שו"ת במראה הבזק חלק שלישי נ״וB'Mareh HaBazak Volume III 56
א׳טריאסט, איטליה, אדר תשנ"ג
1
ב׳נו. הזמנת זוגות מעורבים ל"סדר" פסח והגשת אוכל ב"סדר" זה
2
ג׳שאלה:
3
ד׳נהוג פה ק"ק טריאסט להזמין בקהילה לפי הזמנה פרטית לסֵדר פסח בליל שני, וכמאתיים איש מופיעים כל שנה ושנה. והנה לדאבונינו חלק ניכר מהאנשים הם גויים נשואים ליהודים, שלא התגיירו, או שהתגיירו בבתי דין מאוד מפוקפקים.
4
ה׳והנה בסי' תקי"ב באו"ח אסר להזמין גוי לסעודה חוץ מעבדים ושפחות, שלא מוסיפים בשבילם. ואני דנתי, שמא בני המשפחה הלא יהודים לא יגרעו מ"עבדים ושפחות" מכיוון שאמנם מזמינים אותם לפי "הזמנה" אבל רק שולחים הזמנה אחת לכל ראש משפחה, זה לענ"ד, כיצד לנהוג בהתאם להלכה?
5
ו׳תשובה:
6
ז׳1. בראש דברינו נציין שהמנהג להזמין זוגות מעורבים לסדר פסח הנערך ע"י הקהילה, יוצר את הרושם כאִלו הקהילה וראשיה נותנים גושפנקא לנישואי תערובת1רמב"ם (הל' איסורי ביאה פי"ב הל' ז והל' ח) כתב שהבועל נוכריה הרי הוא כמסיר בניו מללכת אחר ה' וגורם לידבק בגויים ולמעול בו., והדבר עלול להתפרש כהסכמה והיתר, ועל כן יש לתת את הדעת על כך.
7
ח׳2. אסור להזמין נכרים לארוחה אצל יהודים ביום-טוב2מס' ביצה (כא ע"ב), ופסקוה הרי"ף (י ע"ב בדפי הרי"ף), הרא"ש (שם פר' שני אות יד), רמב"ם (הל' יום טוב פ"א הל' יג) והטור והשו"ע (או"ח סי' תקיב סעיף א). שלא חל בשבת3הטעם המובא בראשונים לאיסור זה הוא, שמא יבשלו בחג בקדירה נוספת שלא היו מבשלים בה אלולי היה בא הגוי (רא"ש ור"ן שם). ביום-טוב שחל בשבת אין חשש זה קיים ומותר להזמינם., משום הגזירה: שמא ירבה בבישול לצרכם, היינו שבזמן שהיהודי מבשל בחג, הוא נותן דעתו על האורחים הנכרים. ואולם יש שנוכרי יוכל להשתתף בסעודת יו"ט בביתו של יהודי בהתקיים התנאים הבאים:
8
ט׳א. אם בשעת הבישול ביו"ט לא העלה היהודי בדעתו שיבואו אורחים נכרים4בשו"ע או"ח (סי' תקיב) וב"מגן אברהם" (שם סוף ס"ק ב) מתיר האכלת עכו"ם, בתנאי שהמזמין לא חשב במשך החג להזמין את העכו"ם לסעודה, וכמו במקרה שהביא השו"ע שם מן הרמב"ם שם גבי עכו"ם שבא בלתי-מוזמן לבית היהודי, שמותר ליהודי לתת לו לאכול, מפני שאין בזה חשש שיבשל בשבילו. כמובן שאין זה שייך למקרה הנדון בשאלה.;
9
י׳ב. אם המבשלים במטבח הם נכרים5"מנחת יצחק" (ח"ב סי' קיח) מתיר במקרה דומה, ושם דן באמירה לנכרים לבשל לצורך עצמם, ומביא את דעת ה"ישועות יעקב" (סי' תצה ס"ק ד) שמתיר לומר לנוכרי לעשות מלאכה (לבשל) לצורך עצמו, וכמו כן לצורך נוכרים אחרים, וה"מנחת יצחק" מתיר זאת רק באופן שיבשל באותה הקדירה גם ליהודים., והיהודי שנמצא שם הוא רק מפקח על הכשרות ומטפל בנחוץ כדי להוציא מאיסור בישול נכרים6לשיטת השו"ע צריך שישראל ישים את הכלי על גבי האש (שו"ע יו"ד סי' קיג סעיף ז), ולשיטת הרמ"א מספיק שישראל יגביר את חום האש, או יזרוק בה קיסם (וכן דעת הט"ז ס"ק ח והש"ך ס"ק י), ויש אפוא פתרון רק לנוהגים כדעת הרמ"א, כיון שלדעת המחבר תשאר הבעיה של בישול ישראל לצורך הנכרי.;
10
י״אג. כאשר כל המאכלים, בהתאם לכמות האורחים, מגיעים מבושלים למקום האירוע לפני החג, כך שאין שום צורך לבשל במשך החג, והחימום נעשה על פלטה של שבת המוכנה מערב החג.
11
י״ב3. מותר לתת אוכל לאותם הנכרים שבאו לאכול7(שם) מסופר על מרימר ומר זוטרא שהגיע אליהם נוכרי ביו"ט, ונתנו לו לאכול משלהם. הרא"ש והרי"ף הביאו מקרה זה שם, ורמב"ם פסק כן בהל' יו"ט והביאו השו"ע שם. גם אותם הראשונים המצריכים להודיע לנכרי שאין מוסיפים בבישול עבורו (הרשב"א בעבוה"ק בית מועד שם פ"ב הביאו הב"י, וכן דעת הש"ג, מובא בדפי הרי"ף י ע"ב אות ב), הרי בדרך שאנו מציעים כאן, שאין שום חשש שישראל יבשל לצורך עכו"ם בחג, ודאי גם הם מודים שאין צורך באמירה זו כלל., וכן לכבדם ולהפציר בהם שיאכלו, כדרך שמכבדים את היהודים8הט"ז כתב (שם) שאסור להפציר בגויים שכבר באו, שיאכלו, מכיוון שזה כמו הזמנה. אבל "מחצית השקל" למד בדעת ה"מגן אברהם" שהזמנה כזו מותרת. ובמקרה שאנו מדברים בו, שאין חשש בישול לעכו"ם, יש לומר שגם הט"ז היה מודה, שמותר להזמין ולהפציר..
12
י״ג4. נכון להשתדל שלא לתת להם ממצת המצוה - משום חיבוב המצוה9"ילקוט יוסף" (כרך ה עמ' שפ, סעיף י)..
13