שו"ת במראה הבזק חלק שלישי פ״חB'Mareh HaBazak Volume III 88
א׳
קאלי, קולומביה, סיון תשנ"ג
1
ב׳פח. חיובו של רב לבדוק יחוסו של חבר בקהילה ורישומו בספר הקהילה, על סמך טענתו שהוא יהודי
2
ג׳שאלה:
3
ד׳באיזה מצבים מחוייב רב קהילה לבדוק ולחקור יחוסו של אדם הבא לפניו ("לקבל איזה שירותים דתיים") והאם יש בעיה הלכתית לרשום מקרים לא ברורים בספר הקהילה?
4
ה׳תשובה:
5
ו׳"כלל אמרו בפוסקים, מי שבא לפנינו ואמר, ישראל אני - נאמן ואין צריך להביא ראיה על כך1לשון הר"ן פסחים ע ע"ב, רמב"ן, רשב"א, תוספות (יבמות מז ע"א ד"ה במוחזק), וכן הובא ב"אוצר הפוסקים" (אהע"ז סי' ב).. טעמים מספר נאמרו בדיון זה, ומהם:
6
ז׳1. "רוב הבאים לפנינו בתורת יהדות - ישראלים הם"2יבמות מז ע"א תוס' הנ"ל, ועיין "ים של שלמה" שם, ויעויין עוד בשו"ע יו"ד סי' רסח ובש"ך ס"ק כא., דהיינו רוב הבאים לפנינו ואומרים שהם יהודים - הם באמת כאלה. ויש שביארו טעם זה מכח חזקה, שכיון שבא לפנינו ואמר שהוא יהודי - מסתמא נאמן, ויהודי הוא, שמי שהוא גוי - לא יאמר על עצמו שהוא יהודי3כן כתבו הטעם ב"אגרות משה" (אהע"ז ח"א סי' ח) וב"פסקי דין רבניים" (ח"ט עמ' 358 אות ח)..
7
ח׳2. "מילתא דעבידא לאגלויי"4ריטב"א ביבמות שם וב"נמוקי יוסף" שם., שכל דבר שעשוי להיגלות בעתיד, יש בו תורת נאמנות, והרי דבר זה עשוי להתגלות ע"י שכניו, מכריו וכדו'5לטעם זה צריך שנדע, שהוא יודע בדיוק, מהי הגדרת יהודי - בן לאם יהודיה בת יהודיה, שאם לא כן, יוכל להתחמק בעתיד, כשיתגלה הדבר, ולומר - טעיתי.. ועל כן, במקרה שלנו, כל זמן שלא יצא ערעור על יהדותו6אמנם בס' "בית הלל" (הובא ב"באר היטב" אהע"ז סי' ב ס"ק ד), סובר שצריך ראיה שהוא ישראל, ואפילו כשמתנהג כדת ישראל, אבל חלקו עליו כל האחרונים, עיין "אנציקלופדיה תלמודית" (כרך ה' עמ' שסד), "ומעשים בכל יום שמאמינים לאורחים שבאים, ואין אנו בודקים אחריהם", ועיין בש"ך יו"ד סי' רסח ס"ק כ"א, וכל עוד לא מדובר במעשים המצריכים עדות אחרים על יהדותו, ומעיד על עצמו שהוא יהודי - נאמן. וכל זה אמרינן לכלל החיים היהודים, ואפילו לצירוף למניין ועלייה לתורה וכד'. אבל לעניין רישום בספר הקהילה, מכיוון שהוא מהוה אסמכתא לעניין נישואין, יש לרושמו במקום נפרד, כל זמן שבית-דין מוסמך לא דן לגופו של עניין.
8