שו"ת במראה הבזק חלק שני צ״טB'Mareh HaBazak Volume II 99

א׳וינה, אוסטריה Vienna, Austria
1
ב׳אלול תשנ"א
2
ג׳צט. קביעת יום הזכרון (יארצייט) כאשר יום הפטירה אינו ידוע
3
ד׳שאלה:
בעניין אדם שקיבל על עצמו לשמור את יום השנה להוריו שנשמדו בשואה, בי"ז בתמוז, כיצד ינהג כאשר י"ז בתמוז חל בשבת?
4
ה׳תשובה:
א. מי שאינו יודע את היום שמת בו אביו, חייב לברור לו יום אחד ויתענה בו ויאמר בו קדיש1"משנה ברורה" (סי' תקסח ס"ק מב). ובאשר לטעם היארצייט, עיין שו"ת "מנחת יצחק" (ח"א סי' פג):
א. "ריע מזלא (של אותו יום), וכשאינו יודע היום, מרפא ביום שיברור";
ב. לכפר על נפש המת, ושייך גם ביום אחר.
.
5
ו׳ב. ביום שבו בחר, מחויב לנהוג כל ענייני יום-זכרון מצד ההלכה (ולא בחובת נדר או הנהגה טובה)2שו"ת "מנחת יצחק" שם. וכתב שלכן אינו יכול לבחור ליום היארצייט יום שבלאו הכי חייב להתענות, או יום שאסור להתענות בו..
6
ז׳ג. בנדון דידן, שבחירת היום היתה תלויה בדעתו, מסתבר שכוונתו היתה לבחור ביום שיש בו בפועל ביטוי לצער של עם ישראל, דהיינו יום הצום, ולא תאריך י"ז בתמוז דווקא, ולכן ינהג את כל חיובי היארצייט (אמירת קדיש וכו')3מה שאין כן אם יודע את התאריך שבו מת אביו, ואותו היום נופל בשבת, כי אז אין הקדיש נדחה אלא אומרו בשבת. "גשר החיים" (ח"א פרק לב, ג-ד). ביום ראשון, שהוא יום הצום.
7
ח׳א.
8

Welcome to Sefastia

Your AI-powered gateway to the Jewish textual tradition. Find sources with TorahChat and track your learning progress.