שו"ת במראה הבזק חלק שלישי כ״גB'Mareh HaBazak Volume III 23
א׳ מונטוידאו, אורוגוואי, תמוז תשנ"ד
1
ב׳כג. בית-כנסת שיש בו חדרים מספר, המכוונים לכיוונים שונים
2
ג׳שאלה:
3
ד׳בקהילה היהודית קיים בית כנסת גדול ובית כנסת קטן. בית הכנסת הגדול משמש גם כאולם להרצאות, טכסים ואירועים קהילתיים שונים. בית הכנסת הקטן פונה לכוון צפון ובית הכנסת הגדול פונה לכוון מזרח. בית-הכנסת הקטן נמצא ליד הגדול. בסביבה של בית הכנסת של הקהילה ישנם עוד שני בתי כנסת גדולים וותיקים, אחד פונה לכוון מזרח ואחד פונה לכוון צפון. בית הכנסת הגדול הפונה לכוון מזרח איננו יכול לשנות את הכוון הכללי שלו מסיבות של צורת המבנה. שאלותי הבאות הן:
4
ה׳* האם ניתן להשאיר 2 בתי כנסת בתוך בנין אחד כאשר כל אחד פונה לכוון אחר?
5
ו׳* האם מותר לשנות את בית הכנסת הקטן שיפנה גם לכוון מזרח כמו הגדול?
6
ז׳* כיצד יש להתחשב בכך שבתי כנסת אחרים בעיר פונים לכוונים שונים?
7
ח׳תשובה:
8
ט׳הכיוון המדויק מאורוגואי לירושלם הוא צפון-מזרח1שהרי מאורגואי לירושלם עוברים בערך תשעים מעלות מזרחה וששים-וחמש מעלות צפונה בכדור הארץ, ועל כן לכתחילה יש להתפלל לכיוון צפון-מזרח, כמובא ב"משנה ברורה" (סי' צד סקי"א), וכעין זה גם ב"ערוך השלחן" (שם סעיף ד וסעיף יד) בשם ה"לבוש" (ליתר דיוק, הכיוון המדויק הוא קצת יותר מזרחה מאשר צפונה, אבל ודאי שאין צריך לדייק ממש עד המעלה האחרונה).. הואיל וכך, גם מזרח וגם צפון הם אפוא בכיוון כללי לירושלם2גם הכיוון צפון הוא באי-דיוק של פחות מששים מעלות., ואין צריך לשנות את כיוונו של בית-כנסת הפונה לאחד הכיוונים האלה3דיש לסמוך על בעל "ערוך השלחן" שלמרות שהוא מסכים, שלכתחילה עדיף לדייק בכיוון (כבהערה מס' 1), מכל מקום הוא טוען (סי' צד ס"ק ח) שאין צריך לכוון ממש כנגד ירושלם, וכי די בכיוון הכללי.. ולמרות שבתי-הכנסת פונים לכיוונים שונים, נראה שלפי מצבכם4דבדרך כלל שינוי כזה דורש הוצאות כספיות ומפחית את יופיו של בית-הכנסת. ועיין בשו"ת "משיב דבר" לנצי"ב (סי' י ד"ה אבל) הכותב שאם אנשים קנו מקומות בבית-כנסת, אז בכל מקרה אסור לגבאים לשנות את מבנה בית-הכנסת, אם בעלי המקומות מקפידים (בגלל התרחקות מארון-הקודש או מן הבימה וכדו'). לא צריך לחוש לא לאיסור לא תתגודדו5עיין בשו"ת "האלף לך שלמה" (או"ח סי' מח) שנשאל אודות עיר שבה כל בתי-הכנסת היו פונים לכיוון מזרח, עד ששינו אנשי בית-כנסת אחד את מקום ארון-הקודש שלהם לצד דרום, "מחמת שיש בכותל דרום לעשות