שו"ת במראה הבזק חלק שני ע״אB'Mareh HaBazak Volume II 71
א׳בולוניה, איטליה Bologne, Italy
1
ב׳טבת תשנ"ב
2
ג׳עא. חובותיו של אב יהודי לנולד לו מן הגויה והתגייר, או שאמו התגיירה בהיותה מעוברת בו.
3
ד׳שאלה:
האם באמת לא מוטלת שום חובה ואחריות על האב כלפי בנו שנולד לו מן הנוכריה והתגייר כהלכה או מן המעוברת שהתגיירה כהלכה?
האם באמת לא מוטלת שום חובה ואחריות על האב כלפי בנו שנולד לו מן הנוכריה והתגייר כהלכה או מן המעוברת שהתגיירה כהלכה?
4
ה׳תשובה:
בענין בנו של יהודי מן הנוכרית מפורש הדבר במס' יבמות1דף כג ע"א וכן דף יז ע"א. ובמס' קידושין2דף סח ע"ב. שהבא על הנכרית, אין הוולדות שלו, משום שנאמר "ולא תתחתן בם… כי יסיר את בנך מאחרי"3דברים (ז', ג-ד). בנך מן העובדת כוכבים אינו קרוי בנך, וכן נפסק להלכה בשו"ע4שו"ע (אבן העזר סי' ח ה).. משמעות הדבר היא שבן זה הינו גוי לכל דבר, ואין בו שמץ ישראליות בשום ענין, וכגון לפטור את אמו מן הייבום, אם התגיירה לאחר לידתו ואחר כך התחתנה והתאלמנה-שאינו פוטר, והוא הדין באשר לכל מערכת החובות שבין אב לבן5משנה (יבמות כב ע"א) ונפסק להלכה בשו"ע (אבן העזר סי' קנו, ב לענין יבום), ונראה שהוא הדין לכל הדברים המוזכרים במשנה בקידושין (כט ע"א).. וגם אם בן זה התגייר כהלכה, אין הוא יכול להיחשב מבחינת ההלכה לבנו של אביו הביולוגי (אף שהלה הוא יהודי), משום שגר שנתגייר, כקטן שנולד דמי6יבמות (צז ע"ב). והרי הוא איפוא אדם חדש ללא יחס, אדם שלא קיים אצלו הקשר ההלכי של בן לאביו7גם לגבי מצוות פריה ורביה אין האב היהודי מקיים המצוה בנולדים מן הנוכרית, ואף על פי שגוי שהתגיירו בניו עמו קיים המצוה, כפי שנפסק בשו"ע (אבן העזר סי' א, ז) ובנושאי הכלים שם, אין הדין כן כשהאב יהודי, "מנחת חינוך" (מצוה א).. יתר על כן, אף שגר צדק יורש את אביו הגוי מתקנת חכמים8כדאיתא בקידושין (יז ע"ב) ובשו"ע (חושן משפט סי' רפג, א), משום שמא יחזור למרדו., בגר שאביו יהודי אין הדין כן, ואינו יורשו9שו"ע שם, וכדאיתא בבבא בתרא (קמט ע"א) בעובדה דאיסור גיורא, שכן טעם התקנה לא שייך כאן, ואין טעם לחילוק בין אב שהיה גוי והתגייר לבין אב שהוא יהודי מלידה. ומפורש בקידושין שם ובשו"ע שם: "עובד כוכבים את הגר וגר את הגר אינו (יורש) לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים"..
