שו"ת במראה הבזק חלק רביעי קי״אB'Mareh HaBazak Volume IV 111

א׳ מלמו, שבדיה , שבט, ה'תשנ"ז
1
ב׳קיא. הלנת המת לצורך טהרה.
2
ג׳שאלה
3
ד׳בכפרים רחוקים ממאלמו היו גרים בימים קדמונים הרבה יהודים ועכשיו נמצאים במקומות האלה רק מתי מעט מאחינו היהודים, אבל יש להם בית חיים שמתמשים עוד עד היום. במקומות אלה אין אפשרות לעשות טהרה במקום האם מותר לדחות את הקבורה ביום כדי לעשות הטהרה בעירנו או שצריך להשתדל לקבור כמה שיותר מהר? נוסיף רק שע"פ החוק בשבדיה חייבים לחכות לפחות עשרים וארבע שעות בין קביעת המות לבין הקבורה.
4
ה׳תשובה
5
ו׳1. כשאי-אפשר לקבור את המת מחמת איזה אונס, כגון מחמת חוקי המדינה, אין איסור בהלנת המת1איסור הלנת המת נלמד מן הכתוב בדברים כא, כג הובא בגמ' סנהדרין (מו ע"א) ונפסק בשו"ע (יורה דעה סי' שנז,א).
ויש כאן גם לאו של "לא תלין", ולדעת פוסקים אחדים גם עשה - "קבור תקברנו ביום ההוא".
אם לא קברו אותו עד שקיעת החמה (כשהיה אפשר), אז עברו על העשה. ואם השהו אותו עד עלות השחר, כי אז עברו גם על הלאו, (ויש אומרים שכבר בתחילת הלילה עוברים על הלאו), ולא מוזכר בפוסקים בענין זה זמן מעת לעת. ואם מת בלילה, יש שנוהגים לקברו לפני עלות השחר.
, אך ברגע שבטל האונס, שוב חל האיסור, ואין להלין את המת אלא לכבודו2כל האמור בהערה 1 הריהו כשמלינו סתם, אבל כשמלינו לכבודו - מותר, כמובא בגמ' שם ונפסק בשו"ע שם..
6
ז׳2. טהרת המת היא חלק מכבודו של המת3עיקרו של מנהג טהרה מופיע בגמ' שבת (קנא ע"א), ובשו"ע (יורה דעה סי' שנב, עד), ויש בו הרבה דברים שקשורים לתורת הסוד. ובספר "כל בו אבלות" (סי' ו, א) הביא בשם רמב"ן שהטהרה היא לכבודו של מת. ולכן אפשר לדחות את הקבורה עד לאחר הטהרה.
7
ח׳3. אם בני המשפחה מתנגדים להמתין לטהרה ורוצים לקבור את הנפטר מיד, כמות שהוא, יש להסביר להם את העניין, ואולם אם הם מתעקשים, יש להביאו לקבר ישראל, כרגיל4"כל בו אבלות" (סי' ו, יד)., כמו כל מת5עיין שו"ת "במראה הבזק" (ח"ג תשובה סב)..
8