שו"ת במראה הבזק חלק שלישי ג׳B'Mareh HaBazak Volume III 3
א׳
קיטו, אקוודור, אייר תשנ"ב
1
ב׳ג. דיבור בשירותים ובמקלחת
2
ג׳שאלה:
3
ד׳ידוע האיסור לדבר בבית-הכסא, יש מקרים שמאד קשה לשמור על זה למשל כשמקלחים ילדים וכדו'. האם יש אפשרות להקל במקרה של צורך ולדבר דברים הנצרכים?
4
ה׳תשובה:
5
ו׳מותר לדבר דברי חולין בבית-הכסא שיש בו גם אמבטיה1הנה לעניין בית-הכסא שמשתמשים בו גם לשימושים אחרים, כתבו מן האחרונים שאין עליו דין בית-כסא לעניין דברים שבקדושה ונטילת ידיים וכו' ("מנחת יצחק" ח"א סי' ס בשם "זקן אהרון" ח"א סו"ס א, על-פי דברי "מגן אברהם" סי' פז ס"ק א, שגרף של רעי שמשתמשים בו גם לדברים אחרים, אין דין גרף של רעי עליו). ואף-על-פי שיש לפקפק בהיתר זה, כמו שכתב ה"מנחת יצחק" עצמו שם בסוף התשובה (וע"ע "יביע אומר" ח"ג סי' ב ס"ק ב), יש לצרף לזה גם את הדיעה שבית-הכסא שלנו אין עליו אלא דין בית-כסא דפרסאי שדינו כמכוסה (ברכות דף כו ע"א), שנפסק בשו"ע (או"ח סי' פג, ד), ע"ש ב"מנחת יצחק" בשם אחרונים. ואף שיש לפקפק גם בזה (עיין ב"מנחת יצחק" שם וב"יביע אומר" שם וב"חזון איש" הל' קריאת שמע סי' יז אות ד), יש עוד היתר בבתי-כסא שלנו שהם עשויים מחרסינה, שיש לצדד שדינה כזכוכית ומתכות, שכאשר הם נקיים, אין דין גרף של רעי עליהם (שו"ע או"ח סי' פז סעיף א).
ואף-על-פי שגם בהיתר זה יש לפקפק (ע"ש ב"מנחת יצחק" הנ"ל וב"יביע אומר" הנ"ל וב"חזון איש". וה"חזון איש" כתב למסקנה שבתי-כסאות שלנו הם ספק דין בית-כסא), נראה שלעניין דיבור יש להקל, מכיוון שיש מחלוקת פוסקים בעיקר סיבת האיסור של דיבור בבית-הכסא - יש אומרים שהוא איסור מצד שהחיצונים יונקים מן הדיבור בבית-הכסא ("בן איש חי" שנה ראשונה פרשת ויצא אות י ו"כף החיים" סי' ג ס"ק ו), ויש אומרים שהוא משום צניעות. כך משמע מרמב"ם פ"ה מהל' דעות ה"ו, וכן כתב בשו"ע הגרש"ז בסי' ג הל' ב מפורשות, וגם ה"אור זרוע" שהוא המקור לדברי הרמ"א בסי' ג סעיף ב שאוסר דיבור בבית-הכסא, כמו שכתוב ב"דרכי משה" שם, כתב מפורשות שהוא מדין צניעות, וזה לשונו בח"א סי' קלז: "למדנו מאלו הלכות שאסור לספר בבית הכסא משום צניעות". וכן משמע פשטות הסוגיא בברכות דף סב ע"ב שכתוב שם, שקוראים לו בית-הכסא של כבוד הואיל ואין מדברים שם (כפירוש רש"י שם), הרי לפי הש"ס שלנו האיסור הוא מצד צניעות וכבוד. ואם כן נראה לאמר שלשיטות, שהאיסור הוא מדין צניעות, אסור לדבר בבית-הכסא רק כאשר מתכוון לעשות שם צרכיו, וכמו שצריך לסגור את הדלת, להתרחק מכל אדם וליכנס מערה לתוך מערה וכו', כמבואר בגמרא שם וברמב"ם בהל' דעות, כן צריך לשתוק ולא לדבר בשעת עשיית צרכיו. אבל אם נכנס לבית-כסא לצורך אחר, נראה שאין האיסור לדבר שם מצד הצניעות, רק מצד יניקת החיצוניים. והואיל ויש הרבה שיטות, כמו שכתבנו לעיל, שאין דין בית-הכסא על בתי-כסא שלנו, וגם יש הרבה דעות שאין איסור דיבור כאשר נכנסים לבית-הכסא שלא לצורך עשיית צרכים, נראה שיש להקל, ובפרט בצירוף דברי הרה"ג בן ציון אבא שאול שכתב בספרו "אור לציון" (ח"א או"ח סי' א) שיש דין בית-כסא רק בתוך האסלה עצמו, ומחיצות האסלה הן המהוות את בית-הכסא - ואין דין בית-כסא בכל החדר., אם לא נכנס שם כדי לעשות צרכיו2אם מתכוון לעשות שם צרכיו ודאי שאסור לדבר מצד צניעות, כמו שכתבנו לעיל באות (1), בלי קשר לדין בית-הכסא, כמו שמצאנו בשאול המלך ע"ה שנכנס מערה לתוך מערה וכו' (ברכות סב ע"ב ורמב"ם הל' דעות שם), אף-על-פי שלא היה שם בית-הכסא כלל., וקל חומר אם נכנס לצורך רחיצת ילדים וכיו"ב3שמצאנו הרבה קולות ביחס לילדים קטנים כגון זו, שבשבת יש להם דין חולה שאין בו סכנה לכל צרכיהם הרגילים (או"ח סי' רעו סעיף א ברמ"א), ולכן יש לומר שלדבר איתם הוי "צורך גדול", ומה גם שה"משנה ברורה" (סי' ג ס"ק ד) מתיר לדבר בבית-הכסא אפילו בלי הקולות שכתבנו לעיל.. ואפילו בבית-הכסא בלי אמבטיה נראה שמותר לדבר, כשאינו מתכוון לעשות שם צרכיו כעת4עיין אות (1). ונראה שאפילו בלי הצירוף של האמבטיה יש להתיר, מן הטעמים האחרים שכתבנו שם..