בענין בנו של יהודי מן הנוכרית מפורש הדבר במס' יבמות1דף כג ע"א וכן דף יז ע"א. ובמס' קידושין2דף סח ע"ב. שהבא על הנכרית, אין הוולדות שלו, משום שנאמר "ולא תתחתן בם… כי יסיר את בנך מאחרי"3דברים (ז', ג-ד). בנך מן העובדת כוכבים אינו קרוי בנך, וכן נפסק להלכה בשו"ע4שו"ע (אבן העזר סי' ח ה).. משמעות הדבר היא שבן זה הינו גוי לכל דבר, ואין בו שמץ ישראליות בשום ענין, וכגון לפטור את אמו מן הייבום, אם התגיירה לאחר לידתו ואחר כך התחתנה והתאלמנה-שאינו פוטר, והוא הדין באשר לכל מערכת החובות שבין אב לבן5משנה (יבמות כב ע"א) ונפסק להלכה בשו"ע (אבן העזר סי' קנו, ב לענין יבום), ונראה שהוא הדין לכל הדברים המוזכרים במשנה בקידושין (כט ע"א).. וגם אם בן זה התגייר כהלכה, אין הוא יכול להיחשב מבחינת ההלכה לבנו של אביו הביולוגי (אף שהלה הוא יהודי), משום שגר שנתגייר, כקטן שנולד דמי6יבמות (צז ע"ב). והרי הוא איפוא אדם חדש ללא יחס, אדם שלא קיים אצלו הקשר ההלכי של בן לאביו7גם לגבי מצוות פריה ורביה אין האב היהודי מקיים המצוה בנולדים מן הנוכרית, ואף על פי שגוי שהתגיירו בניו עמו קיים המצוה, כפי שנפסק בשו"ע (אבן העזר סי' א, ז) ובנושאי הכלים שם, אין הדין כן כשהאב יהודי, "מנחת חינוך" (מצוה א).. יתר על כן, אף שגר צדק יורש את אביו הגוי מתקנת חכמים8כדאיתא בקידושין (יז ע"ב) ובשו"ע (חושן משפט סי' רפג, א), משום שמא יחזור למרדו., בגר שאביו יהודי אין הדין כן, ואינו יורשו9שו"ע שם, וכדאיתא בבבא בתרא (קמט ע"א) בעובדה דאיסור גיורא, שכן טעם התקנה לא שייך כאן, ואין טעם לחילוק בין אב שהיה גוי והתגייר לבין אב שהוא יהודי מלידה. ומפורש בקידושין שם ובשו"ע שם: "עובד כוכבים את הגר וגר את הגר אינו (יורש) לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים"..
5
ו׳במקרה שהלידה היתה בקדושה, היינו שאמו הגויה התגירה בהיותה מעוברת, שונה במקצת הגדר ההלכי. בברייתא נאמר כך10יבמות (צח ע"א) וראה שו"ע (יו"ד סי' רסט, ד) ובש"ך (ס"ק ז).: "גר שהיתה לידתו בקדושה והורתו שלא בקדושה, יש לו שאר האם ואין לו שאר האב. כיצד, נשא אחותו מן האם- יוציא, מן האב- יקיים …:". כלומר, מבחינת האב קובע זמן ההורות (ההפריה- הביאה) בלבד, ואם בשעה זו היה גוי- הוולדות אינן מתייחסים אליו, ומשום כך מותר לו לשאת את אחותו מן האב. ואלו מבחינת האם, הקובע הוא זמן הלידה (והסברה לכך מובנת מאליה), ולכן הנולד לאם שהתגיירה בהיותה מעוברת, נחשב לבנה ואסור בקרובותיה.
6
ז׳מטעם זה שני אחים תאומים, שנולדו לאם שהתגיירה בהיותה מעוברת בהם, אסורים איש באשת אחיו, שהרי מן האם הם אחים לכל דבר, אך אינם חולצים ואינם מייבמים, שהרי ייבום קשור לאחוה מצד האב, וכזו אין להם11יבמות (צז ע"ב - צח ע"א), וברש"י (שם צח ע"א ד"ה הא דאמור רבנן) מפרש שמי שהורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה, אין אומרים כקטן שנולד ביחס לאם..
7
ח׳והנה בנדון השאלה, אמנם האב יהודי, אבל מאחר שהבא על הנכרית- הוולד כמותה, ובזמן הביאה נכרית היתה, יש לומר שמבחינת האב הוולדות אינם שלו ואינם מתייחסים אליו, הן לעניין החיובים, הן לעניין ייבום וחליצה, ואפילו אינו יורשו כמו אב ובנו שהתגיירו12כל זה למרות שקטן נולד לאם גויה שהתגיירה בהיותה מעוברת בו, אינו צריך טבילה, והוא נחשב ליהודי לכל דבר- יבמות (עח ע"א) (אמנם בדברי רמב"ן ביבמות מז ע"ב ד"ה נתרפא צ"ע ואכמ"ל)..
8
ט׳אבל יש לזכור שעל כל פנים אין בן זה גרוע מכל גר אחר, ומסתבר שאביו- כיהודי הקרוב אליו- מחויב לפחות מוסרית, לדאוג להשתלבותו בעם ישראל מן הבחינה הרוחנית13וי"א שחובתו של האב לדאוג לגיורו של הבן, הראשון לציון הרב בן ציון חי עוזיאל (פסקי עוזיאל בשאלות הזמן, סי' סד) ועיין עוד בדרכי משה (טור אבן העזר ריש הלכות יבום)., החומרית והחברתית כאחד, וכפי שנאמר "ואהבתם את הגר", והתנהגות של הסרת כל אחריות כלפיו איננה דרך התורה, גם אם אין כאן משום יחסי אב ובנו.
9
