שו"ת במראה הבזק חלק שני פ״בB'Mareh HaBazak Volume II 82
א׳קראקאס, ונצואלה Caracas, Venezuela
1
ב׳אלול תשנ"א
2
ג׳פב. הפריה חוץ-גופית
3
ד׳שאלה:
מהי עמדת ההלכה בנושא ילדי מבחנה?
מהי עמדת ההלכה בנושא ילדי מבחנה?
4
ה׳תשובה:
הנושא של הפריה חוץ-גופית נדון רבות בספרות הרבנית שהתפרסמה בשנים האחרונות. תחילתה בסוגיה העתיקה של "התעברה באמבטי" וסופה מי ישורנו.
הנושא של הפריה חוץ-גופית נדון רבות בספרות הרבנית שהתפרסמה בשנים האחרונות. תחילתה בסוגיה העתיקה של "התעברה באמבטי" וסופה מי ישורנו.
5
ו׳מועצת הרבנות הראשית לישראל טרם חיוותה דעתה בסוגיה זו בצורה מחייבת.
6
ז׳בשני העשורים האחרונים חלה התפתחות מדהימה בתחום המחקר הרפואי בנושא ה"פריון", ויש לציין כי בתחום זה מדינת ישראל נמצאת באחד המקומות הראשונים בעולם. אחת הסיבות לכך היא שעל-פי ההלכה מצוות "פרו ורבו" הינה אחת המצוות החשובות ביותר והיא מוגדרת כ"מצוה רבה"1תוס' (בבא בתרא יג ע"א ד"ה כופין)., וגם לאחר קיום מצוות פרו ורבו עדיין קיימת המצוה של "לא תוהו בראה לשבת יצרה"2שו"ע (אבן העזר סי' א, ח), ועיין שם שיש אומרים, שאפילו קיים פריה ורביה, ימכור ספר-תורה כדי לשאת אשה בת בנים..
7
ח׳החידושים הרפואיים בתחום זה פתרו רבות מן הבעיות שעד כה לא היו להן פתרונות, והביאו אושר רב לזוגות שהיו במצוקה נפשית מאוד קשה עקב בעיות עקרות, כשלפעמים הגיע המצב עד כדי "פיקוח נפש", כמאמרה של רחל אמנו "ואם אין מתה אנכי"3בראשית (ל', א).. על כן אנו צריכין להודות לקב"ה שפתח מעיינות החכמה גם בתחום זה, וברוך רופא חולים נתן רשות לרופא לרפאות.
8
ט׳שמח ורחב לבבנו, אך גם פחד. לא כל הרופאים מודעים לבעיות ההלכיות הקשורות בנושא זה, וגם בין אלה המודעים- לא כולם ששים לשתף פעולה, והדבר עלול לגרום למכשלות חמורות מאוד. עם זאת יש לציין, כי בזמן האחרון נוצרו אפיקים להידברות ולשיתוף-פעולה בין הרבנים והפוסקים לבין ארגוני הרופאים לפחות בחלק מבתי-החולים בישראל.
9
י׳בכל מקרה פרטי יש אפוא להפנות את בני הזוג לרב פוסק שהתמחה בנושאים אלה, והוא ידריך אישית כל זוג בבעיתו שלו, ועל-ידי זה שבני הזוג ידאגו לכך, שלא תצא מכשלה מתחת ידם, גם תרבה הסייעתא דשמיא, שהיא מקור הברכה, וההשתדלות בהיתר היא רק הכלי לקבלתה.
10
י״אנציין בקצרה רק את הבעיות השונות שהתעוררו בעקבות החידושים הרפואיים, שיצרו את המצבים החדשים, שהפוסקים צריכים להתמודד עמהם, ונתייחס רק למקרה של הפריה חוץ- גופית מזרע הבעל וביצית האשה הנשואים כדת משה וישראל.
11
י״ב1. דרך הוצאת הזרע מן הבעל והשימוש שנעשה בזרע המיותר לאחר ההפריה או במקרה שההפריה נכשלה- כאן יש להיזהר מחשש "הוצאת זרע לבטלה" שהינה איסור חמור4עיין בדבריו החמורים של בעל "חכמת אדם" (כלל קכז) בעניין., וגם מן האפשרות לשימוש לא-מבוקר, או משימוש שלא על-פי ההלכה, שייעשה בשארית הזרע לאחר ההפריה.
12
י״ג2. סדרי ההשגחה על הבטחת שימוש בזרע הבעל בלבד וההקפדה על סדרים שימנעו בלבול או עירוב מכוון של מבחנות, צריכים להיקבע על-ידי רב פוסק, וההשגחה צריכה להיעשות על-ידי אדם נאמן מבחינה הלכית.
13
י״ד3. גם אם כל הפעולות ייעשו על-פי ההלכה, יש עדיין מקום לדון בבעיות יוחסין ובבעיות הנובעות מהן, כגון מצוות יבום. יש לציין שחלק מן הפוסקים מפקפק בשאלה, אם ניתן לקיים מצוות פרו ורבו בצורה זו, גם אם אין בכך איסור.
14
ט״ומקורות לעיון:
15
ט״זשו"ת "אגרות משה" אבן העזר ח"א תשובה עא, שם ח"ג תשובה יד.
16
י״זהגר"ע יוסף ב"תחומין" ח"א עמ' 287.
17
י״חשו"ת "ציץ אליעזר" חלק טו סי' מה: שם ח"ט סי' כא.
18
י״טאסיא ה' תשמ"ו, עמ' 92 (התיחסות של הגר"י קניבסקי לעניין).
19
כ׳שבילי הרפואה תשמ"ח, עמ' כט.
20
