שו"ת במראה הבזק חלק שלישי נ״טB'Mareh HaBazak Volume III 59

א׳ מקסיקו סיטי, מקסיקו, אדר תשנ"ד

ב׳נט. עריכת חופה ביום ירושלים (כ"ח באייר)

ג׳שאלה:

ד׳הקהילה האשכנזית במקסיקו נהגה כל השנים שבימי ספירת העומר לא נערכים חופות פרט לל"ג בעומר והימים שהחל מר"ח סיון. אמנם גם ביום העצמאות וביום ירושלים עורכים חגיגות ברוב עם והתאריכים הלאומיים הללו הופכים לארועים מרכזיים לישוב החוגג אותם בשמחה רבה, במוזיקה, שירה וריקודים.

ה׳השנה פנתה אלינו משפחה הרוצה לערוך חופת בניהם וכן המסיבה ביום ירושלים. לטענתם, זה יום שמחה לעם היהודי המתבטא בקרב הישוב דמתא במוזיקה וברקודים, ואם אכן נוהגים - למה למנוע מהם לערוך חופת בניהם ביום ירושלים?

ו׳על אף שמעולם לא נקבע כאן שאין לערוך חופות ביום ירושלים אלא שפשוט, למיטב ידיעתי, עד עתה הנושא הזה לא עלה על הפרק, הואיל ויש בזה הכנסת נורמה חדשה אבקש מכת"ר לדעת את המלצתכם בנדון.

ז׳תשובה:

ח׳רשאי אדם¹בשו"ע ורמ"א (אורח חיים סי' תצג) וב"משנה ברורה" (שם) תמצא את פירוט המנהגים השונים הנוגעים לקביעת ימי-הספירה שנוהגים בהם איסור נישואין ותספורת. ואמנם, שיטת המחבר (שם סעיף א ו-ב) שהאיסורים הללו נוהגים מפסח עד ל"ד בעומר בבוקר. לפי שיטתו נמצא שאין כל מניעה לישא אשה בכ"ח באייר., ובייחוד מי שלא קיים פריה ורביה²עיין ב"אגרות משה" (אורח חיים חלק א' סי' קנט) ובמסקנתו שם: "ובשעת הדחק גדול יש גם לאשכנזים להתיר מל"ג בעומר ואילך כהב"ח". ואף שיש לסייג שאולי ה"אגרות משה" לא נתכווין להתיר רק בתוככי העיר ניו-יורק, שיש שם רבים הנוהגים בכל מנהג ומנהג (עיין היטב במשאו-ומתנו בזה שם), מכל מקום יש לצרף לזה מסקנת ה"יביע אומר" (ח"ה סי' לח) שהתיר בשעת הדחק לישא אשה אף ביום שנוהג בו איסור נישואין לכל המנהגים., לשאת אשה ביום ירושלים, וזה על-פי החלטת הרבנות הראשית לישראל כמובא להלן.

ט׳נספח:

י׳החלטת הרבנות הראשית לישראל

י״אבנשיאותם של הרבנים הראשיים

י״בהרב איסר יהודה אונטרמן והרב יצחק נסים

י״גכ"ח באייר

י״דעפ"י החלטתה של מועצת הרבנות הראשית לישראל נקבע יום כ"ח לחודש אייר כיום הודיה ושמחה, שהחובה מוטלת לעשות ולקיים גם לתושבי ארץ ישראל וגם לאחב"י בארצות פזוריהם.

ט״וסדר ההודיה הוא כדלקמן

ט״זבבקר יום כ"ח אייר יתפללו ברב עם בבתי הכנסת ובמצב רוח חגיגי, ומצוה להשתתף בתפילה זו בהמונים.

י״זבפסוקי דזמרה יאמר הצבור את שירת הים (מן ויושע ה' - עד ה' ימלוך לעולם ועד), פסוק בפסוק בהטעמה.

י״חאחרי תפילת שמונה עשרה כרגיל יאמרו הלל שלם בברכה. אחרי הלל ראוי שידרוש הרב או אחד מן הצבור מעין המאורע הכביר, שהביא הקב"ה נצחון מזהיר לישראל, שהוא כולו ממש בדרך נס למעלה מן הטבע גם בתכנו וגם בצורתו, ועלינו להביע רחשי הודיה בתפילה ובשמחה.

י״טהדורש ידגיש במיוחד את המצוה הגדולה של פרסומי ניסא, שהיא מצוה מן התורה להודות ולהלל להקב"ה על חסדיו הגדולים עם עמו ועם נחלתו.

כ׳אחרי תפלת עלינו אומרים פרק ק"ז בתהילים, המדבר מקבוץ גלויות ומסדרים בבית סעודת משתה ושמחה, ובזכות זאת נזכה לחזות בגאולתנו השלמה ע"י משיח צדקנו ובבנין בית הבחירה בב"א.

כ״אהערה: אין לנהוג באותו יום הגבלות של ספירה, אחרי שבכמה קהילות בישראל לא נוהגים בהגבלות אחרי ל"ג בעומר, וכ"ש שזה נדחה עתה מפני חשיבות הנס שעשה הקב"ה לעמו ישראל, בנצחונם על אויביהם ושחרורה של ירושלים עיר הקודש.