ואף-על-פי שגם בהיתר זה יש לפקפק (ע"ש ב"מנחת יצחק" הנ"ל וב"יביע אומר" הנ"ל וב"חזון איש". וה"חזון איש" כתב למסקנה שבתי-כסאות שלנו הם ספק דין בית-כסא), נראה שלעניין דיבור יש להקל, מכיוון שיש מחלוקת פוסקים בעיקר סיבת האיסור של דיבור בבית-הכסא - יש אומרים שהוא איסור מצד שהחיצונים יונקים מן הדיבור בבית-הכסא ("בן איש חי" שנה ראשונה פרשת ויצא אות י ו"כף החיים" סי' ג ס"ק ו), ויש אומרים שהוא משום צניעות. כך משמע מרמב"ם פ"ה מהל' דעות ה"ו, וכן כתב בשו"ע הגרש"ז בסי' ג הל' ב מפורשות, וגם ה"אור זרוע" שהוא המקור לדברי הרמ"א בסי' ג סעיף ב שאוסר דיבור בבית-הכסא, כמו שכתוב ב"דרכי משה" שם, כתב מפורשות שהוא מדין צניעות, וזה לשונו בח"א סי' קלז: "למדנו מאלו הלכות שאסור לספר בבית הכסא משום צניעות". וכן משמע פשטות הסוגיא בברכות דף סב ע"ב שכתוב שם, שקוראים לו בית-הכסא של כבוד הואיל ואין מדברים שם (כפירוש רש"י שם), הרי לפי הש"ס שלנו האיסור הוא מצד צניעות וכבוד. ואם כן נראה לאמר שלשיטות, שהאיסור הוא מדין צניעות, אסור לדבר בבית-הכסא רק כאשר מתכוון לעשות שם צרכיו, וכמו שצריך לסגור את הדלת, להתרחק מכל אדם וליכנס מערה לתוך מערה וכו', כמבואר בגמרא שם וברמב"ם בהל' דעות, כן צריך לשתוק ולא לדבר בשעת עשיית צרכיו. אבל אם נכנס לבית-כסא לצורך אחר, נראה שאין האיסור לדבר שם מצד הצניעות, רק מצד יניקת החיצוניים. והואיל ויש הרבה שיטות, כמו שכתבנו לעיל, שאין דין בית-הכסא על בתי-כסא שלנו, וגם יש הרבה דעות שאין איסור דיבור כאשר נכנסים לבית-הכסא שלא לצורך עשיית צרכים, נראה שיש להקל, ובפרט בצירוף דברי הרה"ג בן ציון אבא שאול שכתב בספרו "אור לציון" (ח"א או"ח סי' א) שיש דין בית-כסא רק בתוך האסלה עצמו, ומחיצות האסלה הן המהוות את בית-הכסא - ואין דין בית-כסא בכל החדר., אם לא נכנס שם כדי לעשות צרכיו2אם מתכוון לעשות שם צרכיו ודאי שאסור לדבר מצד צניעות, כמו שכתבנו לעיל באות (1), בלי קשר לדין בית-הכסא, כמו שמצאנו בשאול המלך ע"ה שנכנס מערה לתוך מערה וכו' (ברכות סב ע"ב ורמב"ם הל' דעות שם), אף-על-פי שלא היה שם בית-הכסא כלל., וקל חומר אם נכנס לצורך רחיצת ילדים וכיו"ב3שמצאנו הרבה קולות ביחס לילדים קטנים כגון זו, שבשבת יש להם דין חולה שאין בו סכנה לכל צרכיהם הרגילים (או"ח סי' רעו סעיף א ברמ"א), ולכן יש לומר שלדבר איתם הוי "צורך גדול", ומה גם שה"משנה ברורה" (סי' ג ס"ק ד) מתיר לדבר בבית-הכסא אפילו בלי הקולות שכתבנו לעיל.. ואפילו בבית-הכסא בלי אמבטיה נראה שמותר לדבר, כשאינו מתכוון לעשות שם צרכיו כעת4עיין אות (1). ונראה שאפילו בלי הצירוף של האמבטיה יש להתיר, מן הטעמים האחרים שכתבנו שם..
6