שם עוד מקומות, כי הוא רחב מכותל מזרח". בעל "האלף לך שלמה" השיב שחייבים להחזיר את ארון-הקודש למקומו בצד מזרח, ובין היתר הוא כותב "גם דיש שם כמה בתי-כנסת דהוי במזרח ואחד יהי' בצד דרום, הוי בזה בכלל לאו דלא תתגודדו". אבל בפשטות לא תתגודדו אינו שייך לנדון דידן הואיל וכל בתי-הכנסת לכאורה בעצם מתפללים לאותו הכיוון של "לקראת ירושלם", והשינויים נובעים מקשיי דיוק. ולא שיראה בעיני ההמון כצחוק6בדרך כלל רוב רובם של המתפללים אינם שמים לב לשוני של כיווני בתי-הכנסת השונים, וגם מי ששם לב להבדל בזה, הרי קל להסביר לו שגם צפון וגם מזרח הם בערך הכיוון הנכון. ואם רב בית-הכנסת מרגיש צורך בכך, יסביר לקהל, למה אין סתירה בהתנהגותם של אנשי בתי-הכנסת השונים., ואינכם צריכים אפוא להעביר ארונות-הקודש ממקומם7בארונות-קודש המחוברים לכותל או לריצפה (כברוב בתי-הכנסת) עדיף שלא להזיזם, גם אם אין טורח בדבר. שו"ת "רב פעלים" (ח"ב או"ח סי' כ) מעלה בזה שני איסורים אפשריים:
א. הוא טוען (עמ' טז, ד"ה עוד ראיתי) שיש כאן ספק איסור דאורייתא של הורדת מקום הארון מקדושתו המקורית לקדושה הרגילה של שאר בתי-הכנסת.
ב. הוא מדייק (עמ' יד, ד"ה וגדולה מזאת) מן הירושלמי במסכת שבת (פי"ב הל' ג) שיש איסור כללי להזיז שום חלק מבית-הכנסת, אפילו על מנת לקובעו במקום אחר של אותו בית-הכנסת.
אמנם, הגר"מ פיינשטיין (בשו"ת "אגרות משה" או"ח ח"ב סי' מז) דן אף הוא בטענות אלה (מבלי להתייחס לתשובה של ה"רב פעלים") והוא דוחה את שתיהן. הוא טוען שאין בהזזת ארון-הקודש משום הורדת המקום מקדושתו, כי הוא סובר שאין למקום ארון-הקודש שום קדושת יתר על שאר בית-הכנסת. ולגבי הדיוק מן הירושלמי הוא סבור ד"כיון שיש צורך בזה... או אפילו לנוי בעלמא, מסתבר שיש להתיר", עיי"ש. אבל מכל מקום נראה שבנדון דידן יש להחמיר כשו"ת "רב פעלים", מכיוון שאין הסיבות לשינוי כל כך ברורות.
בארונות-קודש שאינם מחוברים לבית-הכנסת סבור גם שו"ת "רב פעלים" (ח"ב או"ח סי' כ, עמ' טו, ד"ה ודע) שאין איסור בשינוי. אבל נראה שאין צריך להעבירם, אם העברה זאת תגרום לטרחה גדולה או לאי-נוחיות בשעת התפילות וכדו'..
א. הוא טוען (עמ' טז, ד"ה עוד ראיתי) שיש כאן ספק איסור דאורייתא של הורדת מקום הארון מקדושתו המקורית לקדושה הרגילה של שאר בתי-הכנסת.
ב. הוא מדייק (עמ' יד, ד"ה וגדולה מזאת) מן הירושלמי במסכת שבת (פי"ב הל' ג) שיש איסור כללי להזיז שום חלק מבית-הכנסת, אפילו על מנת לקובעו במקום אחר של אותו בית-הכנסת.
