שו"ת במראה הבזק חלק שני צ״הB'Mareh HaBazak Volume II 95
א׳קאלי, קולומביה Cali, Colombia
1
ב׳ניסן תשנ"א
2
ג׳צה. אמירת "צידוק הדין" ותפילת אשכבה בימים שאין אומרים בהם תחנון
3
ד׳שאלה:
ראיתי שנהוג, שלא לומר "צידוק הדין" בימים שאין אומרים בהם תחנון. והנה יש משפחות שמרגישות, שמחסרים מטקס הקבורה, אם אין אומרים "צידוק הדין" או "א-ל מלא רחמים". אני מתקשה להסביר להם את המנהג של אי אמירת "צידוק הדין וא-ל מלא רחמים", כשהם במצב של אבילות.
ראיתי שנהוג, שלא לומר "צידוק הדין" בימים שאין אומרים בהם תחנון. והנה יש משפחות שמרגישות, שמחסרים מטקס הקבורה, אם אין אומרים "צידוק הדין" או "א-ל מלא רחמים". אני מתקשה להסביר להם את המנהג של אי אמירת "צידוק הדין וא-ל מלא רחמים", כשהם במצב של אבילות.
4
ה׳האם יש מקום לאומרם בימים אלה?
5
ו׳תשובה:
א. על אף קיומו של המנהג שלא לאמור תפילת אשכבה (א-ל מלא רחמים) בימים שאין אומרים בהם תחנון, יש על מי לסמוך לאומרה בכל עת, בדירוג הבא של רווחות ההיתר:
א. על אף קיומו של המנהג שלא לאמור תפילת אשכבה (א-ל מלא רחמים) בימים שאין אומרים בהם תחנון, יש על מי לסמוך לאומרה בכל עת, בדירוג הבא של רווחות ההיתר:
6
ז׳א. בתוך השבעה (שלא בשעת הלוויה!) אומרה אפילו ליד הקבר1על-פי מה שכתוב ב"מגן אברהם" (שו"ע אורח חיים סי' תרצו).;
7
ח׳ב. בבית-הכנסת ביום היארצייט וכדו'2כן הוא משמעות דברי ה"משנה ברורה" (שם סי' תקמז ס"ק ח).;
8
ט׳ג. ביום היארצייט לפני הקבר3כן היא מסקנת "כל בו על אבילות", (חלק א עמ' 212-213).;
9
י׳ד. לנוהגים לאומרה בשעת הלוויה, ניתן לאומרה אז4ב"כל בו" הנ"ל (חלק ב עמ' 71-73) הסיק ש"בשעת לויה יותר טוב שלא לאומרה בימים שאין אומרים תחנון", אך גם כתב שאי-אפשר למחות במי שרוצה בכל זאת לאומרה (ובחלק א' נראה שכן דעתו גם בתוך השנה [לאחר השבעה]). (והוא הדין לאומרה תוך השנה ליד הקבר).
10
י״אבאופנים א' וב' יכול להנהיג לאומרה בכל אופן. באופנים האחרים- אין זה מן הראוי לבטל את המנהג באופן מוחלט וקבוע, אבל אפשר לשנות את הנסיבות, כגון כשהאבל מבקש לאומרה ו/או שהנוכחים הם כאלה שקשה להסביר להם פשר המנהג המקובל.
11
י״בב. מכיון שהמנהג שלא לאמור "צידוק הדין" בימים שאין אומרים בהם תחנון הוא קדום5רמ"א (שו"ע יורה דעה סי' תא, ו), שכן דעתו להכריע כמנהג המובא בראשונים (בטור שם)., מוטב, אם אפשר, להסתפק באמירתו על-ידי האבל בינו לבין עצמו (ויכול הרב לסייעו בכך), שלא במניין6כן כתב ב"גשר החיים" (ח", עמ' קנז).; ואם תקשה גם "חריגה" קטנה זו להתקבל על דעת האבלים, נראה שיכול לסמוך על דעת המחבר7דעת השו"ע (יורה דעה סי' תא, ו), ו"פני ברוך" הביא שכך נוהגים הספרדים למעשה. לאומרו כבכל יום.
12
