שו"ת במראה הבזק חלק שלישי קל״חB'Mareh HaBazak Volume III 138

א׳ מונטריאול, קנדה, ניסן תשנ"ג

ב׳קלח. כתיבת ב"ה או בס"ד בראש דבר חולין

ג׳שאלה:

ד׳האם מותר לזרוק מכתב שמופיע בו בס"ד או ב"ה?

ה׳תשובה:

ו׳1. יש להימנע מכתיבת שם שמים בשטרי הדיוטות או בהזמנות למסיבות וכיוצא בזה מפני שהדרך להשליכם לאיבוד, ונמצא שם שמים מוטל בבזיון ח"ו¹בגמ' ראש השנה (יח ע"ב) אמרו, פעם אחת גזרה מלכות יוון הרשעה שלא להזכיר שם שמים על פיהם, וכשגברה עליהם מלכות חשמונאי ונצחום, התקינו שיהיו מזכירין שם שמים אפילו בשטרות, וכך היו כותבים: "בשנת כך וכך ליוחנן כהן גדול לאל עליון", וכששמעו חכמים בדבר, אמרו, למחר זה פורע חובו ונמצא שטר מוטל באשפה, וביטלום, ואותו היום עשאוהו יו"ט. ע"כ. וכן פסק הרמ"א (יו"ד סי' רעו סעיף יג), וכן כתב התשב"ץ (סי' תיח) וכן כתב בשו"ת הרדב"ז (ח"א סי' רכ)..

ז׳2. כשכותב בראשי-תיבות - ב"ה וכדו', אין בזה איסור כלל²כן כתב בס' "יחוה דעת" (ח"ג סי' עח) וכן כתב בס' "ברית עולם" (דף קמח) וכן מוכח מ"ספר חסידים" (סי' תתקלה) שכתב להתיר למחוק שתי יודין שנכתבו להוראת שם ד'. וכן מוכח מפסקי מהרא"י (סי' קעא) וכן בשו"ת מהרש"ם (ח"א סי' קנט)., אף-על-פי שמתכוון לשם שמים³וכל שכן בכתב שלנו שאינו כתב אשורי, שיש להקל יותר, וכמו שכתב בשו"ת הרמ"א (סי' לד) שספרים שלנו הכתובים בכתב שאינו כתב אשורי, אין קדושתם כל כך, וכן כתב בשו"ת "חוות יאיר" (סי' קט).. אך יש שהחמירו, לכתחילה, שלא לכתוב כן⁴שו"ת "צפנת פענח" (סי' קצו) ושו"ת מהר"ץ חיות (סי' יא אות ג). ובשו"ת "אגרות משה" (יו"ד ח"ב סי' קלח) מעיר דעל מכתבי חול, שהרבה פעמים יש בהם לשון הרע, ודאי אין זו מעלה שיהיה כתוב בהם ב"ה, אבל לא שיש חשש שמא יתבזה, שרוב הניירות הולכים בסופם לשריפה., שמא יתבזה אחרי כן. ואם כתב, (לדעה זו) אסור למחקו, שדומה דינו לכותב שתי יו"דין⁵בשו"ת "דברי חכמים" (יו"ד סי' כח, ד"ה וק"ל מיהא) ושו"ת "פסקי עוזיאל" (שאלות הזמן, סי' כו) חילקו, שאם כתב שם בלי קידוש, אע"פ שהוא יודע שהוא שם, מותר למחקו ולזורקו..

ח׳3. אם כתב בס"ד, אפילו לשם שמים, אין בכך כלום. שאין בזה שום אות מאותיות השם⁶בשו"ת "אגרות משה" הנ"ל ובשו"ת "יחוה דעת" הנ"ל..

ט׳4. לכן ישתדל שלא לזרוק דרך ביזיון את הדף שכתוב בראשו ב"ה⁷הרב צבי פסח פרנק נשאל על עניין בית-ספר שרושמים בו כל יום על הלוח ב"ה, כדי לחנך את התלמידים, ולמחרת מוחקים ורושמים שוב, אם מותר למחוק על מנת לכתוב. והשיב שמצד הדין אין בזה איסור מחיקה, ומכל מקום יש לדון מצד מצוות חינוך.. אבל אם כתב בס"ד, אין שום קפידא לאסור אף באופן שיש לחוש למחיקה שלא לצורך או לדבר בזיון.