שו"ת במראה הבזק חלק שני נ״טB'Mareh HaBazak Volume II 59
א׳לימה, פרו Lima, Peru
1
ב׳אייר תשנ"א
2
ג׳נט. "ספורט" הציד
3
ד׳שאלה:
משרד פרסום השייך לאדם מקהילתי נתבקש להכין מסע פרסומות למסעות ציד. היש מניעה מדין צער בעלי חיים?
משרד פרסום השייך לאדם מקהילתי נתבקש להכין מסע פרסומות למסעות ציד. היש מניעה מדין צער בעלי חיים?
4
ה׳תשובה:
יש להבחין בין ציד שמטרתו שימוש בחיות הנצודות, לבין ציד לשם ספורט ושעשוע. כמו כן יש להבחין בין ציד שבו ניצוד בעל החיים תוך הריגתו המיידית, לבין תפיסתו כשעודנו בחיותו.
יש להבחין בין ציד שמטרתו שימוש בחיות הנצודות, לבין ציד לשם ספורט ושעשוע. כמו כן יש להבחין בין ציד שבו ניצוד בעל החיים תוך הריגתו המיידית, לבין תפיסתו כשעודנו בחיותו.
5
ו׳ציד למטרת שימוש בבעלי החיים הניצודים-מותר, כגון שחיטה לצורך אכילת בשרם (בטהורים) או להנאת עורם וכדומה, והדבר מותר גם כשהוא נעשה לשם מכירה למפעלים או לכל המעונין1מסקנת שו"ת "נודע ביהודה" (מהד' תנינא יו"ד סי' י).; ואף על פי שבתפיסת בעלי חיים בחיותם יש משום צער בעלי חיים, אין בכך איסור כשזה נעשה לצורך ושימוש בני אדם2רמ"א בשו"ע אבן העזר (סוף סי' ה); ואף שכתב, שהעולם נוהג להימנע ממריטת נוצות האווזים משום אכזריות, מכל מקום, להלכתא מותר כשהצורך הוא ממשי.. אבל "ספורט" הציד, ההופך את הציד למטרה כשלעצמה, הינו דבר פסול המביא לאכזריות, שכך היתה דרכם של נמרוד ושל עשו; ואין ליטול חלק בדבר, משום שיש בכך איסור של בל תשחית3חולין (ז ע"ב) במעשה דרבי ורבי פנחס בן יאיר, שהריגת הפרדות הלבנות של רבי הינה בבל תשחית. ולעתים אף צער בעלי חיים4כשאינו ממיתה מיד עם צידתה. כך משמע מן הגמרא שם, שרק באופן זה של עקירת הפרסות יש איסור צער בעלי חיים; ועיין גם בשו"ת "נודע ביהודה" (מהד' תניינא יו"ד סי' סג)., ומה גם שיש בכך אף משום הרפתקנות וסיכון עצמו שלא לצורך5שו"ת "נודע ביהודה" (מהד' תניינא, שם); וראה גם "תחומין" (כרך א עמ' 336)..
6
ז׳על כן אין להשתתף במסע פרסומת המעודד את "ספורט" הציד.
7
