שו"ת במראה הבזק חלק רביעי ק״דB'Mareh HaBazak Volume IV 104

א׳ קליפורניה, ארה"ב, טבת, ה'תשנ"ח

ב׳קד. דינו של המפיל ספר תורה עטוף

ג׳שאלה

ד׳הגיע אלינו מישראל ספר תורה מושלם ומוגהה הנמצא רק בקלף. התברר לנו כי האיש השליח הפיל בטעות את הקלף על הרצפה. הקלף היה עטוף ושמור מכל צדדיו.

ה׳מה דין האיש-השליח שהפיל את הספר תורה? מה דין הספר, אם בכלל יש בעיה?

ו׳תשובה

ז׳1. מי שהפיל ספר-תורה צריך להתענות יום אחד, כדין מי שנפלו לו תפילין מידו. ואם הוא אדם חלוש או שהוא פועל שכיר, יפדה תעניתו בצדקה¹"משנה ברורה" (סי' מ ס"ק ג) בשם "מגן אברהם" (סי' מד ס"ק ה), שו"ת "יביע אומר" (ח"ב חלק אורח חיים סי' כח)., אבל אם הוא בריא ויכול לעמוד בכך, טוב להתענות.

ח׳2. אף-על-פי שלספר עדיין לא חוברו שני עצי-החיים, דינו כדין כל ספר-תורה כשר ויש להתענות כשנפל²"דגול מרבבה" (שו"ע יורה דעה סי' רעח)..

ט׳3. החיוב להתענות הוא רק על מי שהפיל את הספר, ולא על מי שראה את הספר נופל. וטוב לקהל להתאסף לבית-הכנסת לשמוע דברי התעוררות וללמוד שם³"יביע אומר" (שם). ואינו דומה לספר-תורה שנשרף, שהרואה צריך לקרוע (מועד קטן כו ע"א) או להתענות (על-פי הירושלמי שם פ"ג ה"ז. "הרואה תלמיד-חכם שמת, כרואה ספר-תורה שנשרף. אמר רבי אבהו, יבוא עלי, אם טעמתי כלום כל אותו היום", ראה "שערי תשובה" (סי' מ ס"ק ס)..

י׳4. נפילתו של הספר אינה פוגעת בכשרותו כלל⁴דפשוט הוא, ועל כן לא הוזכר הדבר בין פסולי ספר-תורה ברמב"ם ובשו"ע וסברה מעין זו מצינו ב"דגול מרבבה" (שו"ע יורה דעה סי' רעח)..