שו"ת במראה הבזק חלק שלישי נ״הB'Mareh HaBazak Volume III 55
א׳קיטו, אקוודור, טבת תשנ"ג
1
ב׳נה. קיצור "ליל הסדר" לאנשים שאינם יודעים עברית
2
ג׳שאלה:
3
ד׳קהילתנו עומדת לארגן סדר פסח ציבורי לאנשי הקהילה. רוב האנשים לא יודעים לקרוא עברית, ולכן הייתי רוצה לדעת האם יש אפשרות לקצר קטעים מסוימים מההגדה שהם לא מעכבים, או האם זה בלתי אפשרי?
4
ה׳תשובה:
5
ו׳אם לפי שיקול דעת הרב חשוב1יש ענין חינוכי-פסיכולוגי בקריאת ההגדה המסורתית בשלימותה, כדי שלא ירגישו כאלו אין צריך ח"ו להתאמץ ולקיים המצוות בשלימותן והידורן, ורק במקום צורך גדול אפשר לקצר במקומות הפחות עיקריים. להשמיט או לקצר2כגון לומר רק את הקטעים האחרונים המסכמים של "אחד מי יודע" או "חד גדיא". חלק מן ההגדה, אפשר לעשות כך בפיוטים של "נרצה"3מזמורים אלה הם מאוחרים בהשוואה לשאר חלקי ההגדה ואינם מעיקר מצוות היום (סיפור יציאת מצריים, הלל, מצה, מרור וד' כוסות).. אין להשמיט חלקים של "מגיד"4משום שזה עיקר סיפור יציאת מצרים., אבל אפשר לקרוא חלק נכבד מהם בלועזית5רמ"א או"ח סי' תעג, סעיף ו. פסקנו בעבר (ב"מראה הבזק" ח"א, ז, 2) שאין לומר את התפילה בלועזית באופן קבוע מג' סיבות, וכולן לא שייכות כאן.
א. קשה לתרגם באופן השומר על הכוונה האמיתית של העניין - בסיפור יציאת מצריים אין מצוה מיוחדת על אמירת כל מלה. המלים הן דרך להגיע ליעד של סיפור יציאת מצריים. בנדון דידן, אדרבה - סיפור יציאת מצרים יהיה יותר מושלם אם יאמרנו בשפה שמבינים. הרב א"י הכהן קוק זצ"ל כותב ב"אורח משפט" (סי' קכח ס"ק לד): "חייב כל אחד לדעת פירוש פשוט בהגדה מתחילת 'עבדים היינו' עד 'הרי זה משובח' ולתרגם לבני ביתו שיבינו, ואחר כך 'מתחילה עובדי ע"ז' ו'פסח מצה ומרור' ו'בכל דור ודור חייב' עד ברכת 'גאל ישראל'.
ב. יש סגולות רבות בתפילה שנתקנה ע"י אנשי כנסת הגדולה, התלויות בלשון - סברא זאת שייכת במקצת גם כאן, אבל לא כמו בתפילה, שהרי "מגיד" הוא ליקוט של מאמרי חז"ל שלא נכתבו מלכתחילה כדי לצרפם לסדר פסח.
ג. מסוכן לשנות את התפילה בגלל כניעה לזרם הריפורמיות – אולם בהגדה, שעיקר תקנתה הוא העברת המסר ולא הנוסח המדויק, לא מורגשת הקריאה בלועזית כל כך כשינוי מהותי של המנהג הקדום. נוסף על כך, כבר מקובל מדורי דורות בחוגים של יראים ושלמים לתרגם קטעים של ההגדה ללועזית (מה שלא היה נהוג בתפילה). על-פי הצעתנו ישארו חלקים של ההגדה בלשון הקודש, והמקור לא ישכח אפוא לגמרי. כדי להקל על המסובים ולהגביר את ההתעניינות. את הקטעים שהם ברכות, פרקי הלל או מן התפילה (בסוף הלל) יש לומר בלשון הקודש6עיין בנימוקים ביחס לתפילה בהערה 5.. כדאי להשאיר את החלקים היותר ידועים בעברית, כדי לשמור על הטעם המיוחד של הסדר המסורתי.
א. קשה לתרגם באופן השומר על הכוונה האמיתית של העניין - בסיפור יציאת מצריים אין מצוה מיוחדת על אמירת כל מלה. המלים הן דרך להגיע ליעד של סיפור יציאת מצריים. בנדון דידן, אדרבה - סיפור יציאת מצרים יהיה יותר מושלם אם יאמרנו בשפה שמבינים. הרב א"י הכהן קוק זצ"ל כותב ב"אורח משפט" (סי' קכח ס"ק לד): "חייב כל אחד לדעת פירוש פשוט בהגדה מתחילת 'עבדים היינו' עד 'הרי זה משובח' ולתרגם לבני ביתו שיבינו, ואחר כך 'מתחילה עובדי ע"ז' ו'פסח מצה ומרור' ו'בכל דור ודור חייב' עד ברכת 'גאל ישראל'.
ב. יש סגולות רבות בתפילה שנתקנה ע"י אנשי כנסת הגדולה, התלויות בלשון - סברא זאת שייכת במקצת גם כאן, אבל לא כמו בתפילה, שהרי "מגיד" הוא ליקוט של מאמרי חז"ל שלא נכתבו מלכתחילה כדי לצרפם לסדר פסח.
ג. מסוכן לשנות את התפילה בגלל כניעה לזרם הריפורמיות – אולם בהגדה, שעיקר תקנתה הוא העברת המסר ולא הנוסח המדויק, לא מורגשת הקריאה בלועזית כל כך כשינוי מהותי של המנהג הקדום. נוסף על כך, כבר מקובל מדורי דורות בחוגים של יראים ושלמים לתרגם קטעים של ההגדה ללועזית (מה שלא היה נהוג בתפילה). על-פי הצעתנו ישארו חלקים של ההגדה בלשון הקודש, והמקור לא ישכח אפוא לגמרי. כדי להקל על המסובים ולהגביר את ההתעניינות. את הקטעים שהם ברכות, פרקי הלל או מן התפילה (בסוף הלל) יש לומר בלשון הקודש6עיין בנימוקים ביחס לתפילה בהערה 5.. כדאי להשאיר את החלקים היותר ידועים בעברית, כדי לשמור על הטעם המיוחד של הסדר המסורתי.
6