שו"ת במראה הבזק חלק שלישי י״אB'Mareh HaBazak Volume III 11
א׳
קיטו, אקוודור, כסלו תשנ"ג
1
ב׳יא. קריאה, ברכות והפטרה בס"ת כשיש חשש רציני שנפסל
2
ג׳שאלה:
3
ד׳יש חשש גדול שספרי התורה של קהילתנו, שמשתמשים בהם לקריאת התורה בשבת וביו"ט, הם פסולים. המצב הוא שמתכוננים לשלוח את הספרים לתיקון או להזמין סופר ע"מ שיתקן אותם. כיצד לנהוג בינתים לענין הקרואים, והאם הם יכולים לברך או לא? ומה הדין לענין ההפטרה וברכותיה?
4
ה׳תשובה:
5
ו׳ספר-תורה שיש בו פסול, "לכתחילה לא יוציאו אפילו לחובת היום"1הכרעת ה"משנה ברורה" (סי' קמג ס"ק כט)., ויקראו הפרשה מחומש וההפטרה מתנ"ך שלם, בלי עולים ובלי ברכה2כדי שלא תשתכח תורת קריאה מישראל - "מגן אברהם" (סי' קמג ס"ק ב) ובעקבותיו "משנה ברורה" (שם ס"ק ט).. אם קשה לקהילה בפסק זה, יוציאו הספר ויקראו בו בלי ברכה3המחבר שם בסעיף ג' פסק "ואפילו בכפרים שאין נמצא להם ס"ת כשר, אין מברכין עליו". משמע, אבל רשאים להוציאו, וברמ"א שם (סעיף ד) הביא שתי דעות - "ובשעת הדחק שאין לציבור רק ס"ת פסול, ואין שם מי שיכול לתקנו, יש אומרים דיש לקרות בו בציבור ולברך עליו, ויש פוסלין". ואף-על-פי שה"משנה ברורה" (שם ס"ק כט) הכריע כדעה השנייה וכמחבר, ואף הוסיף שאין להוציא ספר-התורה במקרה זה [כמובאר בהערה 1], נראה שבמקום שהעניין קשה לקהילה, לפי השעה והמקום, אפשר להקל ולהוציא הספר ולקרוא בו בלא ברכה. אמנם בשו"ת הרמב"ם (הוצאת מקיצי נרדמים ש' רצ"ד) פסק שיש לברך אפילו על קריאה בס"ת פסול "ואין הברכה על הקריאה בספר כמו שהברכה על נטילת לולב או ישיבה בסוכה, שאם היתה סוכה פסולה או לולב פסול, נמצאת הברכה לבטלה... וכן בקריאה המצוה היא הקריאה בספר תורה, בין שקרא בספר כשר בין שקרא בספר פסול...", עיי"ש, וכן פסקו אבודרהם, ה"כלבו" וראב"י, ובעקבותיהם פסק הגר"ש גורן ב"סידור צה"ל" (דיני הוצאת ס"ת וקריאת התורה, סעיף כו): "חיילים הנמצאים בסדרה או במחנה מרוחק שאין אפשרות להביא ספר תורה למקום, והיה להם רק ספר תורה פסול, מותר להם לקרוא את כל שבעת הקרואים לעלות לספר התורה הפסול ולברך כרגיל, ולהסתמך בזה על דברי הרמב"ם המתיר לקרוא בספר תורה פסול. אבל המפטיר יהיה השביעי, כאמור לעיל, וגם לגבי חצי קדיש לא יאמרו אותו אחרי קריאת התורה אלא אחרי ההפטרה".
אבל יש לחלק בין המצב של יחידה בשדה ולבין קהילה שיכולה וצריכה לדאוג לתקינות ספרי-התורה שברשותה. ועיין בשו"ת "דעת כהן" למרן הראי"ה (סי' קעד) שדן בדעת הרמב"ם, ובשו"ת "יחוה דעת" (סי' נח בהערה, עמ' רסז) ובספר "דרך התורה", מפסקי הראשון לציון הרב הראשי לישראל הגאון הרב מרדכי אליהו (פרק טו סעיף יג ובהערה 13 שם) שהכריע שלא להוציא כלל ספר-תורה פסול, ויש לחלק.. ומכל מקום על הקהילה לעשות מאמצים כדי להשיג, ולוא בהשאלה, ספר-תורה שאין בו פסול, ולתקן את ספרי-התורה של הקהילה במהירות האפשרית.
אבל יש לחלק בין המצב של יחידה בשדה ולבין קהילה שיכולה וצריכה לדאוג לתקינות ספרי-התורה שברשותה. ועיין בשו"ת "דעת כהן" למרן הראי"ה (סי' קעד) שדן בדעת הרמב"ם, ובשו"ת "יחוה דעת" (סי' נח בהערה, עמ' רסז) ובספר "דרך התורה", מפסקי הראשון לציון הרב הראשי לישראל הגאון הרב מרדכי אליהו (פרק טו סעיף יג ובהערה 13 שם) שהכריע שלא להוציא כלל ספר-תורה פסול, ויש לחלק.. ומכל מקום על הקהילה לעשות מאמצים כדי להשיג, ולוא בהשאלה, ספר-תורה שאין בו פסול, ולתקן את ספרי-התורה של הקהילה במהירות האפשרית.
6