שו"ת במראה הבזק חלק רביעי ק״יB'Mareh HaBazak Volume IV 110
א׳
מלמו, שבדיה, שבט, ה'תשנ"ז
1
ב׳קי. הספד על מי שחי ללא קבלת עול מצוות
2
ג׳שאלה
3
ד׳כאן בקהילה נהוג לומר הספד גם על מי שחי כל ימיו ללא קבלת עול מצוות. האם אין כאן חשש שמא בזאת יגרמו רעה גם למספיד וגם לנפטר ח"ו, כמובא במקורותינו?
4
ה׳תשובה
5
ו׳יש להספיד כל יהודי ולהזכיר את מידותיו הטובות1בשו"ע (יורה דעה, סי' שדמ,א) מוזכר רק עניין המידות ולא עניין קבלת עול מצוות, ובפרט בימינו שיש ללמד זכות על שאינם שומרים תורה ומצוות.. וגם אפשר להוסיף קצת מעבר לכך2שו"ע, (שם). ומסביר הט"ז (שם) - "דדבר המסתבר, שכל מי שעושה איזה מצוה כגון צדקה וכיוצא בה באיזה שיעור, בודאי אם היה בא לידו דבר הצורך קצת יותר, ודאי לא היה מניח מלעשות גם אותו השיעור, כי לא היה משחית בעבור דבר מועט יותר, ועל כן נחשב לו כאלו עשאו, ואין כאן עדות שקר עליו". לכן אנו מניחים אצל כל יהודי שהיה עושה גם קצת יותר ממה שעשה בפועל אלא שמפריעים שונים מנעו זאת ממנו.
ומ"מ יש להזהר לא להפליג יותר מדי.. ובכל מקרה אפשר לדבר על חיי האדם וסופו3"גשר החיים", (ח", פרק יג, א) כדי שהחי4עיין ב"אגרות משה" (יורה דעה ח"ג תשובה קמז) בדבר מי שנשוי לנכריה ומבקש להיקבר על ידה, ושם הסתייג מלהספידו. יתן אל לבו5ועיין במאמרי הראי"ה, "על במותינו חללים" ו"המספד בירושלים"..
ומ"מ יש להזהר לא להפליג יותר מדי.. ובכל מקרה אפשר לדבר על חיי האדם וסופו3"גשר החיים", (ח", פרק יג, א) כדי שהחי4עיין ב"אגרות משה" (יורה דעה ח"ג תשובה קמז) בדבר מי שנשוי לנכריה ומבקש להיקבר על ידה, ושם הסתייג מלהספידו. יתן אל לבו5ועיין במאמרי הראי"ה, "על במותינו חללים" ו"המספד בירושלים"..
6