שו"ת במראה הבזק חלק שלישי ט׳B'Mareh HaBazak Volume III 9
א׳
פריז, צרפת, סיון תשנ"ג
1
ב׳ט. כיבודי כהונה לכהן החי עם גויה
2
ג׳שאלה:
3
ד׳בתגובה לפסקכם בשו"ת ב"מראה הבזק" ח"א תשובה כ"ח 1(עמ' 78) בעניין כהן שנשוי לגויה לגבי עליתו לדוכן ושאר כבודי כהונה, טענתי כך, הואיל ומובא ב"אשכול" והובאו דבריו בשאר הפוסקים שכהן שנשוי ערוה הואיל ואסורה על כל ישראל אינו מנוע מעליה לדוכן, רואים מכך שכהן הנשוי אשה שיש בה שני איסורים, אסור של כל ישראל ואסור כהונה, אינו מנוע מלעלות לדוכן, דהא כהן הנשוי ערוה, לאחר ביאה ראשונה נעשית זונה, (ובביאה אחרת נעשית חללה כידוע) ובהכרח גדר הדברים הוא שרק כהן שנשוי לאשה האסורה רק לו אז קרוי מחלל כהונתו, אבל כהן הנשוי לאשה האסורה לכל ישראל אף שיש בה איסור נוסף של כהונה מ"מ כל היכא שחייב להוציאה גם מדין כל ישראל לא גזרו בו חז"ל מניעת דיני כהונה [יש לציין שישנן דעות שכהן הנשוי לאשה אסורה לו, הוא מנוע מן התורה מדיני כהונה ד"וקדשתו" והוא חדוש]. ולפי הנ"ל כהן הנשוי גויה שאסור בה מדין גויה וגם מדין זונה דומה לנשוי ערוה.
4
ה׳ואלו הלשון המובא בספר מורה בעליל לאוסרו, ובמה שהובא בהערה למטה הקורא יבין שכך הכונה, הואיל ויש איסור נוסף על הכהן מדין זונה אין זה משנה שגם אסור מדין גויה, וההערה מוסיפה ומשום כך גם גיורת אסורה עליו דהיינו רק להוכיח מזה שיש אסור נוסף המיוחד לכהן והראיה לזה דגם גיורת שמסתלק ממנה אסור גויה הא נשאר אסור אחר, אבל מ"מ גם כשנשוי לגויה עדיין יש בו הדין של מניעת "וקדשתו", כך הוא מובן הדברים למעיין שם. יש כמובן להבחין באופנים שאסור הגויה לא הוה מה"ת כגון - שלא היה דרך חתנות, ואלו האסור לכהן לא משנה באיזו דרך היה אם הגויה אסורה מטעם זונה, דבר שאינו מוסכם לכל הפוסקים.
5
ו׳תשובה:
6
ז׳הפסק במקומו עומד, ואין בדבריו של "האשכול" וההסברים ב"נחל אשכול" לסתור דברינו, שהרי כהן החי עם הנוכרית עובר על איסור זונה, שהוא מאיסורי כהונה. ואף-על-פי שיש עליו גם איסור כללי, אם הוא עושה זאת בדרך אישות, ולוקה בין בדרך אישות ובין בדרך זנות (רמב"ם פי"ב מה' איסור ביאה ה"ג).
7
ח׳ספר "האשכול" (והמפרשו "נחל אשכול") דן בפסילת כהן לנשיאת-כפיים בגלל שעבר עבירה של בא על הערוה, שלמרות שהיא עבירה חמורה שיש בה חיוב כריתות, אף-על-פי-כן לא פסלוהו חכמים מלקיים את מצוות עשה של ברכת כהנים, שכן רק העובר על איסור מאיסורי כהונה פסלוהו מלעלות לדוכן ולעבודה, אבל עובר על עבירה אחרת, חרף חומרתה הגדולה איננו נפסל.
8
ט׳אבל אין ס' "האשכול" דן כלל על מקרה שהכהן ממשיך לחיות עם הנוכרית אשר אחר ביאתו הראשונה היא נעשית זונה, ואיסור זה שהוא איסור כהונה, כולל ומקיף את כל שבט הכהונה. ולא יעלה על הדעת שכל כהן שאינה אסורה עליו באיסור ערוה כשיבוא עליה, יפסל מלעלות לדוכן, ואִלו כהן זה שעליו רובץ, בנוסף על איסור זונה, גם האיסור החמור של עריות, הוא יעלה לדוכן. פשוט וברור שכהן החי בקביעות עם גויה, שנוסף על האיסור הכללי שיש עליו, אם לקחה בדרך של חיתון - איסור מן התורה ממה שנאמר "לא תתחתן בם" (רמב"ם שם הל' א) - עובר ולוקה גם משום זונה, והוא גם פסול מלעלות לדוכן ולשאת כפיו.
