הציון" (ס"ק צט) דעת המקילים רבים ומכריע לקולא, ועיין בספר "ילקוט יוסף" (ח"ג עמ' תריז).. ואולם לאחר ר"ח אב, שאז ממעטים בשמחה, אין ללבוש בגדים חדשים אף בשבת4פסק ה"משנה ברורה" (שם ס"ק מה) על- פי המובא ברמ"א (שם סי' תקנא, ו): "וכלים חדשים בין לבנים וכו' אסור ללבוש מר"ח ".; ולמנהג הספרדים (הנוהגים כדעת מרן המחבר להחמיר בלבישת בגדים נקיים רק בשבוע שחל בו ט' באב5שו"ע (אורח חיים שם סעיף ג).) מותר אף בשבת שלאחר ר"ח אב.
א. בתלמוד לא מצינו דינים מיוחדים לימים שבין י"ז בתמוז לר"ח אב. אמנם יש נוהגים בימי בין המצרים שלא ללבוש בגד חדש כל שאלו היה לובשו בשאר ימות השנה, היה צריך לברך שהחיינו; ובטעם הדבר אמרו: איך נברך "שהחיינו… לזמן הזה" והזמן הינו זמן של פורענות וצער לכלל ישראל1"ספר החסידים" (סי' תתמ); והטעם מובא במהרי"ל הל' ט' באב וב"משנה ברורה" (סי' תקנא ס"ק צח)., ולכן טוב להיזהר בדבר2שו"ע (אורח חיים סי' תקנא יז) "משנה ברורה" ס"ק צט "וממילא לא יאכל הפרי (החדש) ולא ילבש הבגד (החדש)".; וכשיש צורך, יש להדר ללבוש הבגד החדש בשבתות שבתוך ימי בין המצרים, ויברך עליו שהחיינו3אמנם קיימת מחלוקת בפוסקים, אם מברכים שהחיינו בשבתות שבבין המצרים, ובשעת הצורך פשוט שיש להקל; וע"ע "משנה ברורה" (שם ס"ק צח) המביא ב"שער הציון" (ס"ק צט) דעת המקילים רבים ומכריע לקולא, ועיין בספר "ילקוט יוסף" (ח"ג עמ' תריז).. ואולם לאחר ר"ח אב, שאז ממעטים בשמחה, אין ללבוש בגדים חדשים אף בשבת4פסק ה"משנה ברורה" (שם ס"ק מה) על- פי המובא ברמ"א (שם סי' תקנא, ו): "וכלים חדשים בין לבנים וכו' אסור ללבוש מר"ח ".; ולמנהג הספרדים (הנוהגים כדעת מרן המחבר להחמיר בלבישת בגדים נקיים רק בשבוע שחל בו ט' באב5שו"ע (אורח חיים שם סעיף ג).) מותר אף בשבת שלאחר ר"ח אב.
6
ז׳ב. בגדים חדשים שאינם חשובים, כמו גרביים או נעליים, שבלאו הכי אין מברכים עליהם שהחיינו, מותר ללובשם מי"ז בתמוז עד ר"ח אב6"משנה ברורה" : (שם ס"ק מה). (ולדעת מרן המחבר מותר גם כאן עד שבוע שחל בו ט' באב).
7
ח׳ג. מר"ח אב עד לאחר ט' באב אסור לקנות בגדים או כל דבר חדש הגורם שמחה לרוכש7שו"ע (אורח חיים סי' תקנא, ז) " יש אומרים שאסור לתקן בגדים חדשים ומנעלים חדשים בשבת זה, ויש להחמיר בזה מראש חודש. והוסיף הרמ"א "והוא הדין דאסור לקנותן". וב"משנה ברורה" (ס"ק מט) כתב שאסור אפילו כאשר דעתו שלא ללובשם עד אחר תשעה באב., אפילו אם מפסידים בכך את ההנחות של מכירות סוף- העונה8אמנם ברמ"א (אורח חיים סי' תקנא, יז) מובא "וכן פרי שלא ימצא לאחר ט' באב, מותר לברך ולאוכלו בין המצרים". ועיין ב"ביאור הגר"א " על אתר, שכתב מקור לדין "כמו שכתב בירושלמי, עתיד ליתן את הדין וכו' "; ונראה שדווקא במקרה זה- כשאדם המונע את עצמו מלאכול עתה, יפסיד לגמרי את אמירת שהחיינו על פרי זה- הקלו. אבל בנדון דידן שאפשר לרכוש את הבגדים והחפצים לאחר מכן (אמנם במחיר גבוה יותר), לא., ואולם כשההפסד גדול במיוחד, ניתן לרכוש, ומן הראוי שיעשה על- ידי גוי9מרן הגר"ש ישראלי, במקרה של הפסד אין זה עניין של שמחה אלא מניעת הפסד, אבל מן הראוי לרכוש על- ידי גוי.
אמנם יש דעות, הובאו ב"משנה ברורה" (שם ס"ק יא) שכל האיסור הוא במשא ומתן של שמחה בלבד, אבל להלכה הוא פוסק שיש למעט בכל משא ומתן, ורק ביריד ששם הוא מוצא בזול, יש להתיר, מטעם פגיעה בפרנסה. ולגבי מי שפרנסתו דחוקה, יש להקל..
אמנם יש דעות, הובאו ב"משנה ברורה" (שם ס"ק יא) שכל האיסור הוא במשא ומתן של שמחה בלבד, אבל להלכה הוא פוסק שיש למעט בכל משא ומתן, ורק ביריד ששם הוא מוצא בזול, יש להתיר, מטעם פגיעה בפרנסה. ולגבי מי שפרנסתו דחוקה, יש להקל..
8
