שו"ת במראה הבזק חלק שלישי צ״בB'Mareh HaBazak Volume III 92
א׳
קופנהגן, דנמרק, אייר תשנ"ג
1
ב׳צב. שבירת מפרקת העוף מיד לאחר שחיטה ע"פ דרישת הממשלה בלחץ אגודת צער בע"ח
2
ג׳שאלה:
3
ד׳רק שחיטת עופות מותרת בשבדיה, גם נגד שחיטה זו פועלים ארגונים שונים. הממשלה בלחץ אותם ארגונים דורשת מן היהודים לשבור את מפרקת העוף מיד לאחר השחיטה כדי למנוע צער בעלי חיים (לדעתם), במידה והשחיטה לא נעשתה בצורה שגרמה למוות מיידי. האם ניתן לקבל דרישה זו ע"פ ההלכה?
4
ה׳תשובה:
5
ו׳במקום שהממשלה דורשת שבירת המפרקת בעוף לאחר השחיטה, ואי-ההסכמה לכך עלולה לגרום לביטול השחיטה כהלכה, דבר שעלול לגרום לאנשים שאינם יראי-שמים לאכול נבילות וטריפות1משום שבשר כשר מיובא יעלה ביוקר, או משום שבאותו המקום אסור לייבא בשר ממדינה אחרת, אך כמובן שאין להתיר שבירת המפרקת של העוף אחר השחיטה, אם אפשר להשיג בשר כשר מיובא באותו המחיר., אפשר להתיר לשבור המפרקת של העוף אחר השחיטה2גמרא חולין (קיג ע"א) "אמר שמואל משום ר' חייא, השובר מפרקתה של בהמה קודם שתצא נפשה, הרי זה מכביד את הבשר, וגוזל את הבריות ומבליע דם באברים", ונסתפקה הגמרא, האם הדבר מותר לבעל הבהמה לעצמו או גם לעצמו אסור, ונשארה בתיקו. לדעת רש"י בגמרא, וכן לדעת בעל "העיטור", המובא בטור יו"ד סי' סז, הספק הוא, שמא אחר שמבליע בו הדם, שוב לא יצא הדם אפילו ע"י מליחה, ולשיטתם ודאי שעלינו לאסור שבירת המפרקת אחרי השחיטה משום ספיקא דאיסור דם לחומרא. אך לדעת הרי"ף הספק הוא רק לגבי מי שרוצה לאכול הבשר באומצא, דהיינו לאכול הבשר חי ללא מליחה, לאחר שטיפה בלבד, אך לבישול ע"י מליחה או לצלי משמע שמותר. וכן נפסק בשו"ע יו"ד (סי' סז סעיף ג) שהאיסור הוא רק לאכול הבשר חי ללא מליחה., לאחר שבדקו שהעוף נשחט כהלכה3שו"ע יו"ד סי' כה סעיף א., או ששבירת המפרקת תהיה אמנם מיד אחר השחיטה, אך לא במקום השחיטה אלא למטה ממנו לצד הגוף (על מנת שנוכל לבדוק בחלק שנשאר עם הראש, אם העוף נשחט כהלכה)4עיין בשו"ת "שרידי אש" (ח"א עמ' קעג-רמו) שדן בשאלה דומה, כאשר השלטונות בגרמניה אסרו את השחיטה, אלא אם כן ימשיכו ויחתכו בשעת השחיטה גם את המפרקת, והוא בניגוד למה שפסק הרמ"א ביו"ד (סי' כד סעיף ה) שהוי טריפה משום דרסה, ופסק ה"שרידי אש" להתיר על מנת שלא יבואו לאכול נבילות וטריפות, והציע דעתו לפני גדולי הדור והביא שם תשובותיהם.
המקרה בשאלתנו הוא קל יותר, מכיון שהממשלה מבקשת שישברו את המפרקת אחרי השחיטה, וזה אפשר לעשות ביד או במכונה מיד לאחר השחיטה, מתחת למקום השחיטה, באופן שבית השחיטה ישאר עם חלק הראש, ונוכל לבדוק אח"כ אם הסימנים נשחטו כהלכה. לעצה זו הסכים הגאון הרב חיים עוזר גרודזינסקי והובאו דבריו ב"שרידי אש" (שם עמ' רכא)..
