שו"ת במראה הבזק חלק רביעי קי״בB'Mareh HaBazak Volume IV 112
א׳
מקסיקו סיטי, מקסיקו, טבת, ה'תשנ"ט
1
ב׳קיב. קבורת אפרו של אדם שמשפחתו מתחרטת על מעשיה.
2
ג׳שאלה
3
ד׳משפחה שרפה בקרמטוריום את גופת אביהם. לאחר כשנתיים נפגשו עם ידיד ואמר להם שעשו דבר רע ועליהם לקבור את אפר אביהם בבית קברות של ישראל. המשפחה פנתה לקהילה וביקשה לקבור את האפר.
4
ה׳עמדתי היא לאסור שהרי במקסיקו יש מנהג די מקובל בין הגויים לשרוף את גופת יקיריהם ואם נתיר מאוד יתכן שיבואו אף מאחינו ויגידו במקום הסוף המר - רקבון הגופה - מוטב להשרף ולקבור את האפר חס ושלום.
5
ו׳מה דעתכם בנדון?
6
ז׳תשובה
7
ח׳1. הפוסקים אסרו קבורת אפרו של מת אם הוא נשרף מצד רשעת בנים או רשעת עצמו1"אגרות משה" (יורה דעה ח"ג קמז, ב). ובפרט שאין באפר נשרפים מצוות עשה של קבורה מן התורה, כמו שנתבאר ב"נודע ביהודה" (קמא יורה דעה סימן פט) וכן "משנה למלך" (סוף הלכות אבלות). ואפי' לשיטת "תוס' יום טוב" שמסביר בפרק עשירי מס' שבת מ"ה, שיש מצווה בקבורה גם בכזית בשר של מת, מ"מ אין באפר מצוות זו, וכן פסק "חלקת יעקב" (ח"א סי' לב)..
8
ט׳2. אם נשרפה הגופה באונס, יש עניין לקבור את האפר2א. בגלל איסורי הנאה שיש בו כמו שמבואר בסוף תמורה: "כל הנקברים אפרן אסור". חיוב זה איננו דווקא בבית קברות יהודי אלא בכל דרך שתבטיח אי שימוש והנאה מן האפר.
ב. טעמים ע"פ חכמי האמת, נמצא ב"גשר החיים" (ח"ב פרק יג): "אפר ניעור בתחיית המתים וכו' ואע"פ שאינו ראוי לזריעה, מ"מ ביכולת היוצר ית"ש, יוצר כל היצורים יש מאין, לצבור שוב את החמרים שלו שנתפרדו ונתנדפו בהשרפה"..
ב. טעמים ע"פ חכמי האמת, נמצא ב"גשר החיים" (ח"ב פרק יג): "אפר ניעור בתחיית המתים וכו' ואע"פ שאינו ראוי לזריעה, מ"מ ביכולת היוצר ית"ש, יוצר כל היצורים יש מאין, לצבור שוב את החמרים שלו שנתפרדו ונתנדפו בהשרפה"..
9
י׳3. בנדון דידן, שבניו לא ידעו על איסור שריפת גופו3בודאי שאין במעשיהם רשעות והוי אפילו כאונס ודינם כתינוקות שנשבו. עיין חזו"א (יורה דעה סי' א סק"ו וסי' ב סק"ל). וחומרתו, לא שייך לגזור ולאסור להם לקבור אפר אביהם.
10
י״אאמנם, מכיוון שהרב חושש ל"פריצת גדר", ניתן למיגדר מילתא באלה שאינם כופרים, לעשות שינוי - או במקום הקבורה, דהיינו במקום צדדי, ואם יש גדר בבית-הקברות, להקצות מקום מחוץ לגדר4בתשובות "דעת כהן" (סי' קצח) התיר מרן הראי"ה קוק אפילו ברשעת עצמו לקבור בארץ ישראל בשינוי, וכתב שם "שידעו הכל שהפעולה הרעה היא עומדת לדראון עולם ולא יוסיפו לעשות דבר הרע הזה". בשו"ת "באר משה" (חלק ח סימן יג) כתב שבשעת דוחק גדול ניתן לקבל אפר רשעים לקבורה בצד הגדר, גם בחו"ל., או באי-הצבת מצבה, כדי שהכול יבינו, ששריפת נפטר היא מעשה מגונה5"חלקת יעקב" (יו"ד ח"ב ס"ד) מסביר את חומר האיסור בשריפת מת: א. בטול מ"ע "קבור תקברנו" ובטול הכפרה שבקבורה; ב. בשריפת הוי בזיון למת. ג. איסור "ובחוקותיהם לא תלכו"; ד. שינוי ממנהגא דמשמע בגמ' דיש קפידא רבה לשנות מנהגא בעניינים הללו וכו'..
11