שו"ת במראה הבזק חלק שני צ״אB'Mareh HaBazak Volume II 91
א׳פריז, צרפת Paris, France
1
ב׳טבת תשנ"ב
2
ג׳צא. פינוי מת שנקבר בחוץ-לארץ לקבורה בארץ-ישראל
3
ד׳שאלה:
אדם שנפטר לפני כשנה, נקבר בניצה בצרפת בכוונה לפנות את גופתו כעבור זמן לארץ-ישראל.
אדם שנפטר לפני כשנה, נקבר בניצה בצרפת בכוונה לפנות את גופתו כעבור זמן לארץ-ישראל.
4
ה׳נקבע המועד לכך ב- 17.1.92 ביום שישי והקבורה ב- 20.1.92 יום שני שהוא ט"ו בשבט. ושמו לב אחרי שכבר קנו הכרטיסים, שה- 20.1.92 הוא ט"ו בשבט, ואין הסוכנים מוכנים להחזיר את כספם, ומדובר במשפחה לא עשירה, ושינוי תאריך הנסיעה כרוך בהפסד גדול. זה תורף שאלתם.
5
ו׳אלא שמשאלה זו מסתעפות כמה שאלות וספקות:
6
ז׳א. מה שכתב "גשר החיים" פרק כב סעיף ה "שצריך לחכות עד שיתעכל הבשר", האם דין זה שייך גם כשנקבר בארון?
7
ח׳ב. אם כן, מהו הזמן של עיכול הבשר?
8
ט׳ג. אם מותר לפנות את המת, האם האבלות היא רק ביום הוצאת הגופה מהקבר (17.1.92) כדין פינוי עצמות, או שהאבלות היא עד הקבורה, וכך נרמז ב"גשר החיים" (ח"ב פרק כב).
9
י׳ד. האם האיסור ללקט עצמות במועד הוא דווקא במועד, ולא בשאר ימים שאין מספידים בהם, ומה הדין בט"ו בשבט?
10
י״אה. כשיש איסור, האם האיסור הוא דווקא ביום הפינוי (יום ליקוט עצמות), או גם ביום הקבורה?
11
י״בו. ואם נאמר שאין איסור בשאר ימים שאין מספידים ובט"ו בשבט, האם ההיתר הוא רק בליקוט עצמות או גם כשיש עוד בשר?
12
י״גז. ונ"ל שהבעיה החמורה ביותר בנדון דידן היא ניוול המת מיום הפינוי עד יום הקבורה, ואולי צריך לעשות כל טצדקי כדי שיפנו אותו ביום אחר בשבוע, שאז אפשר לקצר ההליכים לכל הפחות ביום ואולי אפילו ביומיים (שאין שבת ויום ראשון באמצע).
13
י״דהשואלים הם יראי שמים ויעשו כפי שיפסק להם.
14
ט״וכי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלם.
15
ט״זתשובה:
1. כשמעבירים את המת בתוך הארון שבו נקבר וגם קוברים אותו בשנייה באותו ארון, אין משום ניוול, ולכן אין צריך להמתין עד שיתעכל הבשר1"גשר החיים" (ח"א פרק כו סי' ב ס"ק ב)..
1. כשמעבירים את המת בתוך הארון שבו נקבר וגם קוברים אותו בשנייה באותו ארון, אין משום ניוול, ולכן אין צריך להמתין עד שיתעכל הבשר1"גשר החיים" (ח"א פרק כו סי' ב ס"ק ב)..
16
י״ז2. זמן עיכול הבשר מוגדר בשו"ע, וזה לשונו "ליקוט עצמות אינו אלא משיכלה הבשר, כלה הבשר, אין הצורה ניכרת בעצמות…"2שו"ע (יורה דעה סי' תג, ז)..
17
י״ח3. אם המת פונה בארון אין בו דין ליקוט עצמות ביום הוצאת הגופה3שו"ת "הר צבי" (חלק יורה דעה סי' רצו), "גשר החיים" (ח"א פרק כו סי' ד ס"ק יב), "ילקוט יוסף" (ח"ז סי' לה סעיף א). אמנם בשו"ת "אגרות משה" (יורה דעה ח"א סי' רס) חולק וסובר שגם כשמפנים בתוך ארון, יש בו דין ליקוט עצמות., ואם כשנקבר בפעם השנייה נקבר באותו ארון, אין בו דין ליקוט עצמות ואבילות אף ביום הקבורה4לא ראיתי שהמאירי מכריע, המאירי (מועד קטן ח ע"א), שו"ת "הר צבי" הנ"ל, "גשר החיים" הנ"ל, "ילקוט יוסף" הנ"ל, שו"ת מהרי"ל דיסקין (בקונטרס אחרון סי' ר), שו"ת "יחוה דעת" (ח"ד סי' נט).