המקרה בשאלתנו הוא קל יותר, מכיון שהממשלה מבקשת שישברו את המפרקת אחרי השחיטה, וזה אפשר לעשות ביד או במכונה מיד לאחר השחיטה, מתחת למקום השחיטה, באופן שבית השחיטה ישאר עם חלק הראש, ונוכל לבדוק אח"כ אם הסימנים נשחטו כהלכה. לעצה זו הסכים הגאון הרב חיים עוזר גרודזינסקי והובאו דבריו ב"שרידי אש" (שם עמ' רכא)..
6
ז׳עופות אלה שאת מפרקתם שברו מיד לאחר השחיטה, אין למולחם כשהם שלמים, מפני שהדם מובלע בהם, ו"אין יוצאים מדמם" גם ב"צלי אש", רק כשהם חתוכים לחלקים5דחיישינן לדעת הרמב"ם (הל' מאכלות אסורות פ"ו הל' ט) שבשובר המפרקת צריך שיחתוך החתיכה וימלחנה יפה יפה, ואחר-כך יבשל או יצלה, וכן כתב הרמ"א בשו"ע יו"ד (סי' סז סעיף ג) שנהגו להחמיר לחותכו ולמולחו אף לצלי, והיינו משום דכיון שהבליע הדם באברים, לא יצא הדם אלא אם כן יחתוך כל אבר לעצמו וימלחנו יפה יפה, ואף לצלי לא הותר אלא אם כן חתכו ומלחו תחילה. והסירו את הוורידים המלאים דם6"מגיד משנה" (הל' מאכלות אסורות פ"ו הל' ט) בשם הרשב"א, וכן פסק בשו"ת מהרי"ט (ח"ב סי' נג). ומלחו הבשר כהלכה.
7
ח׳על כן, אם נהוג שם למכור את העופות אחר המליחה, יש למולחם באופן הנ"ל, ואם נהוג למוכרם לפני המליחה, צריכים להודיע לקונים על החובה לחותכם לפני מליחתם ולמולחם כהלכה אף לצורך צלי7בדיעבד, אם מלחו ללא חיתוך, והסירו את הוורידים המלאים בדם, כשר אף לרמ"א (ש"ך יו"ד סי' ס"ז ס"ק ח).
בגמרא הנ"ל בהערה 2 נאמר שהשובר מפרקתה של בהמה קודם שתצא נפשה, הרי זה מכביד את הבשר, וגוזל את הבריות, ומפרש רש"י שנמצא גוזל את הבריות כשהוא מוכרה במשקל, משום שהדם המובלע מגדיל את המשקל, ועל כן, אם הנוהג הוא למוכרם אחר המליחה, לא יהא קיים חשש הגזל, מכיוון שנפסק להלכה, שהמליחה מוציאה את הדם המובלע בבשר. וגם אם הנוהג הוא למוכרם לפני המליחה, לא קיים חשש הגזל, כיון שהציבור ידע, שעקב החוק החדש יש צורך בצורת מליחה מיוחדת, שהרי קונים על דעת כן, והוי כמחילה. גם ניתן לברר על-פי נסיונות, בכמה אחוזים מכביד העוף שנשברה מפרקתו, לעומת עוף שלא נשברה מפרקתו, ולחשב את המחיר על-פי זה., עקב החוק החדש המחייב שבירת המפרקת.
בגמרא הנ"ל בהערה 2 נאמר שהשובר מפרקתה של בהמה קודם שתצא נפשה, הרי זה מכביד את הבשר, וגוזל את הבריות, ומפרש רש"י שנמצא גוזל את הבריות כשהוא מוכרה במשקל, משום שהדם המובלע מגדיל את המשקל, ועל כן, אם הנוהג הוא למוכרם אחר המליחה, לא יהא קיים חשש הגזל, מכיוון שנפסק להלכה, שהמליחה מוציאה את הדם המובלע בבשר. וגם אם הנוהג הוא למוכרם לפני המליחה, לא קיים חשש הגזל, כיון שהציבור ידע, שעקב החוק החדש יש צורך בצורת מליחה מיוחדת, שהרי קונים על דעת כן, והוי כמחילה. גם ניתן לברר על-פי נסיונות, בכמה אחוזים מכביד העוף שנשברה מפרקתו, לעומת עוף שלא נשברה מפרקתו, ולחשב את המחיר על-פי זה., עקב החוק החדש המחייב שבירת המפרקת.
8