שו"ת במראה הבזק חלק שלישי מ״וB'Mareh HaBazak Volume III 46

א׳מונטבידאו, אורוגואי, שבט תשנ"ה

ב׳מו. הכנה משבת לחול ע"י גויים

ג׳שאלה:

ד׳בקהילתנו פועלים מספר "קטרינגים" כשרים המכינים ארוחות ומסיבות. בשבועות הקרובים יתקיימו מספר מסיבות המתחילות במוצאי שבת. מפאת שעת היציאה המאוחרת לא ניתן להכין את כל הנדרש עם צאת השבת.

ה׳כיון שהחברה היא בבעלות כוללת של גוי, שאלתנו היא:

ו׳1. האם מותר להתחיל להכין את השולחנות והחלק הקר של הארוחה, שאין בו משום חילול שבת, מבעוד יום? כמובן שכל הפעולות יעשו ע"י גויים המועסקים ע"י בעל הבית.

ז׳2. האם מותר למשגיח כשרות (יהודי כמובן!) לעמוד ולהשגיח בשבת על הפעולות הנעשות בהכנות למוצאי שבת?

ח׳תשובה:

ט׳מותר ליתן לגוי להכין את השולחנות בשבת לקראת הסעודה שתיערך במוצאי-שבת, על-פי התנאים שנמסרו לנו על ידיך בעל-פה, דהיינו:

י׳1. האינו-יהודי הוא קבלן של הישראל, ולא שכיר יום¹או"ח סי' רנב סעיף ב..

י״א2. אין קובעים לאינו-יהודי זמן לעשיית מלאכתו, ועקרונית הוא יכול לעשות אותה גם לפני שבת וגם אחריה²שם..

י״ב3. המקום שבו האינו-יהודי עושה את המלאכה, אינו בבעלות יהודית³שם., וכל האוכל והשולחנות אינם בבעלות יהודית⁴עיין סי' רנב ב"שער הציון" ס"ק יז דבכהאי גוונא יש להתיר גם כשהמלאכה נעשית ברשות ישראל..

י״גבמקרה שיש שינוי באחד מן התנאים דלעיל, יש לפנות בשאלה חדשה, מכיוון שההלכה עשויה להשתנות עם השתנות התנאים⁵עיין מה שציינו לעיל. ומרן הרב ישראלי כתב שבנדון דידן, שהוא לצורך פעילות ציבורית, לא גרע ממקום הפסד, שבו מתירים אמירה לנכרי במקום שבות (שו"ע או"ח סי' שז סעיף ה ומקורו מהרמב"ם פ"ו מהל' שבת ה"ט). והרי בענייננו מדובר בשני איסורי שבות:
א. טירחה יתרה בשבת שאיסורה משום עובדא דחול (שהיא פחות מאיסור שבות), כמו שמצינו בסי' שלג, שמתירים פינוי אוצר בשבת אם התחילו בו בערב-שבת, ואפילו שלא לצורך אורחים, וכן עיין "הגהות מימוניות" פ"ו מהל' שבת הל' ט;
ב. הכנה משבת לחול. עיין שו"ע או"ח סי' שכא וב"משנה ברורה" שם סעיף כא.
ולכן יש להתיר אפילו אם לא נתקיימו כל התנאים לעיל. ובכל זאת, עם כל שינוי מן הראוי לשוב ולפנות ביתר פירוט..

י״דהואיל ומותר ליתן לאינו-יהודי לעשות את מלאכתו בשבת, גם מותר להשגיח עליו שאכן הוא עושה אותה בכשרות⁶סוף סי' שז ברמ"א, וב"משנה ברורה" ס"ק לט..