שו"ת במראה הבזק חלק שלישי נ״גB'Mareh HaBazak Volume III 53
א׳
קיטו, אקוודור, מנחם אב תשנ"ב
1
ב׳נג. הקדמת קריאת התורה ל"שמיני עצרת" מחשש שלא יהיה מניין בשמחת-תורה
2
ג׳שאלה:
3
ד׳בקהילתנו, כשנופל חג באמצע השבוע יש חשש לא רחוק שלא יהיה מנין - בחו"ל ששמחת תורה הוא ביום השני המנהג הוא לקיים את כל הסדר של קריאת התורה וזאת הברכה ביום הראשון של יו"ט האחרון. האם מותר לקיים את כל הסדר הזה ביום הראשון של שמיני עצרת כמו בארץ, שבו יש יותר סיכויים שיהיה מנין? או קיים חשש שיחשבו שאין צורך בקיום יו"ט שני של גלויות? וא"כ, איך לנהוג בכל הענין?
4
ה׳תשובה:
5
ו׳1. אין לשנות את סדר קריאת פרשת וזאת הברכה, אלא צריך לקוראה ביום שמחת-תורה כנהוג, ואפילו אם יש חשש שלא יהיה מניין לקריאתה ביום זה1עיין מס' מגילה (לא ע"א) "יו"ט האחרון קורין כל בכור וכו' ולמחר קורין וזאת הברכה", משמע שכך תיקנו חכמים, ואין לשנות. וכן מבואר בר"ן שם בסוגיה (דף יא ע"א בדפי הרי"ף ד"ה למחר קורין וזאת הברכה), וזה לשונו: "לפי שהוא סוף כל המועדות, חותמין בברכת משה רבינו שבירך את ישראל". רואים שתקנת "וזאת הברכה" קשורה ישירות ליום שמחת-תורה, הואיל והוא סוף המועדות, ולכן אין להקדימה משום חשש שמא לא יהיה מניין. ועיין עוד בספר "דרך התורה" של מרן הראשון לציון הרב הראשי לישראל הרב מרדכי אליהו שליט"א בפתיחה לפרק יד, וזה לשונו: "וכשם שאין אדם רשאי לשנות את זמני התפילות ומועדן, כן אין רשות וסמכות לשנות את זמן הקריאה בתורה". ועיין לקמן הערה 4..
6
ז׳2. אין לשנות את סדר ההקפות מיו"ט שני (היינו שמחת-תורה) ליו"ט ראשון (שמיני-עצרת)2עיין "כף החיים" (סי' תרסט אות לג בשם הרב חיד"א) שכתב לחשוש מזלזול יו"ט שני בעשיית הקפות ביו"ט ראשון וגם ביו"ט שני. ועיי"ש בשם "בן איש חי" (שנה ראשונה פ' וזאת הברכה אות יז) וה"יפה לב" (ח"ב אות ד) שכתבו לדחות דברי הרב חיד"א. ונראה שרק דחו את דבריו, אם עושים הקפות גם ביו"ט ראשון וגם ביו"ט שני, אבל לעקור ההקפות מיו"ט שני ולעשותם רק ביו"ט ראשון נראה שלכולי עלמא צריכים לחשוש לזלזול יו"ט שני.. אמנם היה מקום להנהיג הקפות גם ביו"ט ראשון וגם ביו"ט שני3עיין הערה 2 בשם "בן איש חי" ו"יפה לב", ועיין גם הוספות לשו"ע הגרש"ז בסדר הקפות בשמחת-תורה שכתב כדבריהם., אבל נראה שאין לעשות כן4עיין שם טעמו של "בן איש חי" לא לחשוש לדברי הרב חיד"א, וזה לשונו: "כי הזמן נשתנה עתה ונפתחו עינים של בני האדם ולא אתו לזילזולי". והנה בעוונותינו הרבים טעם זה לא שייך כלל היום בחוץ לארץ בקהילות הרגילות שבהן ה"עם ארצות" גדולה מאוד, ואפילו יראים ושלמים מפקפקים בצורך ביו"ט שני. ולכן קמה דעת הרב חיד"א וגם ניצבה (ולפי זה יש עוד טעם לא לשנות גם את קריאת-התורה מיו"ט שני ליו"ט ראשון)., אלא צריך לערוך את סדר ההקפות ביו"ט שני בלבד. ובערב (שיש יותר סיכוי למניין) יקראו שלושה גברי ויערכו הקפות כנהוג. וביום, אם אין מניין, צריך לקרות פרשת וזאת הברכה מחומש מודפס (בלי ברכות)5על-פי "משנה ברורה" (סי' קמג ס"ק ט), ועיין שם יותר פרטים., ואחר כך להוציא את ספרי-התורה ולערוך הקפות כנהוג, אף-על-פי שאין מניין6שכבר הוא מנהג ישראל וחלק משמחת יו"ט, ולכן אפילו אם אין סיום לתורה, צריכים לשמוח שמחה זו. וראיה מן המנהג לערוך הקפות גם בשמיני-עצרת בחוץ לארץ, כמבואר בהערה 3, אף-על-פי שעדיין לא סיימו את התורה..
7
ח׳3. אם לא היה מניין לקריאת פרשת וזאת הברכה בשמחת-תורה, אז צריך לקרוא ב"שבת בראשית" גם פרשת וזאת הברכה וגם פרשת בראשית7שו"ע או"ח (סי' קלה סעיף ב), ואף-על-פי שלא צריך להשלים את פרשת המועדות, עיין שם סי' קלז סעיף ג, פ' וזאת הברכה שונה, שהרי היא גם הקריאה העיקרית. ועיין שם סי' תרסט, ב"משנה ברורה" ס"ק ד לעניין שניים מקרא ואחד תרגום, ופשוט הוא. ועיין בסי' קלה ב"ביאור הלכה" (ד"ה אם בטלו) שמסתפק בביטלו במזיד, אם יש תשלומים, ונראה שבציבור כמו בנדון דידן דין שוגג להם, מפני שברוב רובם הם תינוקות שנשבו, ולכן יש להם תשלומים. ועיין עוד שם ב"משנה ברורה" (ס"ק ז) שמפקפק קצת, אם יש תשלומים בשתי פרשיות בשני חומשים, כגון ויחי ושמות, הואיל ואי-אפשר לקורא אחד לחבר את שתי הפרשיות. וכותב שהנוהג להשלים, אין מוחין בידו. ונראה שבנדון דידן לכולי עלמא משלימים, שהרי כך דרכינו גם בשמחת-תורה לקרוא שתי פרשיות אלה ביחד. ועיין "דרך התורה" (בפרק יד במקורות אות 3) שפוסק, שבמזיד יש תשלומים בקריאת התורה, ובשאלה ז' שם שכתב שיש תשלומים אפילו בסוף חומש., וצריך להרבות בשמחה לסיומה של תורה (בלי הקפות)8עיין טור אורח חיים (סי' תרסט) ועיין "בית יוסף" (שם) מקור ממדרש שיר השירים. אבל נראה שאין צריך לעשות הקפות וכל המנהגים השייכים לשמחת-תורה, שזה שייך רק בשמחת-תורה עצמה, עיין הערה 6..
8
