שו"ת במראה הבזק חלק שלישי ס״דB'Mareh HaBazak Volume III 64
א׳קאראקאס, ונצואלה, מרחשון תשנ"ג
1
ב׳סד. פינוי מת למקום יותר נוח מבחינת בני המשפחה והגדרת "קברי משפחה"
2
ג׳שאלה:
3
ד׳דרושה לנו בדחיפות דעת כב' בנושא "פינוי מת מקברו". לאחר עיון בפוסקים, נראה שבין יתר המקרים שבהם ניתן הדבר להיעשות, קיים היתר ברור במקרה של פנוי והעברה ל"קברי משפחה". הבעייה העומדת בפנינו היא כדלקמן: ב"בית החיים" של הקהילה קבור אדם שנפטר לפני כ30- שנה. מכל משפחתו הוא היחיד שקבור ב"בית חיים" זה. לנפטר שני בנים אשר גיל שניהם מתקרב ל80- שנה וכמעט ואינם מבקרים את קבר אביהם מחמת מיקומו הגבוה מאוד (הרבה מאוד מדרגות) והדבר מצערם צער רב. בשנים האחרונות נפטרה אשת אחד הבנים וקברה נכרה ב"בית חיים" של קהילה אחרת בעיר. בעלה, רכש לידה "חלקה" ואף אחותו עשתה כן. במקום זה אף קבורים מחותניו וגיסתו של הנפטר דלעיל. בני המשפחה כולם מבקשים בכל לשון להעביר את עצמות הנפטר ל"בית החיים" של הקהילה האחרת (שמצידה אין כל התנגדות) שהגישה אליו נוחה ושטוחה. שאלתי היא: האם ניתן ל"צרף" את כל האמור כדי להתיר את ההעברה ולהתייחס אל הנושא כפינוי לקברי משפחה?
4
ה׳תשובה:
5
ו׳בנדון דידן אף שלעת עתה אין קבורים בבית-הקברות השני ממשפחתו של המת1אף שב"אגרות משה" (יו"ד ח"א סי' רלח) פיקפק, שיקרא בכהאי גוונא "קברי משפחה" (ובס' "כל בו על אבילות" רצה לדחות דעה זו מהלכה), מכל מקום בשו"ת "ציץ אליעזר" (סוף ח"ה בקונטרס אבן יעקב סי' כח) הסכים שיש לסמוך על ה"אור שמח" (פי"ד מהל' שמחות הט"ו), הראי"ה קוק בשו"ת "דעת כהן" (סי' רב) ועוד אחרונים שמדבריהם משתמע כמו שכתבנו בגוף התשובה., ואף כי המתעתדים להיקבר שם ממשפחתו הם בניו ולא "אבותיו"2גם בזה פקפק ה"אגרות משה" (יו"ד ח"ב סי' קסא), אך בזה רבו האחרונים טפי ("ערוך", מהרש"ם ועוד) להחשיב "קבר משפחתי" כקבר "אבותיו" לעניין זה. - מכל מקום ניתן להתיר פינוי המת לבית-הקברות השני מטעם פינוי לקברי אבות, ומה גם שעתה קבורים שם מחותנו וגיסתו. אך יש להטיל שני תנאים בהיתר זה:
6
ז׳1. שבית-הקברות השני הוא מקום מנוחתם של יהודים אורתודוקסיים כמו הראשון3ד"אין קוברין צדיק אצל...", ובוודאי דאי-אפשר לומר בכגון זה "הערב לאדם - שיהא נח אצל אבותיו"..
7
ח׳2. שיהיו קברות המשפחה [קרי: המת שיפונה, והחלקות שתהיינה שמורות לבניו4וראוי שגם האח השני ירכוש חלקה (מלשון השאלה משתמע שרק אח אחד ואחות רכשו חלקות), ועל-ידי זה יהיו ג' גברים מן המשפחה שהוא המינימום שייחשב ל"קבר משפחה", למשתמע מדברי המהרש"ם (ח"ג סי' שמג). יבדל"א] סמוכים זה לזה5כך נראה מדברי שו"ת מהרש"ם הנ"ל וכן בשו"ת "נהרי אפרסמון" (יו"ד סי' מא, מובא ב"כל בו על אבילות" הערה 21). ואף-על-פי שבס' "כל בו" הנ"ל הביא מי שרצה לחדש, דדי בעובדה שקבורים באותו בית-קברות, כדי שייחשב לקבר משפחה (משו"ת "זכרון יהודה", עיי"ש עמ' 237), אין לסמוך על זה בנדון דידן משום שב"אגרות משה" פקפק מצד שה"משפחה" עדיין בחיים..
8
