שו"ת במראה הבזק חלק שלישי קנ״גB'Mareh HaBazak Volume III 153
א׳
בואנוס איירס, ארגנטינה, כסלו תשנ"ד
1
ב׳קנג. איסור "לפני עור" במכירת אמצעי-מניעה כשיש מכשירי-מכירה אוטומאטיים
2
ג׳שאלה:
3
ד׳האם מציאותם של מכשירים אוטומטים למכירת אמצעי מניעת הריון גורמת שלא יהיה איסור של "לפני עיור" "בתרי עברי דנהרא" אלא רק איסור של מסיע משום דהוי "כחד עברי דנהרא", גם לפי המשנה למלך שסובר שאפשרות קניה אצל יהודי אחר העובר על האיסור משאירה אותו במצב של "תרי עברי דנהרא"?
4
ה׳תשובה:
5
ו׳במקום שניתן להשיג "אמצעי מניעה"1מדובר באמצעים המונעים הידבקות ממחלות והמביאים לאיסור הוצאת זרע לבטלה, ולפוסקים האוסרים בגוי כדלעיל. בלא טירחה ממוכר גוי2לגוי אין איסור לפני עור (תוס' ע"ז טו ע"ב ד"ה לעובד), ועיין ב"שדי חמד" (שם אות כג) שכן כתב ה"קרבן אליצור" דלא כ"פרי מגדים" (וכך ב"חתן סופר" דף קלט ע"ד), וסברה פשוטה היא, שהרי אינה מז' מצוות בני-נח, ואינם ערבים זה לזה. או ממכשיר אוטומאטי שהועמד ע"י גוי:
6
ז׳1. אין איסור "לפני עוור" מן התורה3ע"ז דף ו ע"ב. דלא חשיב קאי בתרי עברי דנהרא היכא דשכיח לקנות, ואף מישראל משמע. כן כתבו תוס' חגיגה (יג ע"א ד"ה אין), מרדכי (ע"ז סי' תשצה) וכן פסק ברמ"א (שו"ע יו"ד סי' קנא) דנהגו להקל, וכן פסקו ה"מגן אברהם" (או"ח סי' שמז ס"ק ד) וה"משנה ברורה" (שם, ס"ק ז). אמנם כתב הרמ"א שבעל נפש יחמיר לעצמו, כדעת הר"ן הרא"ש והגמ"ר, וגם הש"ג מסתפק בדעת רש"י לאיסור, ראה ב"שדי חמד" (מערכת וא"ו כלל כו אות ב). מכל מקום עיקר הדין כרוב הפוסקים שאין לפני עור בכהאי גוונא. במכירתם, הן לגוי הן ליהודי, וזאת אף לסברת ה"משנה למלך"4שהרי סברתו האחת שלא יפטר ישראל מאיסור לפני עור, כאשר ישראל אחר היה עובר על לפני עור, וכאן הרי המוכר האחר הוא גוי ואינו מצווה על לפני עור, וממילא הישראל אינו עובר, וכן כתב ב"יביע אומר" (ח"ב או"ח סי' טו). וסברתו השנייה שאולי לא יעבור הישראל השני על האיסור כלל ונמצא זה מכשילו, גם היא לא שייכת כאן, שהרי לגוי אין איסור, וגם אם היה לו איסור, אין לו חזקת כשרות ובוודאי היה מוכר. ועיין ב"שדי חמד" (שם אות ט) שהביא מחלוקת פוסקים כשיש אפשרות לקנות מגוי, אם יש לפני עור. (פ"ד ה"ב מהל' מלוה ולווה).
7
ח׳2. במכירה לגוי אף אין איסור מסייע ידי עוברי עבירה מדרבנן5תוס' ומרדכי הנ"ל ורמ"א דנהגו להקל, ומשמע שאין איסור כלל. והש"ך (שם) כתב שאף המחמירים מודים, שזה דווקא לישראל, אך אין איסור לסייע לגוי, וכן פסקו ב"מגן אברהם" וב"משנה ברורה" הנ"ל (ועיין עוד הגר"א שם ס"ק ח, "ברכי יוסף" שם ו"פתחי תשובה" שם ס"ק ב דחולקין)..
8
ט׳3. אסור למכור ליהודי משום איסור מסייע מדרבנן6תוס' שבת (ג ע"א ד"ה בבא), שו"ע או"ח (סי' שמז ס"ב), "מגן אברהם" (שם ס"ק ד) ו"משנה ברורה" (שם ס"ק ז), והוא איסור דרבנן מכיוון שחשיב כחד עברא דנהרא, וכן פסקו רוב האחרונים, עיין "יביע אומר" (הנ"ל) ו"אגרות משה" (ח"א יו"ד סי' עב), ועיין עוד ב"שדי חמד" (שם אות ג). ואף דעת היש מקילין שברמ"א הוא דוקא לגוי, אך לישראל מודים שאסור. והוא מחויב7ראה ב"שער הציון" (סי' שמז ס"ק ח) שכתב, שכאשר בידו למונעו מן האיסור, החיוב להפרישו הוא מדאורייתא. להפרישו8א. הש"ך ביו"ד (שם ס"ק ז) כתב שגם לגבי ישראל מומר אין איסור מסייע, ו"דגול מרבבה" הסביר דכוונתו למזיד לאותה העבירה שאינו מצוּוה להפרישו, וכן הוכיח ב"אגרות משה" (יו"ד ח"א סי' עב) כדבריו, ובמקום אחר כתב דזה כשאי-אפשר להפרישו (אהע"ז ח"ד סי' סא אות ב).
ב. מה שלמיעוט בני-אדם הותר להשתמש באמצעי זה, כגון במקרה של חשש להידבקות ממחלה ומשום מצוות עונה, אינו נחשב כמצב דאיכא למיתלי בהיתרא, כמו במשנה שביעית פ"ה מ"ו, ששם, מה שניתן לתלות בו, שייך אצל כל אדם, למשל מידה למדוד, הרי יתכן שהוא לא ימדוד בה תבואה שמקורה באיסור זריעה, וכל כיוצ"ב. מה שאין כן עניין זה לתלות בדבר שרק מיעוט קטן של אנשים הותר להם, הרי לרוב בני-האדם דבר זה אסור, נמצא שאדם זה שבא לקנות מכשיר שהוא אסור לרוב בני האדם, יש ללכת אחר הרוב, ויש בו גם משום לפני עור דאורייתא כמו שכתב ה"משנה למלך" במקרה שגם המוכר האחר הוא ישראל. דברי הגר"ש ישראלי..
ב. מה שלמיעוט בני-אדם הותר להשתמש באמצעי זה, כגון במקרה של חשש להידבקות ממחלה ומשום מצוות עונה, אינו נחשב כמצב דאיכא למיתלי בהיתרא, כמו במשנה שביעית פ"ה מ"ו, ששם, מה שניתן לתלות בו, שייך אצל כל אדם, למשל מידה למדוד, הרי יתכן שהוא לא ימדוד בה תבואה שמקורה באיסור זריעה, וכל כיוצ"ב. מה שאין כן עניין זה לתלות בדבר שרק מיעוט קטן של אנשים הותר להם, הרי לרוב בני-האדם דבר זה אסור, נמצא שאדם זה שבא לקנות מכשיר שהוא אסור לרוב בני האדם, יש ללכת אחר הרוב, ויש בו גם משום לפני עור דאורייתא כמו שכתב ה"משנה למלך" במקרה שגם המוכר האחר הוא ישראל. דברי הגר"ש ישראלי..
9