9
י׳וראה עוד ב"פסקי עוזיאל" לראשל"צ הגרב"צ מאיר חי עוזיאל שגם הוא נוקט כך להלכה בפשטות, (סי' סה ב"קיצור הלכות", בדין נישואי תערובת). וכן יש לדייק משו"ת שואל ומשיב [מהד' קמא ח"ב סי' צז ד"ה והנה בגוף] וכן סתם פשוט בספר תפלה כהלכתה [עמ' רפט הלכה יט] ודלא כשו"ת בנין ציון סימן ו' (אם כי גם הוא סיים "להלכה ולא למעשה עד יסכימו בעלי הוראה עם זה").
10
י״אתוספת הערה מהגר"ש ישראלי למקורות נוספים שנשלחו אח"כ לרב מפריז:
11
י״בהועבר אלי מכתבו של כת"ר ובו הערות מחכימות בדבר מה שהעלינו בכהן שמחזיק אשה שיש עליה איסור כהונה, נוסף על איסור כללי דאיתא עלה, שגם ישראל הוזהרו עליו, פסול מלעלות לדוכן. הלכה זו נראית לי פשוטה כביעתא בכותחא. כי אעפ"י שמצד האיסור הכללי, אף שהוא חמור ביותר אינו מונע מלקיים מצוות עליה לדוכן, כל כה"ג שיש בזה גם מצד איסורי כהונה, אין נגרע מכוחו של איסור נוסף זה מלאסור עליו לעלות לדוכן.
12
י״גומה שמציין כת"ר לדברי ה"מקנה" שמחדש שממזרת אסורה לכהן גם מצד איסורי כהונה בעוד שבספר ה"אשכול" מבואר שאין זה מונע מלעלות לדוכן, אינו נ"ל כסותר את דברינו. שכן, כפי שמבואר בדברי ה"מקנה", דבריו בנויים עפ"י אותן שיטות הנוקטות להלכה במכות ק"ו מאלמנה לכה"ג ילפינן דבת הבאה מעכו"ם ועבד שבא על בת ישראל שפגומה לכהונה (יבמות מ"ה, א) שמזה בא ללמוד גם על ממזרת. אולם הן דבר זה תליא באשלי רברבי. דהרמב"ם השמיט הלכה זו (פט"ו מאיסורי ביאה, ג' ומ"מ שם) והוא משום דלמסקנא לא נקטינן הכי (עיין רי"ף ונמוק"י שם). וביש"ש (יבמות פי"ד סי' ל"ח, וחוזר ע"כ בתשובות סי' י"ז) שגם להאי דעה דאמרינן הולד פגום לכהונה אינו אלא מדרבנן דק"ו פריכא הוא. וחזק דבריו הגרע"א בתשובה סימן צ"א, וכיון שכן, אין בממזרת רק איסור זה, ואין כאן משום לתא דאיסור כהונה, ולפי"ז א"ש דברי ה"אשכול".
13
י״דואשר לכהן המחזיק אחת מהעריות האסורות עליו באיסור כרת, אם יש גם עליו איסור כהונה, בזה שעשאה זונה וכל כהן הבא עליה הוא באיסור זה. הנה דברינו היו לפ"מ שנקטנו בפשיטות שגם כהן זה עצמו, יש עליו איסור זה של זונה נוסף על איסור העריות, ולפי הנחתנו הרי פסול הוא מטעם זה לעלות לדוכן, דברינו היו עפ"י אותה שיטת ראשונים הנוקטים שאיסור זונה שהוא איסור מוסיף חל גם על איסור חמור. והוא כמבואר ברש"י ותוס' יבמות (ל"ב, ב' תוד"ה "ותו חמותו") ושם זה גם בדעת ר"ת (וכן נ' מרש"י קידושין ע"ח, א' ד"ה "חזר ובא עליה", וכן נראה דעת התוס' קידושין ע"ז, ב' בתוד"ה "פרט לכה"ג" עיי"ש). אכן בתו"י (כריתות י"ד, ב' ד"ה "מודה רבי יוסי") וכן מובא ברמב"ן ליבמות ל"ג דעת ר"ת, שאיסור קל על איסור חמור אינו חל גם באיסור מוסיף. ולפי דעה זו, כהן הבא על אחותו דעשאה זונה, אין איסור זה של זונה חל עליו, שזה איסור קל על איסור חמור. ולדעה זו אכן י"ל דלא יאסר עליו לעלות לדוכן, כיון שאינו אלא באיסור כרת ולא באיסור כהונה. ויתכן שה"אשכול" נוקט כדעה זו להלכה, וע"כ יתפרשו דבריו בענין עריות כפשוטם, למרות שממשיך הכהן להחזיק בה, ברם להלכה נראה דנקטינן כדיעה הפשוטה ברש"י ותוס' גם בשם ר"ת שחל גם על כהן זה איסור זונה כאיסור מוסיף, וע"כ נקטנו כדעה זו להלכה למעשה.
14
