שו"ת במראה הבזק חלק שלישי ל״הB'Mareh HaBazak Volume III 35
א׳מדריד, ספרד, תמוז תשנ"ג
1
ב׳לה. שמירה על מטוסים בחו"ל הכרוכה בחילול שבת
2
ג׳שאלה:
3
ד׳חברת "אל על" הוסיפה בקיץ טיסה הנוחתת במדריד ביום ו' בבוקר וממריאה במוצאי-שבת.
4
ה׳צעירים יהודים מהקהילה שעובדים בחברת "אל על" נדרשים במסגרת עבודתם לבוא בשבת לשמור על המטוס. שמירה זו נחוצה כדי למנוע אפשרות הנחת פצצה שעלולה אח"כ להתפוצץ בטיסה.
5
ו׳העבודה כרוכה בנסיעה בשבת מחוץ לתחום וכן בשימוש במכשירי-קשר.
6
ז׳כיצד יש להדריך את הצעירים בשאלה זו?
7
ח׳תשובה:
8
ט׳מכיוון שמדובר בהסדר קבע, מן הראוי לבדוק את האפשרות להגיע להסדר עם השומרים ועם חברת "אל-על", שהשומרים יגיעו לשדה התעופה לפני כניסת השבת, יעשו סידורים לשהייתם במקום כל השבת ויחזרו לביתם רק לאחר צאת השבת, ואז הבעיה נפתרת מעיקרה. אם בגלל הגבלה זו יווצר מצב, שבו לא תהיה שמירה, הרי מכיוון שיש כאן חשש פיקוח-נפש, ויהיה מותר יהיה להסיעם - עם הכלים הנחוצים להם לצורך השמירה1עירובין מה ע"א, שו"ע או"ח סי' תז סעיף ג. - לשדה-התעופה על-ידי נהג נכרי2ע"פ שו"ע או"ח סי' שכט מחללין את השבת אפילו על ספק פיקוח נפש. ולא ראינו צורך להתיר נהיגה ע"י יהודי שהיא איסור דאורייתא (מאבות מלאכה), אם ישנה אפשרות להשתמש בגוי., מותר להם לקחת עמהם דברי מזון, אם זמן המשמרת הוא מעל שש שעות3ע"פ משנה ראש השנה (כב ע"א) ומאמרו של הגר"מ פיינשטיין ב"תחומין" (ה, עמ' 12-11).. ככל האפשר יסעו ברכב שגובה רצפתו מעל הכביש הוא לפחות עשרה טפחים4זה יכול להקל על איסור תחומין דאורייתא, וכן יכול להקל בנושא העברה מרשות לרשות בגלל העובדה שהרכב מוגדר כמקום פטור, עיין שו"ע או"ח (סי' תד סעיף א)..
9
י׳ספרי-קריאה ושאר חפצים לא-חיוניים - לא יקחו אתם5כלים קונים שביתה במקומם ואסור להוציאם מתחום לתחום (ביצה לז ע"א, שו"ע או"ח סי' שצז סעיף ג).
אם המרחק עד נמל-התעופה הוא פחות מי"ב מיל, טוב יעשו אם יניחו את החפצים ברכב בגובה מעל עשרה טפחים מן הכביש - עפ"י שו"ע או"ח (סי' תד) שאין תחומין למעלה מעשרה, ובתחומין דרבנן נקטנו לקולא..
אם המרחק עד נמל-התעופה הוא פחות מי"ב מיל, טוב יעשו אם יניחו את החפצים ברכב בגובה מעל עשרה טפחים מן הכביש - עפ"י שו"ע או"ח (סי' תד) שאין תחומין למעלה מעשרה, ובתחומין דרבנן נקטנו לקולא..
10
י״אאמנם, אם יפקירו את החפצים מערב-שבת, כך שיוגדרו כנכסי הפקר שאינם קונים שביתה במקומם, וכאשר יגביהום בשבת, יתכוונו שלא לזכות בהם, אזי אפשר להביא גם חפצי רשות, כנ"ל6אז יהיה מותר לקחתם אפילו למרחק שהוא מעל י"ב מיל - מדין נכסי הפקר אינם קונים שביתה במקומם.
(שו"ע או"ח סי' תא ו"תחומין" ה, עמ' 12, מאמרו של הגר"מ פיינשטיין). ע"פ עצתו של הגר"מ פיינשטיין לא יחזור לזכות בחפציו לאחר השבת, כדי שההפקר יהיה בלב שלם..
(שו"ע או"ח סי' תא ו"תחומין" ה, עמ' 12, מאמרו של הגר"מ פיינשטיין). ע"פ עצתו של הגר"מ פיינשטיין לא יחזור לזכות בחפציו לאחר השבת, כדי שההפקר יהיה בלב שלם..
11
י״בלגבי חזרתם לעירם בשבת, בסוף המשמרת - מותר להם לחזור לביתם באותו האופן, על-ידי נהג נכרי7ישנו כלל בתלמוד "התירו סופן משום תחילתן" (ביצה יא ע"ב), כלומר התירו למי שסיים את תפקידו, שיצא אליו ברשות, לחזור לביתו, משום החשש שאם לא יתירו, לעתיד לבוא לא ירצו להציל. לפי ראשונים מסוימים התירו רק איסורי דרבנן מטעם זה, ולפי ראשונים אחרים התירו אף איסורי תורה, וכך משמע מתוך לשון רמב"ם (פ"ב מהל' שבת הל' כג, עיין שו"ת "חתם סופר" או"ח סי' רב). אמנם נחלקו אחרונים, אם ההיתר חל גם על שוטרים העושים מלאכתם בשכר. דעת הרב י"א הלוי הרצוג ("היכל יצחק" או"ח סי' לב) היא שבמקרה זה אין חשש שימנעו מלהציל מחמת "סופם", אך דעת הגר"ש ישראלי ("עמוד הימיני" סי' יז סע' ו) היא שגם בנדון דידן יש חשש, כי השכר שמקבלים הוא עבור עבודתם, ולא עבור הטירחה הכרוכה בהשתעממות וההתקעות לבטלה במקום נדח, רחוק ממשפחתם ומאווירת יום השבת, שהיו רוצים להיות בה ככל האנשים האחרים. לדעתו גם אין להתחשב בכך שממילא לעתיד לבוא יהיו תמיד אנשים פורקי עול שיירתמו למשימה. מקורות נוספים, משלימים: "אסיא" ד, עמ' 69-60, "הצבא כהלכה", הרב י' קופמן (פרק כד)..
12
י״גלגבי טילטול חפצי הרשות - על הרב להדריך את השומרים בנושא "הוצאה מרשות לרשות" ולהורות דרכי פתרון, כגון העברה "דרך מקום פטור" ו"שניים שעשאוה" ו"פחות פחות מארבע אמות", שהרי למרות ההיתר להגיע לשדה-התעופה כנ"ל יש עדיין הרבה בעיות הלכתיות בתחומים אלה.
13
