שו"ת במראה הבזק חלק רביעי קכ״דB'Mareh HaBazak Volume IV 124

א׳ רומא, איטליה, תשרי, ה'תשנ"ו

ב׳קכד. כהן שנשא גיורת שנתגיירה בקטנותה מתוך אי-ידיעה, דינו, מקור האיסור ודין הבנים.

ג׳שאלה

ד׳כהן התחתן עם גיורת שנתגיירה בהיותה בת חודש. האשה עצמה, לא ידעה על כך עד סמוך לחתונה, גם לחתן נודע הדבר אחרי שכל ההכנות לחתונה נסתיימו. רב מסויים בארץ אחרת ערך להם חו"ק למרות המידע החדש.

ה׳החתן מבין עכשיו את חומרת הענין ושואל מה דינו ואם אפשר להתחשב בכך שהם לא ידעו מראש על הבעיה כאשר החליטו להתחתן? האם ניתן למצא כאן צד היתר?

ו׳תשובה

ז׳במקרה שהאשה ודאי גיורת והאיש ודאי כהן, אין פתרון להתיר בעיה זו, עם כל עוגמת-הנפש שבדבר¹שו"ת "במראה הבזק" (ח"ב עמ' 153), עי"ש באריכות בתשובה ובמקורות..

ח׳ונוסיף כמה הערות עקרוניות:

ט׳נחלקו ראשונים בעניין איסור גיורת לכהן.

י׳דעתם של רמב"ם (הל' איסורי ביאה פ' יח ה"ג) והתוס' (יבמות סא ע"א ד"ה אין) היא שהאיסור הוא מצד זונה, וכן פסק בטוש"ע (אבן העזר סי' ו סעיף ח).

י״אדעת ראב"ד (בהשגות, שם) ורשב"א (בחידושיו ליבמות ס ע"ב ובתשובות ח"א א' רלא) היא שהאיסור מצד גזירת הכתוב "בתולות מזרע בית ישראל".

י״בוהנה לשיטת רמב"ם פשוט שהבן יהיה חלל, וכמו שכתב בפירוש בהל' איסורי ביאה (פ"י ה"ו) וכן פסק מרן בשו"ע (סי' ז סעיף יד).

י״גאך לשיטת רשב"א וראב"ד יש לדון, והמ"מ שם כתב דאפשר דהוי חלל מטעם שהוא איסור המיוחד בכהונה, ודעת הגר"א (סי' ז ס"ק נו), שלדעתם לא יהיה חלל, ו"מנחת חינוך" (מצוה רסז אות ח במהדורת מכון ירושלים) מסתפק בעניין (בירושלמי קידושין פ"ד ה"ו מפורש שהבן אינו חלל, אך נראה מבבלי יבמות ס ע"א שחולק על הירושלמי, וסובר שיש חלל מחייבי עשה, וטעמא דבוגרת לכה"ג, שלא הוי חלל, משום דסופה להיות בוגרת תחתיו, וכדפסקו שם רי"ף ורוב הראשונים, ודלא כבה"ג).

י״דהאם איסור גיורת לכהן הוא דאורייתא:

ט״ובריטב"א יבמות (ס ע"ב) כתב דלר"ע הוא דאורייתא (ועיין ב"אגרות משה" אבה"ע ח"א סי' יא מה שדן בסתירה בדבריו) וכן כתב רשב"א במפורש, שיהיה אסור מדאורייתא (ותמה על רש"י שלשיטתו צריך לכאורה להיות אסור רק מדרבנן).

ט״זאך יש מן האחרונים שדנו, שיהיה אסור רק מדרבנן, עיין בשו"ת "היכל יצחק" (אבן העזר ח"א סי' יז-יח) ובשו"ת "יביע אומר" (ח"ז חאה"ע סי' יא).

י״זונפקא מינות בעניין:

י״חא. אם הבן יהיה חלל דאורייתא או דרבנן. הנפקא מינה בין חלל דאורייתא לחלל דרבנן,

י״טשחלל דאורייתא אינו כהן כלל, וחלל דרבנן הנו מדאורייתא כהן, ולכן אינו אוכל בתרומה (כחלל) ואינו מיטמא למתים ונושא אשה שראויה לכהן (רמב"ם פי"ט מהל' איסורי ביאה ה"י, שו"ע אבה"ע סי' ז סעיף כ) ואינו נושא את כפיו ("משנה ברורה" סי' קעח ס"ק קנו).

כ׳ב. אם יש ספק בהיות האשה גיורת, אם נאמר, שהאיסור דרבנן, יש מקום להקל, עיין בשו"ת "יביע אומר" (ח"ז חאבה"ע סי' יא) ושו"ת "היכל יצחק" (אבה"ע ח"א סי' יז-יח) שדנים בכך.