אמנם ה"חזון איש" (בחלק יורה דעה סי' ריג) ושו"ת "אגרות משה" הנ"ל חולקים וסוברים שגם ביום הקבורה יש דין אבילות, ובשו"ת "משפטי עוזיאל" (מהדורא תנינא חלק יורה דעה סי' קל), כתב שאע"פ שמעיקר הדין אין אבילות ביום הקבורה, מנהג ירושלים הוא להתאבל גם ביום הקבורה., ומותר אף לכתחילה לקבור אותו בארץ בתוך אותו הארון, ובלבד שינקבו בארון חורים או יסירו את הדף התחתון שלו5שו"ע (יורה דעה סי' שסב, א) ובש"ך (שם סק"א), ובביאור הגר"א (שם ס"ק ג) ועיין שו"ת "משיב מלחמה" לרב שלמה גורן הרב הראשי לישראל (ח"ג שער ו), ו"בגשר החיים" (ח"א פרק טז סי' א ס"ק ג').. ואולם דין זה שאפשר לקבור בארון, תלוי במנהגים של החברות השונות, ויש לברר את מנהג החברה קדישא המטפלת בנפטר.
אמנם ה"חזון איש" (בחלק יורה דעה סי' ריג) ושו"ת "אגרות משה" הנ"ל חולקים וסוברים שגם ביום הקבורה יש דין אבילות, ובשו"ת "משפטי עוזיאל" (מהדורא תנינא חלק יורה דעה סי' קל), כתב שאע"פ שמעיקר הדין אין אבילות ביום הקבורה, מנהג ירושלים הוא להתאבל גם ביום הקבורה., ומותר אף לכתחילה לקבור אותו בארץ בתוך אותו הארון, ובלבד שינקבו בארון חורים או יסירו את הדף התחתון שלו5שו"ע (יורה דעה סי' שסב, א) ובש"ך (שם סק"א), ובביאור הגר"א (שם ס"ק ג) ועיין שו"ת "משיב מלחמה" לרב שלמה גורן הרב הראשי לישראל (ח"ג שער ו), ו"בגשר החיים" (ח"א פרק טז סי' א ס"ק ג').. ואולם דין זה שאפשר לקבור בארון, תלוי במנהגים של החברות השונות, ויש לברר את מנהג החברה קדישא המטפלת בנפטר.
18
י״טואם מוציאים אותו מן הארון בזמן הקבורה השנייה, חל עליו יום ליקוט עצמות משעה שהוציאוהו מן הארון, ויש להמתין עד שיתעכל הבשר6עיין הערה 3..
19
כ׳4. הסיבה לאיסור ליקוט עצמות במועד היא שהליקוט גורם צער לאדם ביום שבו הוא מצווה על שמחה7מסכת מועד קטן (ח ע"א). , ולכן נראה שבט"ו בשבט, שאינו יום שמחה מותר ללקט עצמות.
20
כ״א5. האיסור ללקט עצמות במועד, אם הוא שייך גם ביום הקבורה, תלוי במחלוקת שהובאה בתשובה לשאלה 3.
21
כ״ב6. אין ההיתר אלא כשנתעכל הבשר8שו"ע (יורה דעה סי' תג ז)., אך כשמפנים בארון ושוב קוברים באותו הארון בלא להוציא את הגופה ממנו, אפשר לקבור אף קודם עיכול הבשר, וכפי שנאמר בסעיף 1.
22
כ״ג7. כשנקבר בארון, אין בעיה של ניוול המת כפי שנאמר לעיל בסעיף 1, אך יש לדאוג לכבוד הנפטר באותם הימים שבהם הארון אינו קבור [בתיאום עם החברא קדישא], ובפרט שהדבר כרוך בהוצאות כספיות, ולכן אפשר להקל ולהשהותו מחוץ לקברו.
23