אמנם, הגר"מ פיינשטיין (בשו"ת "אגרות משה" או"ח ח"ב סי' מז) דן אף הוא בטענות אלה (מבלי להתייחס לתשובה של ה"רב פעלים") והוא דוחה את שתיהן. הוא טוען שאין בהזזת ארון-הקודש משום הורדת המקום מקדושתו, כי הוא סובר שאין למקום ארון-הקודש שום קדושת יתר על שאר בית-הכנסת. ולגבי הדיוק מן הירושלמי הוא סבור ד"כיון שיש צורך בזה... או אפילו לנוי בעלמא, מסתבר שיש להתיר", עיי"ש. אבל מכל מקום נראה שבנדון דידן יש להחמיר כשו"ת "רב פעלים", מכיוון שאין הסיבות לשינוי כל כך ברורות.
בארונות-קודש שאינם מחוברים לבית-הכנסת סבור גם שו"ת "רב פעלים" (ח"ב או"ח סי' כ, עמ' טו, ד"ה ודע) שאין איסור בשינוי. אבל נראה שאין צריך להעבירם, אם העברה זאת תגרום לטרחה גדולה או לאי-נוחיות בשעת התפילות וכדו'..
9
י׳יש מקום לחנך את הקהילות לצדד את גופם לכיוון המדויק בשעת תפילת שמונה-עשרה למרות שאז לא יתפללו ממש כנגד ארון-הקודש8עיין ב"משנה ברורה" (סי' צד ס"ק ט) וב"כף החיים" (סי' צד ס"ק ח) שמצטטים מן ה"כנסת הגדולה" (סי' צד ד"ה לפי): "ומיהו אפילו קבעו ההיכל בכותל אחר, צריך למתפלל להחזיר פניו למזרח". ב"משנה ברורה" (ס"ק ט וס"ק י) מוכח שהבין בכוונת ה"כנסת הגדולה", שיש להפוך את כל הגוף לכיוון הנכון, וכן הבין בה ה"אליהו רבה" (שם ס"ק ב), וכן הורה הגרש"ז אויערבאך הלכה למעשה.. אבל אם יראה מוזר לעשות כן, יש להם על מי לסמוך גם אם יתפללו לכיוון הארון ממש9א. הנצי"ב (בשו"ת "משיב דבר" ח"א סי' י) מסביר שבמצב כזה נוהגים להתפלל לכיוון ארון-הקודש, למרות שלכאורה אין זה כדין, מפני "שההמון מורגלים להתפלל לצד ההיכל, ואינם יודעים לכוין את הרוחות ולחשוב כי שאני ביהכ"נ זה משארי בתי כנסיות...". הגרי"א הענקין (בספרו "עדות לישראל" המודפס ב"כתבי הגרי"א הענקין", כרך ראשון עמ' 160) הבין מזה שתמיד יש להתפלל כנגד ארון-הקודש, גם אם אינו בכיוון הנכון.
ב. מכל מקום, לכתחילה עדיף ליחידים המבינים לעקם את פניהם (בלבד) לכיוון המדויק, עיין ב"משנה ברורה" סי' צד ס"ק י. אבל אם יש חשש שאחרים יצחקו על זה, נראה דשוב יש לסמוך על הגרי"א הענקין (בהערה הקודמת) גם ליחידים, במיוחד שהסטייה מן הכיוון היא קטנה. ועל כל פנים, למי שמתפלל ביחידות, ודאי עדיף שיהדר להתפלל לצפון-מזרח..
ב. מכל מקום, לכתחילה עדיף ליחידים המבינים לעקם את פניהם (בלבד) לכיוון המדויק, עיין ב"משנה ברורה" סי' צד ס"ק י. אבל אם יש חשש שאחרים יצחקו על זה, נראה דשוב יש לסמוך על הגרי"א הענקין (בהערה הקודמת) גם ליחידים, במיוחד שהסטייה מן הכיוון היא קטנה. ועל כל פנים, למי שמתפלל ביחידות, ודאי עדיף שיהדר להתפלל לצפון-מזרח..
10